משנה מסכת מעשר שני

פרק ה



משנה ו
ערב יום טוב הראשון של פסח של רביעית ושל שביעית היה בעור.
כיצד היה בעור?
נותנין תרומה ותרומת מעשר לבעלים, ומעשר ראשון לבעליו, ומעשר עני לבעליו.
ומעשר שני והבכורים מתבערים בכל מקום.
ר' שמעון אומר, הבכורים ניתנין לכהנים כתרומה.
התבשיל, בית שמאי אומרים צריך לבער, ובית הלל אומרים הרי הוא כמבוער.

משנה ז
מי שהיו לו פירות בזמן הזה, והגיעה שעת הבעור, בית שמאי אומרים צריך לחללן על הכסף, ובית הלל אומרים אחד שהן כסף ואחד שהן פירות.

משנה ח
אמר רבי יהודה: בראשונה היו שולחין אצל בעלי בתים שבמדינות, מהרו והתקינו את פירותיכם עד שלא תגיע שעת הבעור.
עד שבא רבי עקיבא ולימד, שכל הפירות שלא באו לעונת המעשרות פטורים מן הבעור.

משנה ט
מי שהיו פירותיו רחוקים ממנו, צריך לקרוא להם שם.
מעשה ברבן גמליאל והזקנים שהיו באין בספינה.
אמר רבן גמליאל, עשור שאני עתיד למוד, נתון ליהושע ומקומו מושכר לו.
עשור אחר שאני עתיד למוד, נתון לעקיבא בן יוסף, שיזכה בו לעניים, ומקומו מושכר לו.
אמר רבי יהושע, עשור שאני עתיד למוד, נתון לאלעזר בן עזריה, ומקומו מושכר לו.
ונתקבלו זה מזה שכר.

משנה י
במנחה ביום טוב האחרון היו מתודין. כיצד היה הודוי?
בערתי הקדש מן הבית (דברים כו) - זה מעשר שני ונטע רבעי.
נתתיו ללוי - זה מעשר לוי.
וגם נתתיו - זו תרומה ותרומת מעשר.
לגר ליתום ולאלמנה - זה מעשר עני הלקט והשכחה והפאה, אע"פ שאינן מעכבין את הודוי,
מן הבית - זו חלה.

משנה יא
ככל מצותך אשר צויתני - הא אם הקדים מעשר שני לראשון אינו יכול להתודות.
לא עברתי ממצותך - לא הפרשתי ממין על שאינו מינו, ולא מן התלוש על המחובר, ולא מן המחובר על התלוש, ולא מן החדש על הישן, ולא מן הישן על החדש.
ולא שכחתי - לא שכחתי מלברכך ומלהזכיר שמך עליו.

משנה יב
לא אכלתי באוני ממנו - הא אם אכלו באנינה אינו יכול להתודות.
ולא בערתי ממנו בטמא - הא אם הפרישו בטומאה אינו יכול להתודות.
ולא נתתי ממנו למת - לא לקחתי ממנו ארון ותכריכים למת, ולא נתתיו לאוננים אחרים.
שמעתי בקול ה' אלהי - הבאתיו לבית הבחירה.
עשיתי ככל אשר צויתני - שמחתי ושמחתי בו.

משנה יג
השקיפה ממעון קדשך מן השמים - עשינו מה שגזרת עלינו, אף אתה עשה מה שהבטחתנו. השקיפה ממעון קדשך מן השמים, וברך את עמך את ישראל בבנים ובבנות,
ואת האדמה אשר נתתה לנו - בטל ובמטר ובולדות בהמה,
כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש - כדי שתתן טעם בפירות.

משנה יד
מכאן אמרו ישראל וממזרים מתודים, אבל לא גרים ולא עבדים משוחררים, שאין להם חלק בארץ.
ר' מאיר אומר, אף לא כהנים ולוים, שלא נטלו חלק בארץ.
ר' יוסי אומר יש להם ערי מגרש.

משנה טו
יוחנן כהן גדול העביר הודיות המעשר.
אף הוא בטל את המעוררים ואת הנוקפים.
ועד ימיו היה פטיש מכה בירושלים.
ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי.


חזרה לתוכן "בעור מעשרות"