א. (1) אברם חשש שנגמרו לו הזכויות במלחמה, בה ה' עזר לו לנצח, או שאולי פגע בצדיק במלחמה.
(2) הטענה של אברהם היא שה' הבטיח לו זרע, בן, ואין לו בן, אלא עבד, והוא יירש אותו. הטענה באה בעקבות ההבטחה של ה' ששכרו הרבה מאוד, ובשביל מה הוא צריך שכר אם אין לו בן להוריש לו?
ב. אברהם חשב לה' לצדקה. הצדקה היא ההבטחה שיהיה לו בן שיירש אותו. וזו צדקה שהיא מתנה שה' לא צריך לתת לו אלא נותן לו מעבר למה שמגיע לו.
א. (1) אברהם פונה אל המלאכים. הוא מבקש מהם שייכנסו לביתו.
(2) הוא אמר לאורחיו שהוא יכין להם פת לחם לסעודה, והכין להם עוגות, חמאה וחלב ובשר.
ב. השינוי: בפעם הראשונה שרה אומרת שאברהם זקן. בפעם השנייה זה לא מוזכר,
הסיבה לשינוי: כי בפעם השנייה ה' אומר לאברהם, והוא לא רוצה להגיד לו מה שרה אמרה עליו מפני השלום, כדי שלא יריבו ביניהם.
א. (1) ל"ד: ההסבר לחומרת המצווה לאהוב את הגר ולהתנהג אליו טוב הוא היותנו גרים. כשניזכר בזמן שהיינו גרים, נלמד להתנהג טוב אל הגרים שגרים בקרבנו.
(2) ל"ו:האיזכור הזה בא בסוף הפרשה שיש בה הרבה מצוות. הסיבה שאתם חייבים לשמוע בקול ה', היא שהוא גאל את ע"י ממצרים. בפרשה יש הרבה מצוות של עשיית צדק ושמירה על החלש, וכשעם ישראל יזכור את התקופה שהוא היה גר והיו לו קשיים, יהיה לו יותר קל לתת לגרים יחס טוב.
ב. ט"ו: משפט בבית משפט, והציווי מופנה אל השופט. ל"ה: מסחר, אל האדם הפשוט ששוקל ומודד.
א. (1) כשעם ישראל יגור בארץ ישראל, והוא יקבל ערים בנויות, בתים מלאים כל טוב, כרמים וזיתים, הוא עשוי לשכוח את ה'.
(2) הליכה אחרי עבודה זרה.
ב. (1) הם יבנו בתים ויהיה להם הרבה כסף וזהב, וליבם יתגאה, כל זה יכול להביא לשכחת ה'.
(2) כדי שלא יהיו כפויי טובה כלפי ה'.
א. (1) ירבעם עשה שני עגלי זהב והעמיד אחד בבית אל ואחד בדן. הוא עשה כוהנים לעבודה זרה לא משבט לוי, ועשה חג בחודש השמיני. הוא זבח לעגלים קורבנות.
(2) לקח אישה איזבל בת אתבעל מלך צידונים ועבד את הבעל. הוא עשה מזבח לבעל ובנה לבעל מקדש בשומרון. וכן עשה אשרה, כל זה כדי להכעיס את ה'..
ב. (1) כי לאחר כיבוש יריחו יהושע השביע את העם שלא יבנו שוב את העיר.
(2) עונשו היה שבניו מתו.
א. ישעיהו מדמה את העם לגוף. כמו שכל הגוף חולה וכל האיברים פגועים, כך כל עם ישראל חוטא , ואין עוד מקום בלי חטא. (לא יודעת אם התשובה טובה...)
ב. (1) הארץ כמו מדבר. הערים שרופות. אויבים אוכלים את הפרי שצומח בארץ, וישראל במצור.
(2) החסד הוא שירושלים לא נחרבה לגמרי אלא נשארה כמו סוכה בכרם, או מלונה בשדה.
א. (1) את כל בעלי החיים ה' יצר זכר ונקבה, ואת האדם הוא יצר קודם לבד, ורק לאחר שראה שהוא לבד ואין לו עזר כנגדו, הוא ברא לו את הנקבה.
