מה שמעל ומעבר
בבא בתרא דף עג.- עג:
אמר רבה[1]:
לדידי חזי לי הורמין[2]
בר לילית כי קא רהיט אקופיא דשורא דמחוזא[3], ורהיט פרשא כי רכיב חיותא[4]
מתתאיה ולא יכיל ליה[5]. זמנא חדא הוה מסרגאן ליה תרתי כודנייתי וקיימן אתרי גישרי דרוגנג, ושואר
מהאי[6]
להאי ומהאי להאי, ונקיט תרי מזגי[7]
דחמרא בידיה, ומוריק מהאי להאי ומהאי להאי ולא נטפא ניטופתא לארעא[8]. ואותו היום (תהלים ק"ז:כ"ו) "יַעֲלוּ
שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת" הוה, עד דשמעו בי מלכותא וקטלוהו. |
תרגום
אמר רבה, ראיתי: את הורמין בן לילית [שם של שד] שהוא רץ על היקף חומת העיר מחוזא. במקביל אליו, רכב פרש [לתומו] על בהמה בתחתית החומה, ולא הצליח [השד] להשיגו ולהזיקו. פעם אחת, היו שתי פרדות קשורות כל אחת לחוד
באוכף, ושתיהן עמדו על שני גשרים של נהר דרוגנג [והיו הגשרים
רחוקים זה מזה] והיה השד קופץ מפרדה זו לפרדה זו. [השד] החזיק בידו שתי כוסות יין ותו"כ קפיצה היה מרוקן כוס לחברתה, ואפילו טיפה אחת של יין לא נטפה לארץ. ואותו היום היתה סערה עד ששמעו במלכות השדים והרגוהו |
רשב"ם
הורמין
- בנו"ן גרסי' כך שמעתי מאבא מרי ואני שמעתי
הורמיז בזיי"ן שד כדאמרי' בסנהדרין (דף לט.) מפלגא דתתא דהורמיז. אקופי
דשורא - על שיני החומה[9]
והאי עובדא להודיע צדקותיו של הקב"ה שמרחם על בריותיו ואינו נותן רשות לאלו
להזיקן וגם שלא לצאת בדרך יחיד. ורהיט
פרשא - לפי תומו. ולא
יכיל ליה[10]
- שהיה השד רץ ביותר ומיהו הפרש לא היה מתכוין לכך. סריגן
- שהיה אוכף וסרגא נתונין על הפרדות[11]. אתרי
גישרי דרוגנג - שם
אותו הנהר והיו רחוקין זה מזה והיה מדלג[12]
מפרדה זו לפרדה זו. תרתי
כסא דחמרא - שניהם
מלאים יין והיה מוריק תרוייהו ביחד[13]
זה בתוך זה בהדי דקמשוור ואינו נשפך אפי' טפה אחת ואע"פ שהיה אותו יום רוח
סערה שהיו עולין יורדי הים באניות עד לשמים ויורדין עד תהומות יעלו
שמים וגו' - פסוק
הוא גבי יורדי הים בספר תהלים[14]. הכי
גרסינן שמעין בי מלכא וקטלוהו -
בי מלכא דשידי שאין דרכו של שד להיראות לבני אדם והרגוהו מפני שהיה מגלה סודם ואית
דאמר בי מלכא קיסר שהיה ירא שלא יטול המלכות ממנו שהיה אותו שד מאדם הבא על
השידה והיה דר בין האנשים. |
[1]. עין יעקב: רבה בר בר חנה. גירסאות
שונות ותיקוני נוסח לסיפור זה, עיין: דקדוקי סופרים, אותיות פ-ש ובהערות.
[2]. ספר הערוך: הורמיז, וראה שם הגהות
והערות י"א. רש"י, סנהדרין לט. ד"ה "דהורמיז" ותוס' שם;
תוס' ב"ב ח. ד"ה "איפרא"; תוס' גיטין יא. ד"ה
"הורמין"; רש"י נדה כ: ד"ה "הורמיז";
רש"י תענית כ"ד: ד"ה "איפרא הורמיז"; ריטב"א
ד"ה "הורמיז"- האם מדובר באדם או בשד.
[3]. על עניינה של עיר זו: גיטין ו. "שאני בני
מחוזא דניידי" ושם ברש"י ד"ה "דניידי": 'אינן משתהין
בבתיהן שטרודין בסחורה'; ר"ה יז. "ואמר רבא ואינהו משפירי שפירי בני
מחוזא ומקריין בני גיהנם"
ורש"י שם 'בני מחוזא מעונגים ושמנים היו ומקריין בני גיהנם כך יקראו להם';
וראה: ישובי היהודים בבבל עמ' 141 ואילך.
[4]. גליון: סוסיא.
[5]. רבנו גרשום: הפרש לא יכל להשיג את השד.
[6]. הגהות וציונים: מהאי גיסא להאי גיסא
ומהאי להאי.
[7]. גירסת הב"ח: תרי כסי.
[8]. יד
[9]. וראה בספר הערוך: פירוש נוסף.
[10]. גירסת הב"ח: השד שהיה רץ ביותר.
[11]. וראה בספר הערוך: פרוש נוסף.
[12]. גירסת הב"ח: השד מדלג.
[13]. רש"ש: זה דבר שא"א ומנין לו.
[14]. ראה הערת הרי"ף על עין יעקב.