|
תוכן המאמר:
[מה חטאו קין והבל?] [הנזק באכילת בשר] [דעת קין] [דעת הבל] [טעותו של קין] [דעתו של שת] [דעות קין הבל ושת - שלוש דעות בבני אדם] תקציר: חטאם של קין והבל היה שלא ראו את יתרון האדם על בעלי החיים, ולא הכירו בחלק האלוהי של האדם. מילות מפתח: קין, הבל. |
|
[מה חטאו קין והבל?] כי הדעת נותן, שכל מקבל טובה מאחר כשהאכילהו והשקהו, שישלם לו תודות מעין הטובה שקיבל ממנו. ולא יחויב להודות לפניו שהלבישו והעשירו, ושעשה עמו מה שלא עשה. אבל ראוי שתהיה ההודאה מעין קבלת הטובה. ואם לא תהיה ההודאה יותר, אין עליו בזה עוון אשר חטא. ואם על שלא הביא מפרי העץ, אלא מפרי האדמה, לא היה ראוי לעונש גדול, שנכתב עליו הלוא אם תיטיב שאת, ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ וגו' (בראשית ד'). וכן יש לשאול, אחר ששעה ה' אל הבל ואל מנחתו למה נהרג, ואיך לא חנה מלאך ה' סביב ליראיו להציל ממוות נפשו? וכן: למה נאמר בשת ויולד בדמותו כצלמו (שם ה'), ולא נאמר כן בהבל ששעה השם אל מנחתו? [הנזק באכילת בשר] כמו שביאר הכתוב זה, שאחר שאסר לישראל קצת בעלי חיים, אמר בסוף (ויקרא י') ואל תשקצו את נפשותיכם וגו' ולא תטמאו בהם ונטמתם בם. חסר אל"ף להורות על שהם מולידים עובי ואטימות בלב. וכן אמרו רבותינו ז"ל (יומא ל"ט) על זה הפסוק: |
עבירה מטמטמת נפשו של אדם:
אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמתם. |
|
ובעבור זה, אף על פי שבשר קצת הבעלי חיים מזון טוב ונאות אל האדם, רצה השם להסיר ממנו הטוב המועט הזה שיש באכילת הבשר, בעבור הרע וההיזק המרובה שאפשר שימשך מזה אליו. ולזה אסר אכילת הבעלי חיים לאדם. ויתכן מה שחיסר בזה ממזונות נאותים, בשייחד אל האדם בצמחים מזונות נאותים טובים, כחיטה והשעורה וכל דבר שיש בו זרע שראוי להיזרע, וכל העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע. ולשאר הבעלי חיים נתן להם לאכילה כל ירק עשב שאין בו זרע שראוי להיזרע. וזה להעיר על היתרון שיש בין מין האדם לזולתו מבעלי החיים. [דעת קין] כי קין לקח לו אומנות לעבוד את האדמה, לפי שהיה חושב שאין יתרון לאדם על הבעלי חיים אלא בזה בהיותו יודע לעבוד את האדמה, להיותו ניזון ממבחר הצמחים. כי אחר שראה האדם ניזון מן הצמחים כשאר הבעלי חיים, חשב שרוח אחד לכל, וּכְמות זה כן מות זה. ולזה הביא מנחה מפרי האדמה לשבח השם על היתרון שנתן לו על הצמחים, ולא הביא קורבן מן הבעלי חיים, כי לא חשב היתרון שיש לו עליהם בעבודת האדמה יתרון גדול שראוי להביא קורבן עליו. אלא שלפי שהיה לו להביא מפרי העץ, שהוא מבחר הצמחים, ולא הביא אלא מפרי האדמה, כלומר מן הירקות, חטא כמו שאמרנו למעלה. אבל עיקר החטא היה לפי שלא חשב היתרון שיש לאדם על הבעלי חיים לכלום, וחשב גם כן היותו אסור בהריגת הבעלי חיים