ונתנה תוקף
מקורות
ונתנה תוקף
ונתנה תקף קדושת היום / כי הוא נורא ואיום
(נספר קדושת ראש השנה)
ובו תנשא מלכותך / ויכון בחסד כסאך
ותשב עליו באמת / אמת כי אתה הוא דיין
ומוכיח ויודע ועד / וכותב וחותם [וסופר ומונה]
ותזכר כל הנשכחות / ותפתח ספר הזכרונות
ומאליו יקרא / וחותם יד כל אדם בו
ובשופר גדל יתקע / וקול דממה דקה ישמע
ומלאכים יחפזון / וחיל ורעדה יאחזון
ויאמרו הנה יום-הדין / לפקוד על צבא מרום בדין
כי לא יזכו בעיניך בדין / וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון.
כבקרת רועה עדרו / מעביר צאנו תחת שבטו
כן תעביר ותספור ותמנה / ותפקוד נפש כל חי
ותחתך קצבה לכל בריה / ותכתב את גזר דינם.
בראש השנה יכתבון / וביום צום כיפור יחתמון
כמה יעבורון וכמה יבראון / מי יחיה ומי ימות
(כמה יעברו מן העולם = ימותו, וכמה יוולדו)
מי בקיצו ומי לא בקיצו / מי במים ומי באש
מי בחרב ומי בחיה / מי ברעב ומי בצמא
מי ברעש ומי במגפה / מי בחניקה ומי בסקילה
מי ינוח ומי ינוע / מי ישקט ומי יטרף
מי ישלו ומי יתיסר / מי ירום ומי ישפל / מי יעשיר ומי יעני
ותשובה ותפלה וצדקה - מעבירין את רוע הגזרה
כי כשמך כן תהלתך / קשה לכעוס ונוח לרצות
כי לא תחפץ במות המת / כי אם בשובו מדרכו וחיה
ועד יום מותו תחכה לו / אם ישוב מיד תקבלו.
אמת כי אתה הוא יוצרם / ואתה יודע יצרם
כי הם בשר ודם:
אדם יסודו מעפר / וסופו לעפר
בנפשו יביא לחמו / משול כחרס הנשבר
כחציר יבש וכציץ נובל / כצל עובר וכענן כלה
וכרוח נושבת וכאבק פורח / וכחלום יעוף
ואתה הוא מלך / אל חי וקיים
אין קצבה לשנותיך / ואין קץ לאורך ימיך
ואין שעור למרכבות כבודך / ואין לפרש עילום שמך
שמך נאה לך / ואתה נאה לשמך
ושמנו קראת בשמך / עשה למען שמך
וקדש את שמך / על מקדישי שמך...
חזור
בראשית רבה פרשה מד ד"ה יב ויוצא אותו
ר' יודן בשם ר"א אמר: שלושה דברים מבטלים גזירות רעות ואלו הם:
תפלה וצדקה ותשובה ושלשתן נאמרו בפסוק אחד.
הה"ד (דברי הימים ב ז') "ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם"
ויתפללו - זו תפילה
ויבקשו פני - הרי צדקה, כמד"א (תהלים י"ז) "אני בצדק אחזה פניך",
וישובו מדרכם הרעה - זו תשובה,
ואח"כ (דברי הימים ב ז'): "ואסלח לחטאם וארפא את ארצם",
ר' הונא בר רב יוסף אמר: אף שינוי שם ומעשה טוב,
שינוי השם, מאברהם - "ולא יקרא עוד שמך אברם",
מעשה טוב, מאנשי נינוה - שנאמר (יונה ג): "וירא אלהים את מעשיהם כי שבו" וגו',
וי"א אף שינוי מקום. שנאמר (בראשית יב): "ויאמר ה' אל אברם לך לך",
ר' מונא אמר אף התענית, שנאמר (תהלים כ): "יענך ה' ביום צרה" וגו.
חזור
מדרש תנחומא פרשת האזינו סימן ד ד"ה (ד) הצור תמים
הקב"ה יתברך שמו אמר לישראל:
בני הוו יודעין שאני דן את העולם בארבעה פרקים האלו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן,
בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, בחג נדונין על המים, ובאלו שלשה פרקים יושב לדון דיני ממונות להעשיר או להעני להרבות או למעט, אבל בראש השנה דן דיני נפשות: אם למות אם לחיים כד"א (כמה דאת אמרת = כמו שנאמר) בתקיעתא דרב: ועל המדינות בו יאמר וכו', ואם עשיתם תשובה לפני בלב שלם, אני אקבל אתכם ואדון אתכם לכף זכות ששערי שמים פתוחין, ואשמע תפלתכם שאני משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים עד שלא אחתום גזר דין ביום הכפורים לכך נאמר: "דרשו ה' בהמצאו", א"ר שמואל בר נחמני: מלה"ד (=משל למה הדבר דומה)? למלך שהיה דר במדינה, והיו בני המדינה מכעיסין אותו. כעס המלך ויצא מתוכה כמו עשרה מילין ועמד לו, ראהו אדם, אמר לבני המדינה: דעו שהמלך עמכם בכעס והוא מבקש לשלוח לגיונותיו על העיר להחריבה. צאו ופייסוהו ויחזור אצלכם עד שלא ירחיק מכם, פיקח אחד היה שם אמר להם: שוטים! עד שהיה אצלכם לא ביקשתם לפייסו, ועכשיו קודם שיתרחק צאו אצלו אולי יקבל אתכם, לכך כתיב: "דרשו ה' בהמצאו" - אלו עשרת ימי תשובה שהוא שרוי ביניכם שכן יחזקאל אומר: "והקיר ביני וביניכם" (יחזקאל מג) הוי "קראוהו בהיותו קרוב" יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו וגו'.
חזור
