ממנהגי יהדות תוניסיה

מרדכי סיטבון ואברהם הטל

ילקוט מנהגים - א', בעריכת א. בן יעקב
בהוצאת המדפיס הממשלתי, ירושלים תשכ"ז


פרק א - התפילה ובית-הכנסת

תוכן הפרק:
א. נוסח התפילה
ב. ארגון התפילה וסדרי בית-הכנסת

א. נוסח התפילה
יהודי תוניסיה מתפללים בנוסח ספרד, כפי שהוא מובא בסידורים שמשתמשים בהם רוב בני עדות המזרח, עם שינויים קלים.

ב. ארגון התפילה וסדרי בית-הכנסת
1. הבימה, שעל ידה מתפלל הש"ץ ואשר נקראת אצל יהודי תוניס בשם "תיבה", נמצאת על פי רוב באמצע בית-הכנסת.

2. הספסלים מכוסים לרוב מחצלות, והכיסאות מסודרים בדרך כלל בצורת "ח" או בצורת רבוע, כך שכל מקומות הישיבה יפנו אל ההיכל.

3. על קירות בתי-הכנסת התוניסאיים תלויות מנורות הנקראות "קאנדילים". ה"קאנדיל" הוא כעין כוס גדולה, שממלאים מחציתה מים ועליהם נותנים שכבה דקה של שמן, אותו מבעירים באמצעות פתילה עשויה צמר גפן. מדליקים אותו בערבי שבתות ובערבי מועדים, לזכר נשמות נפטרים. לוח עץ קטן וטבעת עץ, הכרוכה בו, נושאים את הכוס ומאפשרים לתלותה על הקיר. לוח זה מצופה לרוב כסף. הוא מקושט יפה, והצורף חורת בו את שם הנפטר ואת תאריך פטירתו. ה"קאנדילים" עשויים באומנות מיוחדת ועשיית ה"קאנדילים" הפכה לענף בקרב הצורפים.

ליד ה"קאנדילים" הפרטיים ישנם בבתי-הכנסת "קאנדילים" לזכרם של הצדיקים: ר' מאיר בעל הנס, ר' שמעון בר-יוחאי, וכן של רבנים מקומיים כר' חי טייב, שנרם דולק תמיד - תרומתם של אלה שנדרו נדר להדליקם.

4. כל מתפלל מרגיש עצמו חייב להעיר לשכנו על פרטים השייכים להתנהגותו בשעת התפילה, כגון על ציציות שבמקרה נוגעות ברצפה, על ישיבה בשילוב רגלים וכדומה, דברים הנראים כ"עבירות". עומד המתפלל, עליו לחכות בעמידה עד סוף אמירת הקדיש (או עד "תתקבל") וכן בשעת החזרה על העמידה, כלומר לא יתיישב בשעת אמירת תפילות אלה.

5. תפילת שחרית שבציבור מתחילה ב"ברוך שאמר", ואילו את כל החלק שלפניו, שנקרא בשם "פתיחה", קורא המתפלל ביחידות. כאשר מגיעים למלים "ואתה מושל בכל" שב"ויברך דוד", תורמים צדקה בקופות המרובות הנמצאות בבית-הכנסת. לפי מנהג אחר תורמים שלושה מטבעות באמירת המלים "והעושר והכבוד מלפניך", כדי לציין שהעושר והכבוד תלויים בה' ולא באדם. בקריאת-שמע, כשמגיעים למלים "ה' א-להיכם אמת", מונה המתפלל את שלש-עשרה המידות על ידי נגיעה בקשרי אצבעותיו. בשעת ברכת-כוהנים מכסה האב את ראשי ילדיו בטליתו ומברך אותם. כל אדם יכול להכניס את ראשו מתחת לטליתו של רבו או של איש מכובד בשעת ברכת כוהנים.

6. בחזרה של העמידה, כשאומר השליח-ציבור "מוריד הטל" או "משיב הרוח...", עונה הקהל: "לברכה"; וכן כשהוא אומר "וכל החיים יודוך סלה", עונים: "חי העולמים". בשעת אמירת הקדיש, אחרי המלה "תתקבל", אומר הקהל: "קבל ברחמים וברצון אח תפילתנו".