תוכן השער:
תפילות אלו על שום מה? מגמות ופרושים אחדים
'קדושה דסידרא': קדושה הנאמרת על סדר התפילה
תפילה בשביל פרס - שיברון לב ואכזבה
שבעים פנים לשומע תפילה
|
יְמַלֵּא יְהוָה כָּל מִשְׁאֲלותֶיךָ (תהילים כ ו)
לאחר סיום 'תפילת עמידה' והתחנונים שאחריה, מופיעה חטיבה נוספת קצרה, הכוללת את שלוש התפילות המוכרות: 'אשרי יושבי ביתך', 'למנצח מזמור לדוד' ותפילת 'ובא לציון גואל'. כל אחת מהתפילות עוסקת בנושא אחר. מהו, אם כך, הקשר בין שלושתן? ומדוע, בכלל, נחוצה חטיבה זאת בתפילה? בשער זה ננתח את שלוש התפילות הללו, ונדגיש את הנושא המרכזי המפלש אותן: המענה האלוקי לבקשות שמושמעות בתפילת עמידה ובתחנונים.
לכל הדעות ועל-פי כל הנוסחים, ברור שחטיבה זאת מובחנת משאר התפילות של שחרית. הסימן המובהק לכך הוא הקדיש הנאמר בתחילתה ובסיומה של החטיבה. בסיום תפילות התחנונים אומר החזן חצי קדיש, ובסיום תפילת 'ובא לציון גואל' אומר החזן קדיש שלם. אמירת הקדיש לפני ואחרי, תוחמת, באופן ברור, את שלוש התפילות לחטיבה נפרדת.
'עולם התפילות'
2 רואה בחטיבה זאת את המעבר מעולם האצילות של התפילה אל עולם המעשה, ובלשון אחר, את המעבר מ'עבודה' שבלב לעבודה בחיים. 'עולם התפילות' מסביר זאת במיקום החטיבה בסוף התפילה, ואכן, משמעויות מסויימות בתפילות הללו מדגימות את המעבר הזה, למשל בעניין הפרנסה בתפילת 'אשרי יושבי ביתך' ועוד. לעומתן, חלקים אחדים בתפילת 'ובא לציון', לא נראים קשורים לעולם המעשה. 'ערוך השולחן'
3 מסביר את אמירת 'אשרי' כמעין הקדמה לקדושה של 'ובא לציון', ומקשר בין שתי התפילות, אך עדיין אינו מעניק משמעות אחת למכלול התפילות שבחלק זה. כדי למצוא את המשמעות האחת הזאת, ראוי לפנות לפרשנותם החדשנית והמעמיקה של חז"ל בדרשותיהם השונות, כפי שנעשה מיד, וכפי שאנו נוהגים לכל אורכו של ספר זה.
רבי חייא בגמרא ב'ברכות' אומר בשמו של רב יוחנן:
4 "כל המאריך בתפילתו ומעיין בה, סוף בא לידי כאב לב". 'התוספות' במקום על מאמר זה, מסביר כי העיון בתפילה המוזכר כאן מתייחס לציפייה של המתפלל כי תפילתו תתגשם. בניגוד לכך, עיון התפילה הקלאסי שהוא עיקרו של ספר זה, מתייחס לכוונה של המתפלל, השואף לתובנה שיכלית ונפשית של הדברים הנאמרים על-ידו בתפילה. 'התוספות' במקום מבהיר כי ציפיית המתפלל שתפילתו תיזכה למענה אלוקי ישיר ופשוט, אינה ציפייה ראויה. הגמרא נתנה לכך ביטוי בהיר ונחרץ באומרה כי המתפלל המעיין בתפילה סופו לבוא לידי שברון לב. כלומר, אל לו למתפלל לצפות כי תפילתו תזכה למענה אלוקי, הציפייה תוביל אותו לאכזבה ולשברון לב.
סוג הקשר שבין בקשת המתפלל לבין המענה האלוקי, הוא עניין עתיק יומין שמעסיק את ציבור המתפללים שבכל הדתות משחר ההיסטוריה. הפרשנות למאמר הגמרא לפיה, לכאורה, אין כל מענה אלוקי לבקשות המתפללים, לא מתקבל. לא ביהדות ולא בעולם התפילה בכלל. אמנם הגמרא אומרת כי אל לו למתפלל לצפות למענה אלוקי לתפילותיו ולבקשותיו, אבל בודאי אין בכך לשלול, באופן מוחלט, כל אפשרות למענה אלוקי לבקשות מתפללים.
