תוכנית הלימודים במקרא

במדבר
1. הוראת ספר במדבר לאחר הוראת ספר שמות באה לשמור על הרצף הכרונולוגי (פרשיות ארגון העם והמחנה אחר הקמת המשכן נאמרו "בו-ביום").

2. אנו מציעים, שבראשית השנה יוקדשו כל שיעורי המקרא להוראת תורה בלבד, כדי לסיים את הוראת ספר במדבר לפני התחלת ספר יהושע. בכך תיווצר בתודעת הלומד רציפות: סיפור בני ישראל הנמצאים בערבות מואב על ירדן יריחו יימשך על ידי סיפור הכניסה לארץ. כשיוחל בלימוד ספר יהושע, יוקדשו מרבית שיעורי המקרא להוראת ספר זה.

אנו מציעים ללמד בספר במדבר בשלב הראשון רק את הפרשיות השייכות לרצף, ולדלג לפי שעה על הפרשיות ההלכתיות. לאחר לימוד פרק כ"ה והשלמות מספר דברים ל"א, א-יג ו-ל"ד נתחיל בהוראת ספר יהושע.

דרך הוראה זו תאפשר להקדים את מועד הוראת ספר יהושע ואף לעיין בפרשיות ההלכתיות ללא דוחק בזמן. במקביל להוראת ספר יהושע ילמדו התלמידים בשיעורי התורה את הפרשיות ההלכתיות בספר במדבר. שני יתרונות לדרך הוראה זו:

א. כך תישמר רציפות כרונולוגית ולא ייווצר אצל התלמידים בלבול בזמנים. הסיפור על בני ישראל החונים בערבות מואב יתקשר לסיפור שלם עם מותו של משה וסיפור הכניסה לארץ בספר יהושע.

ב. התלמידים יהיו מוכנים יותר ללימוד פרשיות הלכתיות מאשר בראשית כיתה ד'.
יהושע ותחילת שופטים
ספר יהושע יילמד כולו אבל ברמות לימוד שונות. פרקים א'-י', ט"ו (גבולות או ערים), כ', כ"ב-כ"ד יילמדו בצורה אינטנסיבית. הפרקים הגיאוגרפיים יילמדו ברמות שונות של אקסטנסיביות (ראה: מדריך למורה לספר יהושע).
אשר לפרטים הגיאוגרפיים, יש לעמוד על מקומות מרכזיים חשובים שזיהויים ברור, ועל מקומות שיש להם משמעות וערך לגבי המשך הלימוד.
ההוראה תלווה בשימוש במפות מצוירות או במפות תבליט, כיוון שלתלמידים אין עדיין היכולת לקרוא מפה גיאוגרפית על צבעיה המוסכמים ועל סימניה הגרפיים. קנה המידה טרם נרכש בשלב זה של כיתה ד'.

בהוראת סיפורי הכיבוש של ארץ כנען יודגש, כי הם מתארים כיצד הכוח הצבאי המלוכד של הארץ הוכחד בשתי מלחמות בלבד - אחת נגד הכוח הדרומי במלחמת גבעון-מעלה בית-חורון, עם כיבוש ערי המלוכה הדרומיים (פרק י'), ואחת נגד הכוח הצפוני המאוחד, בקרב שעל יד מי-מרום. רשימת מלכי כנען בפרק י"ב באה לסכם את הכיבוש הזה. מובן שהארץ לא נכבשה במשך ימים ספורים אלה, כפי שעולה מן התיאורים האלה, ולא בכדי כתוב (שם י"א, יח): "ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה". אך המחבר של הספר ביקש להבליט את שבירת הכוח הצבאי של עמי כנען בלבד, והתלמידים לא יתקשו ללמוד ולהכיר את מסעות הכיבוש המעטים האלה.
בחלק השני של הספר מתוארות הנחלות של שבטי ישראל בדרכים שונות. כיוון שהתלמידים אינם בקיאים בקריאת מפה, אין כל אפשרות ללמדם את הפרשיות הללו, גם במקרים שהנתונים הגיאוגרפיים נהירים לנו. רק אם התלמיד חי בסביבה המתוארת בצורה מפורטת, ניתן להראות, למשל, קו גבול בשטח (לדוגמה ישמש התיאור של גבול יהודה ובנימין). רצוי שהתלמיד יראה במשך חודשי הלימוד מפה כללית, שמציינת בצורה סכימתית את הנחלות, ללא פרטים גיאוגרפיים של ארץ ישראל. בצורה כזאת יכולים התלמידים לשייך את מקום מגוריהם לאחת מנחלות השבטים.

מאחר שתלמידי כיתה ד' עדיין אינם שולטים במיומנות של קריאת המפה הפיסית, הרי אינם בקיאים במפת ארץ ישראל ואינם מכירים כראוי את הארץ. אך העיסוק בכיבוש ארץ ישראל על פי המסופר בספר יהושע, כאשר הוא מלווה במפה ציורית או במפת תבליט, עשוי להמחיש להם את הסכימה של כיבוש הארץ ולתת להם תמונה כללית של ההתרחשויות שמתוארות בספר זה ובספר שופטים, ועשוי לסייע להפנמת סיפור הכיבוש. ההפנמה הזאת אצל התלמיד היא בסיס חשוב לאהבת ארץ ישראל.