הר סיני
בבא בתרא דף עד.
א"ל: תא אחוי לך[1] הר סיני. אזלי, חזאי דהדרא ליה עקרבא וקיימא[2] כי חמרי חוורתי. שמעתי בת קול שאומרת: אוי לי שנשבעתי, ועכשיו שנשבעתי מי מפר לי[3]? כי אתאי לקמיה דרבנן, אמרו לי: כל אבא - חמרא, כל בר בר חנה - סיכסא[4]! היה לך לומר: מופר לך[5]. והוא סבר: דלמא שבועתא דמבול הוא[6]. ורבנן? א"כ, אוי לי למה. |
תרגום
אמר לי [הסוחר הישמע בא ואראה לך את הר סיני. הלכתי וראיתי שאת ההר מקיף עקרב, והוא עומד שם כחמור לבן. שמעתי בת קול שאומרת: אוי לי שנשבעתי, ועכשיו שנשבעתי מי מפר לי? כשחזרתי וסיפרתי לפני ה אמרו לי: כל אדם ששמו 'אבא'- טיפש כחמור, וכל אדם ששמו 'בר בר חנה'- שוטה [התרעמו עלי]. היה לך לומר [לבת-קול]: מופר לך [השבועה שנשבע הקב"ה להגלות את ישראל]. והוא [רבב"ח] סבר: שהבת-קול דיברה על שבועת המבול, ואותה לא רצה להתיר. ורבנן [מה סברו]? א"כ, 'אוי לי' למה [מדוע שיצטער
הקב"ה על שבועת המבול?]. |
רשב"ם
שנשבעתי - מן הגלות כדכתיב קראי טובא בנביאים. והוא - רבה בר בר חנה סבר דלמא שבועתא דמבול
דכתיב אשר נשבעתי מעבור מי נח וגו' (ישעיהו נד) אותה שבועה היה רוצה להפר ויחריב
את העולם במבול ולפיכך לא רצה להפר[7]. ורבנן - דקרו ליה סיכסא אמרי א"כ לא הוה ליה
למימר אוי לי אלא משום דבכל צרתם לו צר. |
|
תוספות
ועכשיו שנשבעתי מי מיפר לי- ותימה דאמאי אין הקדוש ברוך הוא
מיפר בעצמו דהא מסקינן במסכת חגיגה (דף י.) דנדרים יש להן הפרה מדכתיב אשר
נשבעתי באפי ודרשינן באפי נשבעתי וחוזרני אלמא שהוא מיפר בעצמו ואההיא קשה דהיאך
מיפר לעצמו והאמרינן בפרק אלו נדרים (נדרים דף פא:) לא יחל דברו מיכן ל |
|