אחר היותו שווה אליהם לפי דעתו, כי כְּמות זה כן מות זה, וחשב שעיקר תכליתו היה לאכול ולשתות אחר היותו ניזון מן הצמחים כבעלי חיים. [דעת הבל] ולזה אמר הכתוב (בראשית ד') והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו. כלומר: גם הוא על כוונת קין, והיה חושב שיהיה האדם אסור בהריגת הבעלי חיים, אם לא לצורך גבוה ולעשות קורבן מהן לפניו, להורות שהוא יתברך הוא שיש לו יתרון על האדם והבהמה, כי כולם יאבדו והוא יעמוד. אבל האדם אין לו יתרון עליהם כי אם בהיותו רועה אותם ומנהיג המדינות וכיוצא בזה. ולזה נהרג הבל, להיות זה הדעת קרוב מאוד מדעת קין, ויותר מוכן לטעות בו האנשים ולהמשך אחריו. אבל לפי שדעת הבל היה שיש לאדם יתרון על הבעלי חיים וממשלה עליהם, ויוכל להרוג אותן לצורך גבוה, והוא קרוב אל שיוכר על ידו יתרון האדם על הבעלי חיים, והכיר מעלת האדון להביא מבכורות צאנו ומחלביהן, שעה השם אל הבל ואל מנחתו, להיותו קרוב אל השלמות מדעת קין. ולא שעה אל קין ולמנחתו, להיות רחוק מאוד מהאמת, אחר שחשב שאין לאדם יתרון על הבעלי חיים, וגם שלא הכיר מעלת האדון אחר שהביא מפרי האדמה ולא מפרי העץ כמו שאמרנו. [טעותו של קין] ובעבור זה נכנסה קנאה בלב קין והרג את הבל, בהיותו נמשך אחר כוונתו הראשונה, שאין לאדם יתרון על הבעלי חיים, ואמר בלבו כי אחר שה' יתברך שעה אל הבל ואל מנחתו, נראה שהוא מותר להרוג את הבעלי חיים. וחשב שאין בהריגתו איסור יותר מבהריגת אחד מבעלי חיים. ולפי שעדיין לא הייתה כוונת הבל ראוי מכל, וכל לא הושגח להינצל מכף מעוול וחומץ. וכשנגלה השם יתברך על קין ויעד לו העונש על כך, לא חשב בעבור זה שתהיה שפיכת דם האדם חמורה משפיכת דם שאר הבעלי חיים. אבל היה חושב כי כמו שהיה נענש על שפיכת דם האדם כן יהיה נענש על הבעלי חיים, אחר שלא הותר לאדם להרגם, כי רוח האדם ורוח הבהמה שווה כמות זה כן מות זה. [דעתו של שת] [דעות קין הבל ושת - שלוש דעות בבני אדם] כת תמשך לסברת קין ותחשוב עבודת האדמה עיקר, ותקנא במנהיגי המדינות ותחשוב להרוג אותם, כמו שהרג קין את הבל. וכת תמשך לסברת הבל, ותחשוב הנהגות המדינות עיקר, ויסכנו נפשם על זה כמו הבל, ויחשבו זה עיקר שלמות האדם, כמו שסופר זה על קצת מנהיגי רומי. וכן יסכנו המלכים עצמם בסיבת השררה, וכאלו זה טבעי להם אחר הבל שהיה רועה והמנהיג הראשון ונהרג. וכת תמשך לסברת שת, ותחשוב עבודת השם יתברך עיקר, ותמאס השררה ושאר ההצלחות. ולפי שהיה דעת שת בלתי מושגת בתחילת הדעת, לא היו הנמשכים אחריו רק יחידי סגולות, אבל דעת קין היה מתפשט מאוד בתולדותיו, ובעבור זה מלאה הארץ חמס מפניהם, כי לא היו חושבים שהיה לאדם יתרון על הבעלי חיים אלא כל דאלים גבר, ולזה היו משחיתים דרכם כבעלי חיים ובעבור זה נגזרה גזרה למחות שמם מן הארץ בימי המבול. |
