|
|
מבוא לסוגיה 1. קרא את הפסוקים בספר שמות יב ובספר במדבר ט. מה הם הנושאים המרכזים של כל אחד מן הפרקים? להזכירך! חלקים מן הסוגיה הזו למדנו בהזדמנויות שונות בפרקנו. נסה להיזכר בקשר לאילו סוגיות. מבנה הסוגיה א. בשלב ראשון מוצגות שתי שיטות החולקות ביניהן בהלכה, וכל שיטה מביאה פסוק אחר כמקור (או כרמז="אסמכתא") לשיטתה. בשלב השני של הסוגיה כל שיטה נדרשת להסביר מה היא למדה מהפסוק שהובא על ידי בני הפלוגתא שלה. ב. בשלב ראשון מוצגות שתי שיטות האומרות אותה הלכה, אלא שכל שיטה מביאה פסוק אחר כמקור (או כרמז="אסמכתא") להלכה. בשלב השני של הסוגיה כל שיטה נדרשת להסביר מה היא למדה מן הפסוק שהובא על ידי בני הפלוגתא שלה. ג. בשלב ראשון מוצגות שתי שיטות האומרות שתי הלכות שונות אלא ששתי השיטות מביאות אותו הפסוק כמקור (או כרמז="אסמכתא") להלכה. בשלב השני של הסוגיה כל שיטה נדרשת להסביר מהו לשיטתה המקור להלכה שנאמרה על ידי בני הפלוגתא שלה. 2. קרא את הסוגיה (בלי להעמיק בה), וכתוב לאיזה סוג של מבנה הסוגיה שלנו שייכת? לימוד הסוגיה שיטת רבא א. "________________________________ על מצות ומרורים יאכלהו" (________) ב. "_____________________________________ בערב תאכלו מצות" (________) 4. הסיומת של הפסוק הראשון דומה לסיומת של פסוק בספר שמות פרק יב. מהו? 5. הסוגיה מזכירה שני פסוקים שרבא בונה עליהם את שיטתו. א. איזה פסוק אפשר לקיים רק בזמן שבית המקדש קיים? ב. כיצד הגמרא מנמקת את העובדה שניתן לקיים את הפסוק רק בזמן שבית המקדש קיים? ג. מהו הפסוק שניתן לקיים בכל זמן? ד. מדוע ניתן לקיים פסוק זה, בניגוד לפסוק הראשון, בכל זמן? 6. המשפט הבא מסכם כיצד הגיע רבא להלכה ש"מצה בזמן הזה דאורייתא ומרור דרבנן". השלם את המלים החסרות: מצוות __________ אינה תלויה בקרבן פסח, ולכן מן התורה ___________ לקיימה בכל זמן; לעומת זאת, מצוות __________ שהיא תלויה בקרבן פסח __________ לקיימה מן התורה אלא רק בזמן שבית המקדש קיים. 7. ראינו שהסיומת של הפסוק הראשון, הלקוחה מספר במדבר פרק ט, דומה לסיומת של פסוק בספר שמות פרק יב. מדוע, לדעתך, העדיף רבא להשתמש בפסוק של ספר במדבר ולא בפסוק של ספר שמות (רמז: שים לב להבדל בנוסח בין שני הפסוקים.) |
8. במה חולק רב אחא על רבא? (בשלב זה כתוב רק את המחלוקת בדין).
9. מה למד רב אחא מן הפסוק "על מצות ומרורים יאכלהו", וכיצד הוא הסיק זאת מן הפסוק? 10. מה למד רב אחא מן הפסוק "בערב תאכלו מצות", וכיצד הוא הסיק זאת מן הפסוק? |
11. כתוצאה מדברי רב אחא מתעוררת שאלה על שיטת רבא, הקושיה אינה כתובה במפורש בגמרא, אך מתוך דברי הגמרא, "ורבא אמר לך...", ניתן להסיק כי קיים קושי; מהו?
12. כדי לענות על הקושיה רבא מביא פסוק נוסף. א. מצא את הפסוק, והעתק אותו בשלמותו. ב. בפסוק נאמרת מילת הכינו "בו"; מה מכונה "בו"? ג. כיצד רבא מתרץ את הקושיה, בעזרת פסוק זה? |
13. כתוצאה מדברי רבא מתעוררת שאלה על שיטת רב אחא. הקושיה אינה כתובה במפורש בגמרא, אך מתוך דברי הגמרא, "ואידך..." ניתן להסיק כי קיים קושי. מהו?
14. רב אחא מתרץ: "כתיב בהאי וכתיב בהאי, וצריכי" למה מתכוון רב אחא במילים הבאות? "כתיב בהאי": ______________________________________________________ "וכתיב בהאי": _____________________________________________________ 15. רב אחא טוען ו"צריכי". עיין ברשב"ם, ד"ה ו"כתיב בהאי", והסבר מדוע שני הפסוקים נחוצים? בתשובתך פרט מה לומדים מכל פסוק שאי אפשר היה ללמוד מן הפסוק השני. סיכום השיטות |
הפסוק | רבא | רב אחא |
---|---|---|
1. "על מצות ומרורים יאכלהו" | ||
2. "בערב תאכלו מצות" | ||
3. "כל ערל לא יאכל בו" |
17. א. לאיזה סוג של ספרות חז"ל שייכת הברייתא המובאת בסוף הסוגיה? ב. מהו מראה המקום הנוסף של ברייתא זו? ג. חלקה הראשון של הברייתא מבוסס על אחת מן המידות שהתורה נדרשת בהן; מהי המידה? ד. באיזו רשימה מופיעה מידה זו, ומה מספרה ברשימה? 18. ברייתא זו היא המקור להלכה שמתוך שבעת הימים של חג המצות רק ביום הראשון מצווה לאכול מצה ואילו בשאר הימים זוהי רק רשות. זו גם הסיבה שרק ביום הראשון מברכים "על אכילת מצה". למד את הברייתא ואת רשב"ם, וענה: מהו הכלל? ________________________________________________________ מהו הדבר שהיה בכלל ויצא ממנו? _________________________________________ במה הוא יצא מן הכלל? ________________________________________________ כיצד למדו שהוא יצא מן הכלל? ____________________________________________ היוצא מן הכלל על מי הוא בא ללמד? ________________________________________ היוצא מן הכלל, מה לימד על הכלל כולו? ______________________________________ אם ענית נכון עד כאן, יוצא שאף ביום הראשון אכילת מצה היא רשות; כיצד בכל זאת הגיעו חז"ל למסקנה שביום הראשון זוהי חובה בכל זמן, בין כשבית המקדש קיים ובין כשבית המקדש חרב? 19. לאיזו שיטה בסוגיה יש ראיה מן הברייתא המובאת בסוף הסוגיה? נמק. הלכה למעשה |