קידוש במקום סעודה

עמירם דומוביץ

פסחים ק, ע"ב: אותם (12) - קא, ע"ב: דרבי יוחנן תיובתא (3)


מבוא לסוגיה
1. עיין בסידור, בקידוש של ליל שבת.
    א. חלק את הקידוש לשלושה חלקים.
    ב. תן שם לכל חלק. לחלקים השני והשלישי תן את השם המובא בגמרא בתחילת הסוגיה.
    ג. למילה "קידוש" יש שתי משמעויות; מה הן?

לידיעתך:
לחלק השלישי יש שם נוסף: "ברכת היום".
2. לפניך רשימה של חכמים המוזכרים בסוגיה: שמואל, רב חסדא, אביי, רבה, רב, רבי יוחנן, רב הונא ורבי שמעון. סדר אותם לפי סדר הדורות בעזרת הלוח הכרונולוגי של חכמי ישראל, וציין ליד כל אחד מהם אם הוא תנא או אמורא והיכן הוא פעל: בא"י או בבבל.

הסוגיה מתארת מנהג של קידוש בבית הכנסת בליל שבת. נוהג זה המשיך אף לאחר תקופת התלמוד, בכל קהילות ספרד ואשכנז, אולם בסופו של דבר הוא התבטל ברוב הקהילות, בעקבות המלצתו של רבי יוסף קארו:
שו"ע או"ח רסט, א
אבל יותר טוב להנהיג שלא לקדש בבית הכנסת, וכן מנהג ארץ ישראל.
את הטעם למנהג זה נלמד בסוגיה (ראה שאלה 7).

מילון
3. תרגם את המילים האלה:
בי כנישתא

אפוקי

גנו

אזדא

זימנין סגיאין

קאימנא

נחית

איגרא

ארעא

הדר

איתעקרא ליה שרגא 		______________

______________

שוכבים, ישנים

______________

פעמים רבות

אני עומד

______________

______________

______________

______________

כבה לו הנר 		עיילי

מניה

בי גנניה

מידי

הוינא

בי

אדאזליתו

אושפיזא

איני

מילי

בר 		______________

______________

______________

______________

______________

______________

______________

מקום הלינה

______________

______________

______________


לימוד הסוגיה
4. השיטות וטעמן: בסוגיה מובאות שלוש שיטת מרכזיות. למד את תחילת הסוגיה, והשלם בטבלה שלפניך רק את שיטתם (יצאו או לא יצאו) ואת טעמיהם של רב ושמואל, בהמשך תידרש להשלים גם את שיטת רבי יוחנן.

אותם בני אדם שקידשו בבית הכנסת
החכם יין קידוש
רב דין: דין:
טעם: טעם:
שמואל דין: דין:
טעם: טעם:
רבי יוחנן דין: דין:
טעם: טעם:

5. "אותם בני אדם שקידשו בבית הכנסת...". על אילו בני אדם מדובר: על מי שאמרו את הקידוש, על מי ששמעו את הקידוש ושתו מן היין או גם על מי ששמעו ולא שתו? (היעזר ברשב"ם.)
6. לפי רב, אם כל המשפחה הולכת לבית הכנסת ושומעת את הקידוש שם, האם צריך לקדש שוב בבית, לפני הסעודה?
7. א. מה הטעם למנהג הקדום של קידוש בבית הכנסת?
    ב. עיין בתפילת "מי שבירך..." הנאמרת לפני תפילת מוסף; מצא בתפילה את הקטע הקשור לסוגייתנו.
8. הטעם של שמואל מבוסס על הדין "אין קידוש אלא במקום סעודה". רשב"ם (בד"ה אף ידי קידוש לא יצאו), מביא דרשה וסברא כהסברים לדין של שמואל.
א. מהו הפסוק, וכיצד לומדים ממנו את הדין?
ב. הסבר בלשונך את הסברא.

הגדרת המושג "מקום סעודה" לעניין קידוש
9. שמואל אמר "אין קידוש אלא במקום סעודה". מדברי ה"סתמא דגמרא"1 ומדבריו של רב ענן עולות שתי הגדרות שונות למושג "מקום סעודה".
    א. מהי הגדרת "מקום סעודה" לפי ה"סתמא דגמרא"?
    ב. תרגם לעברית את דברי רב ענן. מהי הגדרת המושג "מקום סעודה" לפיו?
    ג. איזו הגדרה, לדעתך, היא בעלת תוקף הלכתי רב יותר, של ה"סתמא דגמרא" או של רב ענן?

