1. בתימן לא נהגו ללבוש טלית-קטן, משום שלכל אחד, ואפילו לילד קטן, הייתה עטיפה (שמלה) עם ציציות שתמיד התהלך בה. העטיפה הייתה חלק מהמלבוש להליכה ולשינה. יש שהקפידו להניח עליהם את העטיפה רק כשיצאו משכונת היהודים.
2. יש חסידים שלבשו "טלית קטן" כזה הנהוג בישראל.
1. בתימן נהגו בחומרה גדולה בעניין כיסוי הראש. משנולד הבן היו מכסים ראשו ב"קרקוש" - עד גיל שלוש לערך, ואז היו מגלחים לו שערותיו, משאירים לו פיאות ומחליפים לו את ה"קרקוש" בכובע. הבת - ראשה נשאר מכוסה ב"קרקוש" גם לאחר נישואיה, עד גיל ארבעים לערך, ואז היא מחליפה אותה ב"צונה" (מין עטיפה לנשים מבוגרות).
2. לא נמצא בכל תימן אחד שהלך גלוי ראש, ומי שעשה כך - כאילו השתמד.
בתימן לא נהגו שום מנהג בקשר ל"בר-מצוה", אלא כל ילד קטן היודע להיזהר, אביו מלמדו להניח תפילין, ומניחן אפילו בגיל תשע שנים. כל מה שעושים יהודי תימן בארץ בעניין "בר-מצוה" לקוח ממנהגי עדות אחרות.