(2) ה' ברך את האדם שיכבוש את הארץ וישלוט על כל בעלי החיים.
ב. הקביעה היא שכל אדם עוזב את בית הוריו ומתחבר לבן הזוג שלו, וביחד הם מקימים בית חדש.
(לא יודעת את התשובה לב'. )
א. אשת פוטיפר שיקרה לבעלה. מסופר שהיא ביקשה מיוסף לשכב איתה, ותפסה אותו בבגד שלו כדי לחייב אותו. יוסף ברח והבגד נשאר אצלה ביד. כשפוטיפר בא היא אמרה לו שיוסף רצה לשכב איתה בכוח, והיא התנגדה והוא ברח והשאיר אצלה את הבגד. הוכחה מהכתוב:
לא יודעת מה הכוונה הוכחה מהכתוב...
ב. שר בית הסוהר נתן ליוסף תפקיד לנהל את כל האסירים האחרים. התורה מסבירה את ההתנהגות הזאת בכך שה' היה עם יוסף ונטה אליו חסד, וגרם לכך שימצא חן בעיני שר בית הסוהר.
א. האחים פחדו שיוסף ייקח אותם לעבדים ויאשים אותם שגנבו את הכסף.
ב. 1. האחים אינם מזכירים שיוסף האשים אותם שהם מרגלים, כדי לא שהוא לא יחשוד בהם.
2. האחים לא מזכירים שיוסף ביקש שיביאו את בנימין, כי הם לא רוצים שהוא יתעלל בבנימין.

התשובה - לא נראית לי תשובה טובה.
א. קרבן העומר עשוי משעורים. מביאים אותו לבית המקדש, ביום הראשון של חול המועד פסח.
ב. (1) בחג שבועות.
(2) מקרא קודש, איסור מלאכת עבודה.
א. צריך לשמור שחודש ניסן יהיה תמיד באביב, ואם לא יוצא באביב מעברים את השנה.
ב. (1) ציווי 1-אסור שיהיה חמץ בכל שבעת ימי החג בכל מקום השייך לך.
ציווי 2 - אסור לשמור מן הבשר של קרבן הפסח עד למחרת, יש לסיים אותו בערב.
(2) אכילת מצות בפסח, איסור מלאכה בפסח.
א. (1) בן בכור יורש פי שניים מכל אח אחר.
(2) אם הבכור הוא הבן של האישה השנואה, והאב אינו רוצה לתת לו ירושה כפולה, אינו יכול לעשות זאת. הוא לא יכול לתת את הבכורה, לבן אחר במקום להבכור האמיתי, אפילו אם הוא שונא את אמו של הבן הזה. מי שנולד בכור, זוכה בירושה כפולה, אפילו אם האבא אוהב בן אחר.
ב. בן סורר ומורה אינו שומע בקול אביב ואמו, זולל וסובא, כלומר גונב כמות גדולה של בשר ויין ואוכל אותם. העונש חמור כי חושבים מה יהיה בסופו של הבן הזה, שיהיה שודד. התורה אמרה עדיף שימות זכאי ולא חייב.
א. (1) מקרה של איש שמצא קן ציפור והוא רוצה את הביצים, הוא חייב לשלח את האם לפני שהוא לוקח את הביצים.
(2) עשה: שלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך. לא תעשה: לא תיקח האם על הבנים.
ב. (1) יהיה לך טוב ותחיה חיים ארוכים. (2) מצוות כיבוד הורים. כתוב למען יאריכון ימיך על האדמה... (דברים ה' ט"ו)
א. לא יודעת את התשובה.
ב. (1) הוא מודה לה' שקיים את כל ההבטחות שהבטיח לעם ישראל, על ידי משה רבנו.
(2) בזמן שתהיה לעם ישראל מנוחה מאויביו, ויראו שה' לא עוזב את ישראל, וישראל שומרים את המצוות והחוקים, הגויים ידעו כי ה' הוא האלקים אין עוד.
