|
תוכן השער:
'מה טובו אוהליך' - המניעים לתפילה המסגרת הכללית של שער התפילה ארבעה מניעים לאדם להתפלל הצהרת המתפלל בתפילת 'מה טובו' |
הִכּון לִקְרַאת אֱלהֶיךָ יִשְׂרָאֵל (עמוס ד יב)
'מה טובו אוהליך' - המניעים לתפילה
מַה טּבוּ אהָלֶיךָ יַעֲקב מִשְׁכְּנתֶיךָ יִשְׂרָאֵל. וַאֲנִי בְּרב חַסְדְּךָ אָבא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ. יְהוָה אָהַבְתִּי מְעון בֵּיתֶךָ וּמְקום מִשְׁכַּן כְּבודֶךָ. וַאֲנִי אֶשְׁתַּחֲוֶה וְאֶכְרָעָה אֶבְרְכָה לִפְנֵי יְהוָה עשִׂי. וַאֲנִי תְפִלָתִי לְךָ יְהוָה עֵת רָצון אֱלהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ.
המסגרת הכללית של שער התפילה
עם סיום 'ברכות השחר' יוצא המתפלל לבית הכנסת.1 בבית הכנסת הוא פותח בשלוש תפילות המכינות אותו לתפילה עצמה. עם סיומן, מתעטף המתפלל בטלית ומניח תפילין, והוא מוכן לתפילת 'שחרית'. שלוש התפילות הפותחות, יחד עם הברכות והתפילות המלוות את לבישת הטלית והנחת התפילין, מהוות
את שער ההתכוננות לתפילה, בו יעסוק שער תפילה זה.
תפילת 'מה טובו אוהליך' היא תפילה קדומה למדי. סידור 'רב עמרם' מציין כי יש לאומרה כבר בפתח בית הכנסת. הפסוק הראשון שלה2 מקורו בברכה שאולץ בלעם לשאת לעם ישראל, בשעה שנשלח על-ידי בלק מלך מואב לקלל את העם. בפשט הכתוב, בלעם מתייחס לאוהלי המגורים של עם ישראל, אולם הגמרא3 רואה בהם בתי כנסת ובתי מדרש. הגמרא מתארת את הברכות, ואת הדרך בה הן מרמזות על מה שהתכוון בלעם לקלל ולא עלה בידו. לפי הגמרא, הקללות התגשמו, בסופו של דבר, בהיסטוריה של עם ישראל, למעט קללת בלעם שלא יהיו לעם ישראל בתי כנסת ובתי מדרש. כידוע, אין מקום בעולם שיש בו קהילה יהודית ואין בו בית כנסת. על רקע זה, מובנת ברכת הנכנס בשערי בית הכנסת, "מה טובו אוהליך בני יעקב (ומה טובו) משכנותיך (עם) ישראל", המביעה שמחה על עצם קיומו של בית הכנסת.
מיד אחר כך, מתארת התפילה את המניעים הנפשיים-רוחניים המביאים אדם להתפלל לאלוקיו, באמצעות מקבץ פסוקים מ'תהילים' המתמצתים את המניעים הללו.
ארבעה מניעים לאדם להתפלל
המניע השני:4 יְהוָה אָהַבְתִּי מְעון בֵּיתֶךָ וּמְקום מִשְׁכַּן כְּבודֶךָ" - הפוך ליראת אלוקים. לא פחד, כי אם אהבה. המתפלל שב ומתייצב בבית הכנסת, משום שאהבתו הגדולה דוחפת אותו אל קונו. בני אדם רבים נותנים ביטוי לאהבתם את אלוקים בתפילה. אהבה זו נובטת ומתפתחת, ככל אהבה, במסתרי הלב - מהכרת תודה, מרגישות הנפש, מרצון לקרבה ועוד.
המניע השלישי:5 "וַאֲנִי אֶשְׁתַּחֲוֶה וְאֶכְרָעָה אֶבְרְכָה לִפְנֵי יְהוָה עשִׂי" - מתאר הכרת תודה עמוקה של נברא לבוראו, המובילה אותו להשתחוות, לכרוע ולברך את ד' שברא אותו. הנתינה האלוקית המתמדת, בנוסף על הנתינה הגדולה מכולן, עצם הבריאה, מוליכה את מוקירי התודה לשאת תפילה בבית הכנסת.
המניע הרביעי:6 "וַאֲנִי תְפִלָתִי לְךָ יְהוָה עֵת רָצון אֱלהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" קשור בקשיים, בצרות, בצער ובסבל הדוחפים את רוב המין האנושי להתפלל ולהתחנן לד' לעזרה. הקריאה "ענני" נובעת ממצוקה של המשווע לעזרה, וכזו היא הקריאה "יְהוָה עֵת רָצון" ההופכת לציווי נואש של המתפלל לד' שיתרצה וישמע תחינתו.7 עיקר פרק סט ב'תהילים' הוא תחינת משורר המזמור לעזרה מפני צרה, כמתואר בפתח המזמור: "הושִׁיעֵנִי אֱלהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ".
הצהרת המתפלל בתפילת 'מה טובו'
העומד בפתח בית הכנסת חייב לפתוח את תפילתו בהצהרה: 'אני מתפלל כי אני ירא אלוקים', 'אני מתפלל כי אני אוהב אלוקים', 'אני מתפלל כי אני מוקיר תודה לאלוקים' ו'אני מתפלל כי אני זקוק לעזרה מאלוקים'.
הערות:
1. תיאור זה מבוסס על תפיסת הגמרא והרמב"ם המחייבים את אמירת 'ברכות השחר' בסדר ההתעוררות של האדם. המנהג, היום, לומר את 'ברכות השחר' בבית הכנסת זכה לגיבוי הלכתי מטעמים שונים, אולם ברור כי עיקר תקנת 'ברכות השחר' היתה לומר אותן עוד בבית, בשלבי היקיצה השונים.
2. 'במדבר' פרק כד פסוק ה.
3. 'תלמוד בבלי' מסכת 'סנהדרין' דף קה עמוד ב.
4. 'תהילים' פרק כו פסוק ח.
5. פסוק זה אינו קיים בתנ"ך אבל הוא מבוסס על הפסוק: "בואו נשתחווה ונכרעה נברכה לפני ד' עושנו", מ'תהילים' פרק צה פסוק ו.
6. 'תהילים' פרק סט פסוק יד.
7. טעמי המקרא מחלקים את תחילת הפסוק לשניים. החלק הראשון "ואני תפילתי לך", והחלק השני "ד' עת רצון". הציווי על ד', בחלק השני, מעיד על ייאושו הגדול של המתפלל, שמרשה לעצמו לצוות על ד' לקבל את תפילתו.
