בריות משונות

בבא בתרא דף עג: אמר רבה[1]: לדידי חזי לי אורזילא בר יומיה[2] דהוה כהר תבור[3], והר תבור כמה הוי? ארבע פרסי[4], ומשאכא[5] דצואריה תלתא פרסי, ובי מרבעתא דרישיה פרסא ופלגא, רמא כופתא[6] וסכר ליה לירדנא.	תרגום אמר רבה, ראיתי: ראם בן יומו וגודלו כהר תבור וכמה גודלו של הר תבור? ארבע פרסאות. אורך צווארו [של הראם] שלוש פרסאות. מקום הנחת ראשו [כשהוא שוכב על הקרקע] פרסה ומחצה הטיל הראם רעי וסכר את הירדן.
רשב"ם אורזילא בר יומא - ראם[7] בן יום אחד דאותו היום נולד. כי הר תבור - כן היה גדול. בי מרבעתא דרישיה - מקום הנחת ראשו כששוכב על הקרקע. רמא כופתא - הטיל ריעי וסכר הריעי לירדנא לפי שעה עד שמסמסוהו המים מעט מעט.
תוספות הכי גרסי' לדידי חזי לי אורזילא בר ראימא דהוי כי הר תבור - פירוש עופר של ראם הבר ומתרגמינן עופר האילים אורזילא דאיילא וכן בסוף זבחים (דף קיג: ושם ד"ה אורזילא) דאמר התם בשלמא לר' יוחנן דאמר לא ירד מבול לא"י היינו דקם רימא התם אלא לר"ל רימא היכא קם א"ר ינאי גוראות הכניסו לתיבה ופריך והאמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי אורזילא דבר ראימא דהוי כי הר תבור ואי גרסי' אורזילא דימא היינו דג שבים א"כ מאי קשיא ליה האמרינן בפ' קמא דקדושין (דף יג.) לא נגזרה על דגים שבים. ר"ת ור"י. ואפיק כופתא - היינו רעי כדאמר בחלק (סנהדרין דף צח:) אחמיניה ואיתיב בטולא דכופתא דחמריה[8]. להמשך העיון בסיפור הרביעי

---

[1]. עין יעקב: רבה בר בר חנה. [וכן זבחים קיג:]. גירסאות שונות ותיקוני נוסח לסיפור זה, עיין: דקדוקי סופרים אותיות ת-ב, ובהערות.

[2]. ליקוטי רש"י: ראם דימא, ביום שנולד וכו' (זבחים קי"ג:); ספר הערוך פירוש נוסף; ר"י מיגש- דג קטן. בפרוש השם אורזילא ובמחלוקת שנפלה בדבר: מרומי שדה ב"ב עמ' 106;
תורת חיים ד"ה "הכי". על חיות גדולות ומשונות המופיעות באגדות נוספות של רבב"ח ובספרות חז"ל בכלל, ראה במאמרו של ד"ר מאיר בר- אילן, מחניים 7 עמ' 104.

[3]. על המיוחד שבהר זה ראה מהר"ל בתפארת ישראל פרק ל"ז.

[4]. בזבחים קיג: ארבעין וכן מהרש"א חדושי אגדות כאן, וברש"ש.

[5]. הגהות וציונים: ומשכיה.

[6]. בזבחים קיג: כבא; בסנהדרין צח: ברש"י ד"ה "כופיתא"; בר"י מיגש- השליך רקיקה.

[7]. על תכונותיו המיוחדות עיין: ספרי דברים שנג; פרקי דר"א יט.

[8]. תוס' הרא"ש: ד"ה ואפיק כופתא.