|
|
דיני ארבע כוסות
עמירם דומוביץ
פסחים קח, ע"א: ואמר רבי יהושע (43) - קח, ע"ב: כי יתאדם (18)
|
מבוא לסוגיה לימוד הסוגיה |
מימרת רבי יהושע בן לוי
|
1. מה הנימוק של רבי יהושע בשאלה מדוע נשים חייבות בארבע כוסות?
2. לכאורה דבריו של רבי יהושע מיותרים, שהרי אין סיבה שנחשוב שלנשים יהיה דין שונה מלגברים. ענה על שאלה זו בעזרת התוספות בדף קח, ע"ב, ד"ה "שאף הן". 3. לפי רש"י ורשב"ם, מה הן שתי ההלכות הנוספות שנשים חייבות בהן מאותו נימוק שבגללו הן חייבות בארבע הכוסות? לידיעתך על אחד משני האירועים כותב רש"י בקיצור, "בשכר נשים צדקניות שבאותו הדור נגאלו". הסיפור בשלמותו מופיע במסכת סוטה יא, ע"ב, והוא מובא בנספח ליחידה. על האירוע השני כותבים רש"י ורשב"ם "וכן גבי חנוכה במסכת שבת (ד' כג.)" ברם אין הם מפרטים בסוגייתנו מהו אותו סיפור הקשור לחנוכה ולגבורתה של אישה. על דברי הגמרא במסכת שבת - "אמר רבי יהושע בן לוי: נשים חייבות בנר חנוכה, שאף הן היו באותו הנס" - כותב שם רש"י כך: |
|
היו באותו הנס: שגזרו יוונים על כל הבתולות להיבעל לטפסר (להגמון) תחילה, ועל יד אישה נעשה הנס. |
|
הסיפור המלא של אותו אירוע מובא כמדרש ב"אוצר המדרשים" של אייזנשטיין ואף הוא נמצא בנספח ליחידה. התוספות בסוגייתנו, ד"ה "היו באותו הנס", מצטט בתחילה את דברי הרשב"ם: "ובחנוכה ע"י יהודית" יש לציין שפרוש זה אינו נזכר בפירוש הרשב"ם המצוי בידנו על דף הגמרא, וצ"ע. מכל מקום אליבא דהתוספות האירוע הקשור לחנוכה, שבו עמדה במרכז אישה הוא הסיפור על האישה הגיבורה יהודית. תוכל לקרוא את הסיפור בשלמותו בנספח ליחידה. ב"אוצר המדרשים" של אייזנשטיין הוא מובא כהמשך לסיפור על האישה שסירבה להיבעל להגמון. הסיפור המובא במדרש על יהודית הוא למעשה קיצור של הספר "יהודית". ספר זה הוא אחד מהספרים החיצוניים שנשתמרו ע"י הנוצרים. יש להעיר שהחוקרים מייחסים את האירוע המתואר בספר לתקופה הפרסית ולא לתקופה היוונית, וצ"ע מדוע ייחסו אותו לחנוכה. מחלוקת בין רש"י ורשב"ם לבין התוספות א. רש"י ורשב"ם חולקים על התוספות בפירוש הנימוק של רבי יהושע, "אף הם היו באותו הנס". כיצד כל שיטה מפרשת נימוק זה? ב. מה הן שתי הקושיות שהתוספות שואל על פירוש רשב"ם? |
ארבע ההלכות של רב יהודה בשם שמואל
|
דברי רב יהודה בשם שמואל כוללים ארבע הלכות הקשורות לארבע הכוסות. נדון בכל אחת מהן בנפרד. מכיוון שהסוגיה עוסקת בהרחבה בהלכה הראשונה רק לאחר שהיא דנה בשלוש ההלכות האחרות, נדחה אף אנו את הלימוד של הלכה זו להמשך. |
הלכה ב: "שתאן חי"
|