שיטתם של רב הונא ורבה
10. תרגם לעברית את המעשה על רב הונא, והסבר כיצד הגמרא הסיקה מן המעשה שרב הונא סבר כשמואל, ש"אין קידוש אלא במקום סעודה".
11. תרגם לעברית את המעשה שסיפר אביי על רבה, והסבר כיצד הגמרא הסיקה מן המעשה שרבה סבר כשמואל, ש"אין קידוש אלא במקום סעודה".
12. הדין "אין קידוש אלא במקום סעודה" יכול להתפרש בשתי דרכים:
- חייבים לקדש גם במקום הסעודה, אבל אדם שרק קידש ולא סעד יצא ידי קידוש .
- חייבים לקדש רק במקום סעודה ולכן אדם שרק קידש ולא סעד לא יצא ידי קידוש.
כיצד, לדעתך, פירש רבה את הדין? (הסק את תשובתך מתוך המעשה על רבה.)

קושיה על פסיקתו של רבה
13.הסבר את שלוש ההלכות: "מתירין מבגד לבגד", "מדליקין מנר לנר" ו"הלכה כר"ש בגרירה". הסבר מהי הבעיה בעניינים אלו שצריך להתיר לעשותם.
14. כיצד פסקו רב ושמואל בכל אחת מהלכות אלה? מי המחמיר ומי המקל בהן?
15. הסבר את הקושיה מדברי אביי על שיטת רבה, העולה מן המעשה שסיפר אביי בפסקה הקודמת.

תשובה
16.במחלוקת של רב ושמואל בסוגייתנו מי מביניהם המחמיר ומי המקל?
17. הסבר את תשובת הגמרא לקושיה על רבה.

שיטת רבי יוחנן
18.חזור לטבלה שבתחילת דף העבודה והשלם את שיטת ר' יוחנן ואת טעמו (היעזר ברשב"ם)
19. הסבר את דברי רבי יוחנן, "שינוי יין יצא".
20. הסוגיה שלנו דנה בשאלת "שינוי מקום" לעניין ברכת הקידוש, שהיא מ"ברכת המצוות". לעומת זאת, רבי יוחנן מתייחס ל"שינוי מקום" בקשר לעניין אחר. מהו העניין, ולאיזה סוג של ברכות הוא שייך?

קושיה על רבי יוחנן
21.מאין מקשים על רבי יוחנן, ומהי הקושיה?
22. הסבר את הביטוי "תיובתא דרבי יוחנן תיובתא". היעזר במילון מונחי הדיון התלמודי.

הלכה למעשה
במהלך הסוגיה עסקנו בדינים רבים. נברר כיצד נפסקה ההלכה בכל אחד מהם. עיין בשו"ע וברמב"ם (היעזר ב"עין משפט ונר מצוה" או ב"הלכה ברורה" קא ע"א, ציונים א, ב, ד, ה, ו) וענה על השאלות:
23. כמי פסקו הרמב"ם והשו"ע במחלוקת של רב, שמואל ורבי יוחנן לעניין קידוש, ומה הדין?
24. כיצד פסק השו"ע בשאלה אם צריך להמשיך במנהג של קידוש בבית הכנסת כשאין אורחים?
25. עיין בתחילת התוספות דף ק, ע"ב, ד"ה "ידי קידוש יצאו". כיצד פסקו התוספות במחלוקת רב ושמואל, מה היה קשה לו מהגמרא מבכורות מט, וכיצד הוא תירץ קושי זה?
26. בדינו של שמואל ראינו שני פירושים (שאלה 12). האם הפרשנות של רבה לדין זה התקבלה להלכה? הוכח את תשובתך.
27. מהי הגדרת המושג "מקום סעודה" לעניין קידוש לפי רמב"ם והשו"ע?
28. "אין קידוש אלא במקום סעודה". סכם את השיטות השונות המובאות ב"בירור הלכה" (עמ' רטו, עמודה ימנית) להגדרת המושג "סעודה".
29. כיצד פסקו הרמב"ם והשו"ע בשאלה אם מותר להעביר ציצית מבגד לבגד?
30. כיצד פסקו הרמב"ם והשו"ע ורמ"א בשאלה אם מותר להדליק מנר לנר?
31. כיצד פסקו הרמב"ם והשו"ע בעניין גרירת ספסל בשבת?

הערה:


1. את ביאור המונח "סתמא דגמרא" ראה במילון מונחי הדיון התלמודי המובא בסוף החוברת.