נחשולים
ומשמעותם
בבא בתרא דף עג.
אמר רבה[1], אשתעו לי נחותי ימא: בין גלא לגלא תלת מאה פרסי, ורומא דגלא תלת מאה פרסי[2]. זימנא חדא הוה אזלינן באורחא[3], ודלינן גלא עד והויא לי כמבזר ארבעין גריוי בזרא דחרדלא, ורמי לה גלא קלא
לחברתה: חבירתי, שבקת מידי בעלמא דלא שטפתיה, א"ל: פוק חזי גבורתא דמריך, שנאמר (ירמיהו
ה':כ"ב): "הַאוֹתִי
לֹא תִירָאוּ נְאֻם ה' אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל
לַיָּם חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ וְלֹא יוּכָלוּ וְהָמוּ
גַלָּיו וְלֹא יַעַבְרֻנְהוּ"[8]. |
תרגום
אמר רבה, סיפרו לי יורדי הים: בין גל לגל יש ג' מאות פרסאות וכן זה גובה הגל. פעם אחת הלכנו בדרך ים, והגל הגביה אותנו
עד שיכולנו לראות את מקום מושבו של כוכב קטן, חברי, האם השארת א"ל [הגל הראשון לחברו] צא ולמד מכאן את גבורתו של הקב"ה, שלמרות כוחי [גובה
ועצמה] איני יכול לעבור את חול הים [קו החוף] אפילו כמלוא רוחב חוט. שנאמר – וכו' |
רשב"ם
בין
גלא לגלא תלתא מאה פרסי - ומשום
דאמר בסמוך ורמא ליה גלא קלא לחבריה איצטריך לאשמועינן דמשלש מאות פרסי[9]
שמעין קולות לחבירו. דלינן
גלא - יותר משיעור גבהו השליכנו
למעלה עד לרקיע אי נמי הבלא דרקיע נפיש עד מהלך קרוב לחמש מאות שנה שיש מן הרקיע
עד לארץ. מרבעתיה
- שכינו[10]. דכוכבא
זוטא - כוכב קטן שבקטנים. ביזרא
- בית זרע ארבעים כור של חרדל דנפיש משל שאר זרעים[11]. מקלינן
מהבליה - נשרפים מחום הכוכב. ורמא
ליה גלא - נתן קולו כלומר צעק
כדוגמת תהום אל תהום קורא ושמא מלאכים הממונים עליהם הם. שבקת
מידי בעלמא כו' - מפני
שהגביה כל כך היה סבור שיצא חוץ לשפת הים ושטף את העולם. ונחרביה
- מפני עון הדור. א"ל
- גלא לחבריה. פוק
חזי גבורתא דמרך כו' - כלומר
אין לי[12]
רשות לצאת. כמלא
חוטא חלא - מלא רוחב חוט איני יכול
לצאת מן החול. שנאמר
האותי וגו' - גמרא
קאמר ליה. |
[1]. גירסאות שונות ותקוני נוסח לסיפור זה, עיין: דקדוקי
סופרים, אותיות י-ע ובהערות.
[2]. ובריטב"א ד"ה
"וקא", שמדובר בפרסאות שְבים השונות בגודלן מפרסא ביבשה.
[3]. ר"י
עמדין: "דרך אוניה בלב ים".
[4]. ראה המקורות שצוינו במאיר נתיב, וכן
בספר הערוך.
[5]. רבנו גרשום: הגדרת השיעור.
[6]. גירסת הב"ח:
ונחרביה.
[7]. גירסת הב"ח: דאפי' מלא חוטא דחלה
לית דעבר; ובתורת חיים ד"ה "מלא". על תוקף כוחו של
הקב"ה העולה מתוך הדברים עיין: כד הקמח לרבנו בחיי, ערך
"הכנעה", עמ' קלד.
[8]. פירוש הפסוק ראה בתורת חיים ד"ה
"שנאמר"; וע"ע בפירוש רד"ק לפסוק.
[9]. גירסת הב"ח: שומע/שמע קולו של
חברו.
[10]. במהרש"ל: שכנו/שכבו.
[11]. מלא הרועים: האם גריוי= כור, ולמקורות שציין.
[12]. גירסת הב"ח: אין לך.