ריאליה תלמודית 5. על סמך הדברים המובאים ב"ריאליה התלמודית", הסבר את הביטוי הפותח את המשנה הראשונה בדף קיד, ע"א. 6. עיין ברשב"ם, ד"ה "ידי חירות לא יצא", וכן בסוף התוספות, ד"ה "שתאן חי". האם בימינו קיימת חובה להוסיף מים ליין (="למזוג")? 7. כיצד מפרש רבא את דברי רב יהודה בשם שמואל? 8. כדי להבין את דברי רבא, "ידי יין - יצא" עיין בגמרא דף קט ע"א, ד"ה "ת"ר חייב אדם" (10), עד "לבב אנוש" (21), והסבר מהו המקור למצווה של שתיית יין. 9. הסבר מדוע אדם ששתה "יין חי", "ידי יין - יצא". 10. עיין במבוא ליחידה 20, ובמיוחד בדברי רמב"ם שם, והסבר מדוע מי ששתה את ארבע הכוסות כ"יין חי" "ידי חירות - לא יצא". 11. מהי המשמעות של דברי רבא "ידי חירות - לא יצא", ע"פ רש"י? |
הלכה ג: "שתאן בבת אחת"
|
12. רש"י ורשב"ם נחלקו בפירוש המקרה "שתאן בבת אחת". א. כיצד כל שיטה מפרשת את המקרה? ב. מה קשה לרשב"ם על פירוש רש"י? ג. איזו שיטה מאמץ התוספות, ומהו הנימוק שלו? 13. לפי רב, מדוע במקרה זה "ידי יין - יצא. ידי ארבע כוסות - לא יצא"? 14. מהי תקנתו של מי ש"שתאן בבת אחת"? (ע"פ רשב"ם)? |
הלכה ד: "השקה מהן לבניו ולבני ביתו"
|
15. איזו בעיה עלולה להיווצר אם אדם משקה את בני ביתו מארבעת הכוסות שלו? 16. כיצד בעיה זו נפטרת? 17. באחת הסוגיות שכבר למדנו ראינו מהו השיעור שצריך לשתות מכוס של ברכה. מהו השיעור ובאיזו סוגיה הדבר מוזכר? 18. האם השיעור המוזכר בסוגייתנו זהה לשיעור שהוזכר בסוגיה האחרת? (היעזר בתוספות.) |
הלכה א: "כדי מזיגת כוס יפה"
|
19. על ההלכה הראשונה של שמואל מקשה הגמרא מהברייתא "ד' כוסות הללו". הסבר בלשונך את כל דברי תנא קמא בברייתא. 20. רש"י ורשב"ם נחלקו ביניהם בפירוש הקושיה של הגמרא מן הברייתא על שמואל. מחלוקת זו נובעת מגרסאות שונות של תשובת הגמרא. א. מהי הגרסה של רש"י לתשובת הגמרא, כיצד רש"י מבאר את הקושיה ע"פ גרסתו זו, ומהו התירוץ של הגמרא לשיטתו? ב. מהי הגרסה של רשב"ם לתשובת הגמרא, כיצד רשב"ם מבאר את הקושיה ע"פ גרסתו, ומהו התירוץ של הגמרא לשיטתו? ג. מהו הקושי שמעלה רשב"ם בפירוש של רש"י? 21. הסבר את הביטוי של שמואל, "כדי מזיגת כוס יפה", ע"פ מסקנת הסוגיה. 22. למסקנת הסוגיה: חייב אדם לשתות ארבע כוסות של יין בליל הסדר, שבכל אחת מהן יהיה לפחות שיעור של רביעית, כלומר סך הכול הוא זקוק לבקבוק המכיל ארבע רביעיות. מהו היחס בין המים לבין ה"יין החי" שצריך להיות בבקבוק זה? |
מימרת רבי יהודה
|
23. בברייתא נזכרת גם דעתו של רבי יהודה. א. מה הן שתי ההלכות שהוא מוסיף לדיני ארבע כוסות? ב. האם הוא חולק על תנא קמא, ואם כן, במה? (היעזר ברשב"ם.) ג. כיצד מקיימים את ההלכה של רב יהודה שצריך שיהיה ליין "מראה"? ד. מהו הטעם שמוסיף בעל המשנה ברורה להלכה זו? ה. לאילו אירועים היסטוריים מתכוון בעל המשנה ברורה בסוף דבריו? |
משנה ברורה תעב, ס"ק לח
"יין אדום": דכתיב "אל תרא יין כי יתאדם", אלמא דהאדמימות מעלה וחשיבות. ועוד דזכר לדם שהיה פרעה שוחט בני ישראל. ובמקומות שמצויין הגויים להעליל עלילות שקרים, נמנעים מליקח יין אדום. |
|
הלכה למעשה |
"שתאן חי"
|
