יהודה אליצור (Yehuda Elitzur) נולד בכ"ז בתמוז תרע"א (1911) בבודפשט בירת הונגריה. לאביו הרב יחיאל הרשקוביץ רב בית הכנסת 'חברת ש"ס' ולאמו הרבנית רייזל היו עשרה ילדים ועוד שלושה שמתו בינקותם. הוא היה הצעיר בבנים. סיים בית ספר יסודי וחטיבת בינים של הקהילה היהודית, ואחר כך למד בישיבת שאלגוטריאן (בראשות סבו הרב משה דייטש), בישיבת וייצן (בראשות הרב ישעיהו זילברשטין) ובישיבת דברצן (בראשות הרב שלמה שטראסר).
לאחר מות אביו בשנת תרפ"ו (1926) אומץ על ידי גיסו הרב הפרופסור שמואל קליין חוקר ארץ ישראל והגיאוגרפיה התלמודית אשר נעשה למדריכו ומעצב דרכו. בביתו למד לימודים כלליים ויסודות המדע יחד עם מקרא ותלמוד, ועמו עלה לארץ בשנת תרפ"ט (1929). פרופ' אליצור ראה בפרופ' קליין אב מאמץ ורב מובהק עד לפטירתו בערב פסח בשנת ת"ש (1940).
בארץ למד בבית המדרש למורים 'מזרחי' (בראשות הרב הפרופסור רא"ם ליפשיץ) ואחר כך באוניברסיטה העברית בהר הצופים, שם סיים את לימודיו בביולוגיה, ידיעת ארץ ישראל, מקרא ותלמוד.
החל משנות לימודיו באוניברסיטה עסק בהוראה ובמחקר. את פרי חקירותיו, כמה ספרים ולמעלה ממאה מאמרים, פרסם בבמות מדעיות וספרותיות שונות. במשך שנים אחדות ערך את הבטאון 'יבנה' למדעי היהדות. מתוך עזבונו של הפרופ' קליין ערך ועיבד את ספר היסוד לחקר הגיאוגרפיה התלמודית 'ארץ הגליל'. היה אחד מעורכי הסדרה 'דעת מקרא' וחיבר עם יהודה קיל את 'אטלס דעת מקרא'.
בשנת תש"ב (1942) נשא לאשה את תלמידתו לשעבר רבקה שמידט, היא הסופרת המשוררת רבקה אליצור, שפרסמה במשך השנים שלושה עשר ספרי ילדים והרבה שירים וסיפורים לילדים בבמות שונות. לבני הזוג נולדו שלושה בנים ושתי בנות. רבקה נפטרה בלא עת ממחלה ממארת בשנת תש"ם (1979) בגיל 59. חמש שנים לאחר מכן נשא את אחותה תרצה, עמה חי 12 שנה עד לפטירתו בחנוכה תשנ"ח (1997).
היה חבר בהגנה והשתתף במלחמת הקוממיות בחזיתות שונות של ירושלים הנצורה. במשך השנים היה שותף בפעילות ציבורית. בשנים תש"ט-תשט"ז ניהל את המדור הדתי במחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, בשנים תשט"ו-תשי"ח היה חבר בחבר הנאמנים של האוניבריטה העברית. היה חבר המועצה הציבורית של קול ישראל בשנות קיומה ובשנים תשכ"ה-תש"ל היה חבר בוועד המנהל של רשות השידור. נמנה עם מייסדי החברה לחקר המקרא והיה חבר במשך שנים רבות בוועד המנהל שלה. לאחר מלחמת ששת הימים היה בין מייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה.
מאז עלייתו לארץ ועד יום מותו חי בירושלים. בי"ט בכסלו תשנ"ג (1993) זכה בעיטור 'יקיר ירושלים'.
בשנים תרצ"ג-תש"ח הורה בבתי ספר תיכוניים שונים בירושלים, ולאחר מכן התחיל להורות במוסדות על-תיכוניים ובמסגרות פתוחות מגוונות. כמו כן שידר ברדיו סדרות שיעורים בתנ"ך ובתולדות ישראל בתקופת המקרא. עם ייסוד אוניברסיטת בר-אילן הוזמן להורות בה היסטוריוגרפיה וגיאוגרפיה מקראית והמשיך בעבודתו זו גם לאחר צאתו לגמלאות עד שנת תשנ"ה. דוקא לעת זקנה קיבל על עצמו משימות הוראה בכמה מכוני הוראה על-תיכוניים והתמיד בכך עד סמוך לפטירתו, תוך התמודדות עם קשיים בראייה.
פרופ' אליצור היה מרצה מחונן גם מן ההיבט הדידקטי והרצאותיו משכו קהל רב. הוא נהג להיענות ברצון לפניות מצד מוסדות, יישובים וחוגי לומדים והירבה להופיע בהרצאות בכל רחבי הארץ.
במה מיוחדת במינה היתה חוג העיון בתנ"ך בבית ראש הממשלה דוד בן גוריון שהמשיך אחר כך בבית הנשיא ובבית מנחם בגין. כאן חברו יחד טובי המומחים למקרא ועולמו שהרצו על מחקריהם, בדגש מיוחד על ההיסטוריה הצבאית והגיאוגרפית של התנ"ך, בניצוחו ובהשתתפותו הפעילה של בן גוריון שהאמין בתנ"ך כמקור השראה לישראל המתחדשת. פרופ' אליצור השתתף בקביעות בחוג זה כמרצה וכמתדיין. רוב הדברים נדפסו בקבצי ה'עיונים' שהניבו מפגשים אלו.
חוג התנ"ך בביתו של בן גוריון - ספטמבר 1962.