'השולחן ערוך'
5 בפסיקתו על פי גמרא זאת, מעביר את מרכז הכובד מהמענה האלוקי, לציפיית המתפלל למענה זה. 'השולחן ערוך' פוסק כי משום קטנותו של האדם ופועלו הדל בתורה ובמצוות, הוא אינו ראוי ואל לו לצפות למענה אלוקי לבקשתו. אפשר לצפות לחסד אלוקי לפנים משורת הדין, אבל כוונה רבה בתפילה אינה מביאה מענה אלוקי.
שברון הלב מכה במי שמתפלל על רפואה ורואה בתפילתו כדור אספירין, או במי שמתפלל על פרנסה ורואה בתפילתו לשכת עבודה. אין בכוחו של אף אדם, צדיק כרשע, לכפות את רצונו הפרטי על הרצון האלוקי, המנהיג ומפלש את המציאות מקצה לקצה.
הגמרא שם
6 מוסיפה ואומרת:
"אמר רב חמא בר' חנינא אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל". רב חמא מלמדנו במשפט קצר זה כי אמנם בכוחה של תפילה לפרוץ שערי שמים, אבל הקשר בין תפילה למענה האלוקי אינו ישיר ופשוט אלא מורכב ואינו ניתן לחיזוי. אין אדם שמסוגל להעריך אם התפלל די, או שמא נדרשת ממנו תפילה נוספת בשביל לזכות למענה לתפילתו. אין אדם שמסוגל להעריך את זכויותיו וחובותיו. אין אדם שמסוגל לנתח את כל התרחשויות חייו ולהצביע על אירוע כזה או אחר, כאירוע שבו זכה למענה האלוקי, עליו שפך שיח ובקשה לפני קונו.
על המתפלל להאמין בלב שלם שתפילתו נשמעת, ולהאמין בלב שלם שיהיה לתפילתו מענה - אבל איך, מתי ובאיזה היקף יזכה המתפלל למענה זה, אין בכוחו של אדם להשיב, וסביב נושא זה סובבות תפילות 'אשרי', 'למנצח', 'ובא לציון'.
אנו עומדים בפני סיום התפילה. עם סיום הבקשות והתחנונים עולה ציפיית המתפלל למענה אלוקי על בקשותיו. תפילות הסיום 'אשרי', 'למנצח' ו'ובא לציון גואל', מפרטות אופנים שונים של מענה אלוקי. כפי שיפורט בעמודים הבאים, המענה האלוקי הינו רב פנים, רב גוונים ונסתר, וכאמור, לא מיידי ולא נסיבתי לבקשה.
חטיבת התפילות בהן אנו עוסקים תוקנו כדי שהמתפלל יצא לעמל יומו כשבאמתחתו איזכורים לחסד האלוקי ולמענה האלוקי המיוחל, וכדי לחמש אותו באמונה ובידיעה כי הקב"ה אכן שומע תפילה.
הערות:
1. 'קדושה דסידרא' הוא החלק בתפילה הפותח ב'אשרי יושבי ביתך' והכולל את תפילת 'למנצח' ואת תפילת 'ובא לציון גואל'. התרגום העברי לשם הארמי 'קדושא דסידרא' הוא "קדושה הנאמרת כסדר". דהיינו, אמירת קדושה, המוזכרת בתפילת 'ובא לציון' כחלק מסדר התפילה השוטף.
2. 'עולם התפילות' דפים קפח-קצד, בעיקר בהתחלה.
3. 'ערוך השולחן' אורח חיים סימן קלב סעיפים א-ג
4. 'תלמוד בבלי' מסכת 'ברכות' דף לב עמוד ב, וכן 'תוספות' במקום דבור המתחיל 'כל המאריך בתפילתו ומעיין בה'.
5. 'שולחן ערוך' חלק 'אורח חיים' סימן צח סעיף ה, וכן בשאר הפוסקים.
6. 'תלמוד בבלי' מסכת 'ברכות' דף לב עמוד ב.