|
תוכן השער:
לסמוך גאולה לתפילה - התפילה כתנאי לגאולה החובה לסמוך גאולה לתפילה - יסוד השער כולו גאולה - מצב התלוי ברצונו של אדם התפילה המעניקה משמעות לגאולה פרשנות חז"ל על החובה לסמוך גאולה לתפילה |
מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלום מְבַשֵּׂר טוב (ישעיהו נב ז)
לסמוך גאולה לתפילה - התפילה כתנאי לגאולה
החובה לסמוך גאולה לתפילה - יסוד השער כולו
את 'תפילת עמידה'. החזן מנמיך את קולו ב'ברכת הגאולה', כדי שהציבור לא יענה אמן על ברכתו ובכך בעצם יפסיק בין 'ברכת הגאולה' ל'תפילת עמידה'.1 וכדי למנוע הפסקות מיותרות בין 'קריאת שמע' ל'תפילת עמידה' ומ'תפילת עמידה' לתפילות שאחריה, קיימות דרישות הלכתיות העוסקות בקשר שבין התפילות, ולמשמעות המעבר ביניהן.2 דרישות הלכתיות אלו מקורן בחשיבות הרבה שייחסו חז"ל לתפילה, ואת 'תפילת עמידה' כגורם משפיע על מכלול ההיבטים שבסדר התפילה, ועל חייו של האדם בכלל.
שער זה מתרכז בתוספות שהוסיפו חז"ל ל'תפילת עמידה', לפניה ועם סיומה. תוספות שהן ביטוי לתפיסה כוללת הרואה בתפילה מקור של אנרגיה רוחנית ושל בשורה לתפילה כולה ולחייו של המתפלל. פרק הפתיחה של שער זה יעסוק במשמעותה של הדרישה ההלכתית לקשר שבין גאולה לתפילה כעיקרון מנחה לשער כולו.
גאולה - מצב התלוי ברצונו של אדם
"העיד רבי יוסי בן אליקים משום קהלא קדישא דבירושלים: כל הסומך גאולה לתפלה, אינו נזוק כל היום כולו. אמר רבי זירא: איני?! והא אנא סמכי ואיתזקי! אמר ליה: במאי איתזקת? דאמטיית אסא לבי מלכא. התם נמי מבעי לך למיהב אגרא למחזי אפי מלכא. דאמר רבי יוחנן: לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד - אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה, יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם. אמר ליה רבי אלעא לעולא: כי עיילת להתם, שאיל בשלמא דרב ברונא אחי במעמד כל החבורה, דאדם גדול הוא ושמח במצות. זימנא חדא סמך גאולה לתפלה, ולא פסיק חוכא מפומיה כוליה יומא".רבי יוסי מכריז כי הסומך (המחבר) גאולה לתפילה שומר עצמו ממזיקים כל היום. מדוע אם כך, רבי זירא שסמך גאולה לתפילה ניזוק באותו יום ונאלץ לשלם מס גבוה למלך? עונה רבי יוסי כי המפגש של רבי זירא עם המלך אינו נזק אלא ברכה - הוא זכה לפגוש את המלך המורם מעם. רבי אליעא מוסיף כי אחיו, שסמך אף הוא גאולה לתפילה, לא חדל לחייך כל אותו היום, בשל ההצלחה שנפלה בחלקו.
מאמר זה של חז"ל נראה תחילה כהתחכמות, כניסיון מאולץ למצוא נקודת אור בתשלום מס מופרז למלך. האומנם יפצה מראה פניו של המלך את רבי זירא על התשלום הגבוה? כוונת המדרש היא אכן למצוא את נקודת האור - אבל לא כהתחכמות זולה - אלא כדרך חיים אמונית ואנושית כאחת. המדרש מבקש להעמיד לפני המתפללים את האתגר לשנות את האירועים הקשים הפוקדים אותם לאירועים טובים (או נסבלים לכל הפחות) - באמצעות כוח מחשבתם.
התפילה המעניקה משמעות לגאולה
הדרישה ההלכתית המפורטת לסמוך גאולה לתפילה, מושתתת אף היא על ההשקפה הזאת. אדם המקשר בתפילתו את גאולת מצרים לתפילתו האישית מכריז כי אפילו הגאולה הגדולה ביותר תלויה בתפילה וברצונו של האדם הרוצה להיגאל, או זה הנמנע מגאולה. הסומך גאולה לתפילה יודע כי לממד האובייקטיבי של המאורעות אין חשיבות אם לא מתלווה אליהם פרשנות אישית המקרבת או מרחיקה את האדם למאורעות אלה. עם ישראל, שנגאל בגאולה גדולה וניסית מהשיעבוד במצרים, שכח את הנס מיד עם הקשיים הראשונים במדבר. על כך נאמר שהיהודי יוצא בקלות מן הגלות, אבל הגלות מסרבת לצאת מן היהודי. הסירוב הזה הוא ניתוק הגאולה מהתפילה, ניתוק הקונקרטי מן הריטורי, מיקום הגאולה בעבר כמאורע שהיה היה, ומיקום התפילה בעתיד כבקשה שטרם התמלאה. רק תפילה המקרינה על העבר ומעניקה לו משמעות יכולה להפוך את אירועי העבר לגאולה ולמקור התפעלות ומשאת נפש בהווה ובעתיד.
פרשנות חז"ל על החובה לסמוך גאולה לתפילה
'התלמוד הירושלמי' אומר:5 "כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה למה הוא דומה? לאהובו של מלך שבא והרתיק על פתחו של מלך, יצא לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג, עוד הוא הפליג". 'הירושלמי' מדמה את הגאולה הנאמרת ללא תפילה, לנקישה על דלתו של המלך והסתלקות קודם פתיחת הדלת. 'ברכת גאולה' ללא תפילה משולה להטרדה בלבד, ואילו תפילה היא התכלית המעניקה לגאולה את משמעותה באמצעות חיבור הגאולה לגואל האלוקי. הסומך גאולה לתפילה מודיע לסובבים אותו, וקודם כל לעצמו, כי המציאות כולה תלויה בתפילה לבורא עולם המעניק משמעות ותכלית למאורעות הפוקדים כל אדם בכל רגע ורגע.6
הערות:
1. ההלכה מציעה פתרונות נוספים לבעיה זו. כמה מהפוסקים סבורים שהנמכת הקול אינה יעילה ושיש לנקוט דרך אחרת.
2. עיין למשל ב'שולחן ערוך' חלק 'אורח חיים' סימן קיא, העוסק רובו ככולו בנושא זה, ואף בשאלה האם מותר להוסיף את הפסוק "ד' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך" הנאמר לפני 'תפילת עמידה' ואחרי 'ברכת הגאולה' באופן שמפסיק, לכאורה, בין הברכות.
3. 'תלמוד בבלי' מסכת 'ברכות' דף ט עמוד ב.
4. 'תלמוד בבלי' מסכת 'ברכות' דף י עמוד ב.
5. 'תלמוד ירושלמי' מסכת 'ברכות' פרק א הלכה א דף ו עמוד א.
6. אומרים בשם הרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד (הידוע בכינויו 'הרבי מלובביץ'), כי כל ההבדל בין גאולה לגלות טמון בשאלה האם מוכן האדם לכלול את האות א', המסמלת אלוקות, במילה גלות. אם יכלול אותה - נגאל, ואם לא - יישאר בגלות. בקונקורדנציה לתנ"ך של ד"ר מאנדלקרן מצויין כי למילה גאל יש שתי משמעויות הפוכות, והבחירה ביניהן תלויה ברצונו של האדם.
