הדרך לשלמות
בבא בתרא דף עג:
[סימן כעפרא דתכילתא טרקתיה עקרבא לסלתיה] ואמר רבה בר בר חנה: זימנא חדא הוה קא אזלינן במדברא ואיתלוי בהדן ההוא טייעא[1] דהוה שקיל עפרא ומורח ליה[2], ואמר: הא אורחא לדוכתא פלן[3], והא אורחא לדוכתא פלן אמרי' ליה כמה מרחקינן ממיא? ואמר לן: הבו לי עפרא יהיבנן ליה, ואמר לן[4]: תמני פרסי תנינן, ויהבינן ליה, אמר לן: דמרחקינן תלתא פרסי אפכית ליה ולא יכילית ליה[5] |
תרגום
[סימן: עפר, תכלת, טרקתיה, עקרב, סל לחם] ואמר רבה בר בר חנה: פעם אחת הלכנו במדבר, והתלווה אלינו אותו הסוחר [הישמעאלי] שהיה לוקח עפר ומריח אותו, ואמר: זו הדרך למקום פלוני, וזו הדרך למקום פלוני. אמרנו [שאלנו] לו: כמה רחוקים אנו מ[מקום] מים? אמר לנו: תנו לי עפר [להריח בו] נתנו לו, ואמר לנו: מרחק שמונה פרסאות. [לאחר
שהתקדמנו] חזרנו [ונתנו] לו, אמר לנו: שרחוקים אנו רק שלוש פרסאות. [נסינו להטעותו ו] הפכנו את האדמה [ערבבנו בין העפר מעכשיו לעפר ממקודם], ולא יכולנו לו [לבלבלו]. |
רשב"ם
טייעא - סוחר ישמעאל: והפכינן - האי עפרא בהאי עפרא לנסותו אם היה בקי כל
כך: |
[1]. הטייעא הנזכר כאן, מלווה את רבב"ח גם
בארבעת הסיפורים הבאים. ביחס לזיהויו: ראה רשב"ם כאן וכן בח"א למהר"ל
עמ' צו. לעומת זאת המהר"ל שם בעמ' צח: "טייעא נקרא שכל";
וראה עוד באר הגולה [מהד' הרטמן] עמ' קמב הערה 15; בן יהוידע:
"טייעא- צדיק אחד מן העוה"ב" (ב"ב עמ' שטז); בעץ יוסף
על עין יעקב כתב בפעם אחת "טייעא- יצה"ר" ובפעם אחרת "טייעא-
זה
[2]. גליוני הש"ס: ב"ב עמ' 194.
[3]. גירסאות שונות ותקוני נוסח לסיפור זה, עיין: דקדוקי סופרים, אותיות נ-פ, ובהערות.
[4]. גירסת הב"ח: מרחקינן.
[5]. על השימוש בחוש הריח ביחס לאדמה ראה שבת פה.
"גבלו ראשונים" ורש"י שם; ירושלמי תענית פ"ב ה"א
"אית הוה סבין בציפורין".