תיקון מתוך קלקול
בבא
בתרא דף עג:
ואמר רבה בר בר חנה: זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא, וחזינן ההוא כוורא[1] דיתבא[2] ליה אכלה טינא באוסיי'[3], ואדחוהו מיא ושדיוהו לגודא, וחרוב מיניה שתין מחוזי[4], ואכול מיניה שתין מחוזי, ומלחו מיניה שתין מחוזי, ומלאו מחד גלגלא דעיניה תלת מאה גרבי משחא, וכי הדרן[5] לבתר תריסר ירחי שתא, חזינן דהוה קא מנסרי[6] מגרמי מטללתא, ויתבי למבנינהו הנך מחוזי. |
תרגום
ואמר רבה
בר בר חנה: פעם אחת נסענו בספינה, ראינו דג
ענק ששרץ קטן
נכנס בנחיריו, [מת הדג הגדול] ומי הים פלטוהו אל החוף, [בפליטת גופו לחוף] חרבו שישים כרכים, אכלו
מבשרו [הטרי] תושבי
שישים כרכים [נוספים וקרובים], ואכלו
מבשרו [המומלח והמשומר] תושבי
שישים כרכים רחוקים יותר. ומלאו מן
השומן שבגלגל אחת מעיניו שלוש
מאות סאים שמן. כשחזרנו
לאותו מקום לאחר י"ב חודש, ראינו
שמנסרים קורות מעצמותיו. כדי
לבנות [מחדש] אותן הכרכים
שנחרבו בגללו. |
רשב"םכוורא - דג. אכלה טינא - שרץ קטן[7]. באוסייה - בנחיריו של דג נכנס השרץ ונראה לי
דהיינו כילבית כדאמרי' בעלמא (שבת עז: ע"ש) שלשה[8]
אימות הן[9]
חלש על הגבור אימת כילבית על לויתן. ואדחיוהו[10]
מיא - הדיחוהו המים
והשליכוהו[11]
כדרך ים שאינו סובל דבר מת. חרבו מיניה שיתין מחוזי - שהשליכו[12]
על ששים כרכים ושיברן כולן שהיה גדול כל כך. ואכלו מיניה שיתין מחוזי - בעודנו לח. ומלחו מיניה שיתין מחוזי - אחרים שהיו רחוקים משם ומלחו ממנו
ונשאוהו למקומן. מחד גלגלא דעיניה - מגלגל עינו לקחו שמן תלת מאה גרבי. לשנה אחרת הוו מנסרי - לבנות מעצמות הדג אותן מחוזי שהפיל. |
[1]. על גודל הדג ועניינו, ראה מו"ק יא. תוד"ה "כוורא"; וברבנו בחיי בראשית א', כא.
[2]. וראה חולין סז: תוס ד"ה "קוקיאני ועיילה ליה טונא".
[3]. גירסת הב"ח: ומית. גירסאות שונות
ותקוני נוסח לסיפור זה, עיין: דקדוקי סופרים, אותיות ד-ז, ובהערות.
[4]. בעניין המספר שתין ראה: תורת חיים ד"ה "וחרוב"; עיון יעקב ד"ה "וחרוב".
[5]. גירסת הב"ח: ואתאן.
[6]. גירסת הב"ח: כשורי מגרמיה ויתביה.
[7]. רבנו גרשום: אותו שרץ קטן שנקרא אכלה טינא.
[8]. רש"ש: ח
[9]. גירסת הב"ח: אימת.
[10]. הגהות וציונים: ואדחוה.
[11]. הגהות וציונים: ליבשה.
[12]. גירסת הב"ח: הים.