הטמא והטהור
מצוות עשה לידע הסימנים שמבדילים בהם בין בהמה וחיה ועוף ודגים וחגבים שמותר לאוכלם, ובין שאין מותר לאוכלם. שנאמר: "והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה, ובין העוף הטמא לטהור." (רמב"ם, מאכלות אסורות א, א)
1. בהמה וחיה
כל בהמה וחיה שיש לה סימן אחד משני הסימנים האלה, או שאין לה אף סימן טהרה, טמאה ואסורה באכילה.
ואין בעולם בהמה וחיה טהורים שהם מעלי גרה ומפריסי פרסה אלא עשרה מינים בלבד, ואלו הם: שור כבש ועז, אייל וצבי ויחמור ואקו ודישון ותאו וזמר.
ההולך במדבר ונזדמנה לו חיה ואינו יודע אם טהורה היא או לא, בודק ברגליה אם סדוקות הן, ונותן לפניה אוכל ורואה אם היא מעלת גרה או לא. ואם מצא לה שני סימני טהרה אלה, מותר לאוכלה.
חכמים נתנו סימנים נוספים להכיר את הבהמה ואת החיה הטהורה: בשיניה ובקרניה ובבשר גופה. אך אנו איננו בקיאים בסימנים אלה. לכן כל שאין אנו יכולים להכיר בשני סימני טהרה שנתנה תורה, אין לנו לסמוך להתירה על פי סימנים אחרים. אך הצבי והשור והכבש והעז ידועים לנו במסורת, ואין בהם ספק.
לעיון נוסף:
מרדכי כסליו: בחינת הזיהויים של עשרת מיני מעלי-הגרה הטהורים על-פי הטקסונומיה
אלקינה ביליק: חיות טהורות בתורה ובנ"ך:
אלקינה ביליק: החי שבפרשת שמיני
2. חלב וכיסוי הדם
ועוד הבדל יש בין חיה ועוף לבהמה: השוחט חיה ועוף דמם טעון כיסוי לאחר השחיטה, ואילו דם בהמה אינו טעון כיסוי. בתורה לא נתפרשו סימנים להבדיל בין בהמה וחיה, אבל חכמינו נתנו סימן בקרניהם. אף בסימנים אלה אין אנו בקיאים, ולכן אנו נוהגים בחלב ובכיסוי הדם על פי המסורת: שור וכבש ועז הם בהמות, חלבם אסור ודמם אינו טעון כיסוי, וצבי חלבו מותר ודמו טעון כיסוי. שאר המינים הטהורים נוהג בהם מספק חומרות בהמה וחלבם אסור, וחומרות היה שדמם טעון כיסוי, אך אינו מברך על הכיסוי, שכל ספק מצווה אינו מברך עליה. את החלב מנקרים מן הבהמה באטליז, והקונה בשר ממוכר נאמן, חזקה שאין בו חלב.
3. גיד הנשה
4. עוף טהור
חכמי המשנה נתנו בעופות טהורים ארבעה סימנים: אינו דורס, יש לו אצבע יתרה, יש לו זפק, וקורקבנו נקלף. כל עוף שיש לו ארבעה סימנים אלה הוא עוף טהור, וכל שחסר לו אחד מהם הוא עוף טמא. מדין תורה כל מי שבקי במינים הטמאים ומכיר אותם בטביעת עין היטב ובטוח בעצמו שלא יטעה, אם בא לפניו עוף ויודע שאינו מעשרים וארבעה המינים הטמאים, אוכל בלי לבדוק בסימנים. ומי שאינו בקי בהם, בודק בסימנים ואוכל על פי הבדיקה. אך אנו איננו בקיאים לא בהם ולא בסימנים, ולכן אין עוף טהור נאכל אלא על פי מסורת.
מסורת בכל ישראל לאכול תרנגולת ואווז וברווז ויונה ואנקור, שהוא ציפור דרור. וכן מסורת לאכול תרנגול הודו, על אף שמקורו באמריקה ונתגלה רק עם גילויה של ארץ זו. אך בני משפחת השל"ה (רבי ישעיה הורוויץ, בעל "שני לוחות הברית") נמנעים מלאכול תרנגול הודו, לפי שהשל"ה ראה אחד מהם דורס. אך כל שאר חכמי ישראל לא קיבלו את עדותו.
5. דגים טהורים
אם הוא מין שבצעירותו אין לו קשקשים ובזקנותו צומחים, מותר גם בצעירותו, שהרי הוא מין טהור. ואם דרכו להשיר את הקשקשים מיד כששולים אותו מן המים, הוא טהור. היו לו קשקשים קטנים מאוד ודקים ואינם ניכרים על גופו, אבל אם יכרכו אותו בבגד, יימצאו בבגד אחרי כן קשקשים שנשרו ממנו, טהור הוא. וכן אם הייתה לו רק קשקשת אחת, אם ברור שהיא מגופו ולא נדבקה בו ממקום אחר, מין טהור הוא.
דגים טחונים, וכן פילה חתוך, שבא לפנינו נקי ואין ידוע אם היו בו קשקשים, אסור לאוכלם אלא אם ודאי שאינם דגים טמאים, ואין דג טמא מעורב בהם.
6. ביצי עופות ודגים
שני ראשי הביצים שווים, טמא.
צד אחד עגול ושני מחודד, ספק אם טמא או טהור.
בביצי דגים סימן נוסף: האדומים טהורים, והשחורים ספק אם טמאים או טהורים.
ואין אנו בקיאים לבדוק בסימנים, ובכל מקום שאין אנו יודעים את מקור הביצים, אנו נמנעים מלאכול אותם.
7. חגבים טהורים
8. תולעים
תולעת שלמה שאבדה בתוך התבשיל אינה בטלה, והתבשיל כולו אסור כל עוד לא הוצאה התולעת.
מאכל שדרכו שיהיו בו תולעים, חייב לבדקו לפני אכילתו. מאכל שאין דרך להיות בו תולעים, מצא תולעת אחת או שתיים, זורקן, והמאכל מותר; מצא שלוש תולעים, חייב לבדוק את המאכל, ואינו רשאי לאכול אלא מה שנבדק ונמצא שאין בו תולעת.
9. תרומות ומעשרות
חמש הן ההפרשות: תרומה גדולה (ניתנת לכוהן, אסורה כיום באכילה ואין לה שיעור), מעשר ראשון (ניתן ללווי, מותר כיום באכילה לאחר שהפרשו ממנו תרומת מעשר ושיעורו 10% מהפרות), תרומת מעשר (ניתנת לכוהן, אסורה כיום באכילה ושיעורה 10% ממעשר ראשון, שהם 1% מהכול), מעשר שני (נאכל בירושלים בטהרה, נפדה כיום בפרוטה, שיעורו % 10 ממה שנשאר בפרות ונוהג בשנים א' ב' ד' ה' לשמיטה), מעשר עני (% 10 ממה שנשאר בפרות ונוהג גם כיום, בשנים ג', ו' לשמיטה).
מי שאינו יודע כיצד מפרישים, מחזיק בביתו נוסח ההפרשה, מוציא מן הפירות מעט יותר מ-% 1 ואומר: "כל ההפרשות וחילול מעשר שני יחולו כמו שכתוב בנוסח שברשותי כדת."
להרחבה בנושא תרומות ומעשרות - לחץ כאן