א. (1) המצב הקשה של ירושלים, שאשור צרים עליה ורוצים להיכנס לכבוש אותה. רק נס יכול להציל את ישראל ועל זה מבקש חזקיהו מישעיהו להתפלל.
(2) ישעיהו אומר לשליחים למסור למלך לא לפחוד ממלך אשור, כי הוא ישוב לארצו מבלי לכבוש את ירושלים.
ב. הספרים ששולח רבשקה, גורמים לחזקיהו להתפלל.

האם זו התשובה?
א. גורלו של יהויכין: הוא גלה עם כל משפחתו ועם שריו ועבדיו לבבל.
גורלו של צדקיהו: הגלו אותו עם משפחתו לבבל, ועשו לו משפט כי הוא מרד, שחטו לעיניו את בניו ואחר כך עיוורו אותו, ואסרו אותו בנחושתיים והביאו אותו לבבל.
ב. (1) תפקידו של גדליהו בן אחיקם: המנהיג של העם בארץ יהודה לאחר המלחמה, מלך בבל נתן לו את התפקיד.
(2) מלך בבל נתן לגדליהו את התפקיד, ולרצוח אותו היא כמו מרד במלך בבל. הם פחדו ממלך בבל, וברחו לירושלים.
א. (1) ויעזקהו=חפר בקרקע כדי לעקור את האבנים ממקומן. ויסקלהו = הוציא את האבנים מהכרם.
ויטעהו שורק = נטע גפן מסוג משובח.
(2) הנמשל: תקוות ה' שעם ישראל יתנהג בדרך התורה, בדרך הטובה. יהיה עם משובח ומובחר.
ב. (1) בעל הכרם מסיר את הגדר מסביבו, לא גוזר את הענפים (לא יזמר) לא עודר את האדמה כך שיגדלו בכרם עשבי בר, ומצווה שלא ירד גשם על הכרם הזה.
(2) הנמשל: ה' יסיר את השמירה מעם ישראל, עם ישראל יהיה לבד והגויים שמסביבו ינצחו אותו , הארץ תחרב ויהיה רעב.
א. (1) אל עם ישראל.
(2) בקשת הנביא: מבקש שהעם יודו לה' ויודיעו את גבורות ה' בעמים. הניסים שיתרחשו לבני ישראל בזמן הגאולה מביאים את הנביא להשמיע קריאה זו.
(לא יודעת אם זה נכון.)
ב. הנביא פונה אל המבשרת - למלך שהוא בן אדם יש מבשרות שמודיעות על הניצחון שלו, וכמו שיש לבני אדם יש גם לקב"ה. תוכן הקריאה - להודיע שה' הוא האלקים והוא קרב ובא.
א. מאפיין את התנהגות הצדיק: לא הולך בעצת רשעים, לא עומד בדרך חטאים, לא יושב במושב לצים, אלא כל היום לומד תורה. מצבו של הצדיק: הוא כמו עץ שתול על מקום עם מים, שהוא פורח בזמן, ויש לו פרי, והעלים שלו לא נובלים, ובכל דבר הוא מצליח.
ב. ביאור: לרשעים לא יהיה קיום, כי הם יפסידו במשפט שה' יעשה להם. הדברים מבוססים על כך שה' יודע ומכיר את דרך הרשעים, והוא יודע שזו דרך שהולכת לאבדון.
(לא בטוחה בתשובה)
א. (1) הדברים שה' עשה למען ישראל:
         1. הוציא את בני ישראל ממצרים,
         2. לקח את עם ישראל להיות לו עם קודש,
         3. קרע את ים סוף ביציאת מצרים,
         4. העמיד את הירדן כדי שיעברו בו בני ישראל לארץ ישראל.
(2) השפעה על ישראל: היא השפיעה על עם ישראל בכך שעם ישראל וארץ ישראל נעשו מקום קודשו של ה'.
השפעה על הטבע: הים ראה את ה' ונס, והירדן בס אחורנית.
ב. בגלל הופעת ה', אלקי יעקב, בשל ההתגלות לבני ישראל, חלו שינויי בטבע. ה' הוא הגורם להפוך את הצור למים וכו'.