24. עיין ברמב"ם (היעזר ב"עין משפט ונר מצוה" או ב"הלכה ברורה", קח ע"ב, ציונים א, ב) כיצד הוא פסק, במקרה של "שתאן חי"? לידיעתך |
שו"ע ורמ"א, או"ח תעב, ט
שיעור הכוס רביעית לאחר שימזגנו (אם רצה למזגו). |
|
על ההערה של רמ"א, "אם רצה למזגו" כותב בעל המשנה ברורה: |
משנה ברורה תעב, ס"ק כט:
"אם רצה למזגו": ר"ל דבזמנינו, שהיינות חלושים, אין חיוב למוזגו אפילו לכתחילה. |
|
דברים אלו מבוססים על דברי רמ"א שנאמרו בשם הטור על יין של קידוש בשבת: |
רמא בשו"ע או"ח ערב, ה:
ויינות שלנו יותר טובים הם בלא מזיגה (טור). |
|
כך נוהגים האשכנזים. אך יש ספרדים הנוהגים גם בימינו להוסיף שלוש טיפות מים ליין הבא מן החנויות, אף שהוא כבר מהול במים. כך פוסק הרב עובדיה יוסף ב"חזון עובדיה" (ח"ב, עמ' קכז) והוא הולך בעקבות "כף החיים" סימן תעב, סקנ"ט, שפסק שיש לעשות כן בימינו על דרך הסוד. |
|
25. כיצד פסק השו"ע במקרה של "שתאן בבת אחת"? האם פסיקתו תואמת את דברי הגמרא? (היעזר ב"עין משפט ונר מצוה" או ב"הלכה ברורה", קח ע"ב, ציונים ג, ד). |
שיעור השתייה
|
בסוגיות השונות בעניין שיעור היין שצריך לשתות מכוס של ברכה ראינו שלושה שיעורים, ולפי התוספות הם זהים:
מלא לוגמא = רוב רביעית = רוב כוס (שהרי כוס מכילה רק רביעית). השאלה היא מה כמות היין שצריך לשתות במקרה שהכוס היא גדולה ומחזיקה כמה רביעיות: האם מספיק לשתות רוב של רביעית או צריך לשתות רוב כוס. |
שולחן ערוך אורח חיים סימן תעב, סעיף ט
שיעור הכוס, רביעית לאחר שימזגנו (אם רוצה למזגו), וישתה כולו או רובו. ואם יש בו הרבה רביעיות, שותין ממנו כל כך בני אדם כמנין רביעיות שבו. ויש אומרים שצריך לשתות רוב הכוס, אפילו מחזיק כמה רביעיות. (וצריך לשתות השיעור שלא בהפסק גדול בנתיים) (ב"י בשם רוקח). משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים סימן תעב סעיף ט רוב הכוס אפי' וכו' - אף שבעלמא די ברוב רביעית אפילו מכוס גדול הכא לענין כוסות חמיר טפי דבעינן דוקא רוב כוס ואם לאו לא יצא. ולדינא קיימלן כדעה הראשונה. ומכל מקום אם בדעתו לשתות הרבה לא ייקח כוס גדול רק כוס שמחזיק רביעית כדי לחוש לדעה זו: |
|
26. א. כיצד פסק השו"ע בשאלה השאלה היא מה כמות היין שצריך לשתות במקרה שהכוס היא גדולה ומחזיקה כמה רביעיות? ב. מהי ההמלצה של בעל ה"משנה ברורה" בעניין זה? |
יין אדום
שולחן ערוך אורח חיים סימן תעב סעיף יא
מצוה לחזור אחר יין אדום, (אם אין הלבן משובח ממנו) (טור). |
|
27. האם התקבל להלכה הדין של רב יהודה לעניין יין אדום? 28. מה מוסיף הרמ"א בשם הטור על השו"ע? |
|
סוטה יא, ע"ב
דרש רב עוירא: בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים... וכיוון שמגיע זמן מולדיהם, הולכות ויולדות בשדה תחת התפוח, שנאמר: "תחת התפוח עוררתיך, שמה חבלתך אמך, שמה חבלה ילדתך."
ביאור אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד קפה כיוון ששמע ההגמון כך, אמר לשריו ועבדיו: ראו אותם שהם מגדולי ישראל, מזרע אהרן הכוהן כמה הם שמחים לעשות רצוני; ראויים הם לכבוד גדול! וציווה להוציא חוץ שריו ועבדיו, ונכנס יהודה וחבריו עם אחותו אצל ההגמון, וחתכו ראשו, ובזזו כל אשר לו. והרגו שריו ועבדיו, ודרסו היוונים עד גמירא, חוץ מעיקר המלכות. וישראל שהיו בעיר היו ברתת וברעד בשביל אותם בחורי ישראל. יצאה בת קול ואמרה ניצחו טליא (נערים), דאזלו למעבד קרבא באנטוכיא וחזרו אותם בחורים וסגרו השערים ועשו תשובה ועסקו בתורה ובגמילות חסדים. כיוון ששמע מלך יוונים שהרגו ישראל הגמון שלו, קיבץ כל עמו ובא לפני ירושלם והביא אותה במצור, ונפחדו מאוד היהודים. והייתה שם אישה אלמנה, יהודית שמה, ולקחה שפחתה והלכה אצל שערי ירושלם ואמרה: הניחו אותי לצאת, שמא יעשה המקום נס על ידי ופתחו לה ויצאה, והלכה לפני המלך, ויאמר לה: מה תבקשי? ואמרה: אדוני, בת גדולים מישראל אנוכי, ואחיי נביאים, ושמעתי שהיו מתנבאים שמחר תיפול ירושלם בידך. כיוון ששמע כך, שמח שמחה גדולה. והיה לו אחד מחכמיו שהיה רואה וחוזה בכוכבים, והיה אומר: רואה אני שישראל חוזרים בתשובה, ואי אתה יכול להם; חזור למקומך. ונתמלא המלך חימה עליו, וציווה לחטפו, ואסרו ידיו ורגליו לתלות אותו על העץ אצל ירושלם. ויאמר המלך: מחר, כשתיפול ירושלם, בידינו נהרוג אותו. והיה המלך מאמין לאותה יהודית, ויאהב אותה, ויאמר לה: רצונך שתינשאי לי? ואמרה לו: אדוני המלך, איני ראויה אפילו לאחד מעבדיך, ואמנם כיוון שלבך נוטה לזה, תעביר כרוז בכל המחנה שכל מי שיראה שתי נשים הולכות אצל המעיין, אל יפגעו בהן, לפי שצריכה אני לילך לשם לרחוץ עצמי ולטבול. מיד העבירו הכרוז, ועשתה כך, ועשה המלך משתה גדול, ושתו ונשכרו, ואח"כ הלכו כל אחד ואחד לאוהליו, והמלך ישב בחיקה ויישן, והלכה אותה יהודית ונטלה סייף שלו, וחתכה ראשו, ופשטה סדין עליו, והלכה עם ראשו של מלך אצל שערי ירושלם, ואמרה: פתחו לי השערים שכבר עשה הקב"ה נס על ידי. אמרו לה: לא דייך שזנית וקלקלת אלא שבאת בעלילה עמנו? מיד הראתה להם ראשו של מלך. כיוון שראוהו, פתחו השערים, ויצאו והרימו קול: "שמע ישראל, ה' אלוקינו ה' אחד". כיוון ששמעו יוונים כך, אמרו: למחרת באים עלינו. והלכו למלך, ומצאוהו בלא ראש, ונפל עליהם אימה ופחד, וברחו כולם, וירדפו ישראל אחריהם, והרגו מהם כמה וכמה. כן יעשה הקב"ה נקמה בשונאינו מהרה, ויחיש לנו ישועה, ככתוב" "ובא לציון גואל". |