פרופ' אליצור השתתף בכינוסים הארציים השנתיים לתנ"ך ולמחשבת היהדות, והרצה בכל הקונגרסים העולמיים למדעי היהדות (למעט הקונגרס ה-11 שנבצר ממנו להשתתף בו) החל מן הקונגרס הראשון בשנת תש"ז. הרצאותיו פורסמו ב'דברי הקונגרס'. ארוע מרגש היה הקונגרס ה-12 בקיץ האחרון לחייו. הוא החלים אז ממחלה קשה וממושכת וראייתו כבר היתה פגועה לגמרי. במאמץ מיוחד הכין אז הרצאה מורכבת שהוגשה במיומנות ובחן רב בפני קהל רב תוך ציטוט מקורות רבים בעל פה.
על מצבת מורו פרופ' שמואל קליין חקק פרופ' אליצור את המלים "חוקר ארץ ישראל באהבה". נדמה שמלים אלו מאפיינות במידה רבה גם את חייו שלו.
שיטתו
פרופ' יהודה אליצור היה מאמין גדול באלוהי ישראל, בתורה, בנבואה ובנצח ישראל. הוא היה גם חוקר גדול בעל עין ביקורתית וחשיבה מקורית. החיבור שבין השניים הוא עיקר חידושו. בניגוד לחוקרים דתיים המקבלים עליהם את מוסכמות ביקורת המקרא או המנסים להצטמצם בתחומי מחקר כמו ההיסטוריה של החלק המאוחר של תקופת המקרא או פרשנות ימי הביניים, פרופ' אליצור לא נמנע מלהתמודד במגרש העיקרי של לימוד התורה והנביאים תוך שימוש בכל החומר ההיסטורי, הארכיאולוגי והלשוני שמספק המחקר המודרני. הוא האמין באחדות המסר ההשקפתי של המקרא כולו ונהג לומר שהמטרה היא לימוד המקרא והבנת רוחו ומגמתו בעזרת הכלים שפותחו במחקר, ולא שימוש במקרא ככלי למחקרים אחרים. את עיקרי משנתו העקרונית הציג בכמה מאמרים יסודיים, בהם הוא מדגיש שפרשנינו הקלאסיים בימי הביניים היו פתוחים ל"פשטות המתחדשים בכל יום" והשתמשו בכלים לשוניים ואחרים שנפתחו בפניהם בדורותיהם כדי להיטיב להבין את התנ"ך. לפיכך המשתמש היום בכלים הלשוניים וההיסטוריים הפתוחים בפנינו היום הוא ממשיך דרכם של הפרשנים ואילו העוצם עיניו לנוכח המידע המדעי שנתחדש ומסתפק בציטוט דברי הפרשנים, סוטה למעשה מדרכם. פרופ' אליצור משתמש בכתובת שישק שנמצאה במצרים העליונה כדי להסביר את המסר הנבואי של סיפור עליית שישק על ירושלים במלכים ובדברי הימים, בעזרת מצבת מישע שנתגלתה בדיבון הוא מציע פירוש מקורי למשא מואב שבישעיהו וירמיהו, ואת נבואת ישעיהו הקצרה "בשנת בוא תרתן אשדודה" (ישעיהו כ) הוא מבאר בצורה הפוכה מפירושי הראשונים והאחרונים, תוך יציקת תוכן מוסרי נבואי עמוק לפרק, בעזרת המקורות האשוריים המספרים על אותו ארוע.
יסודות האמונה הישראלית, במיוחד לבן ימינו, גנוזים לפי פרופ' אליצור בייחודו ההיסטורי של עם ישראל כפי שהוא מוצג בתורה ובנביאים וכפי שהוא מתממש בהיסטוריה. מאמרי יסוד מחשבתיים של פרופ' אליצור הם תפיסת ההיסטוריה במקרא, ארץ ישראל במחשבת המקרא, משמעות הגלות במקרא. יסוד מרכזי במשנתו של אליצור הוא הראייה הדו-ממדית בסיפור ההיסטורי המקראי. לפי גישתו, יש להבחין בסיפור ההיסטורי שבמקרא בין שני רבדים שהכתוב מפריד ביניהם במכוון: הרובד האלוהי של יחסי העם עם אלוהיו והרובד האנושי של השתלשלות המאורעות בדרך הטבע. את גישתו זו הוא מיישם בכמה וכמה פרשיות תנ"כיות.
דמות מקראית הקרובה במיוחד ללבו היא דוד מלך ישראל, דמות המתוארת גם במקרא עצמו באריכות רבה. דוד הוא מופת של איש אמונה גדול שהוא גם איש מעשה גדול, ההופך את עמו מעם מדוכא ונשלט למעצמה עולמית. אך דוד הוא גם איש שנכשל בחטא חמור ביותר וגם איש הסולל דרך עמוקה של תשובה ותיקון. ספר שמואל הוא המקור שמספר בהתפעלות על גדלותו אבל גם ממצה איתו את הדין על חטאו. פרופ' אליצור מתמודד בסדרה של מאמרים עם האישיות החד-פעמית הזאת, פסגותיה ותהומותיה.
פרופ' אליצור אינו שולל עיון בנוסח המקרא ('ביקורת נמוכה') בתנאי שהוא נעשה במידה מצומצמת ועל בסיס ראיות ממשיות, אבל הוא מסתייג מכל וכל מביקורת המקרא הספרותית ה'גבוהה', שהיא לדבריו מדע משוכלל ומבריק למראית עין, אך מבחינת ההוכחות זהו אחד המדעים המוזרים ביותר. כל אותו עולם מלא של 'מקורות', קטעי מקורות ואסכולות, לא זכה במשך עשרות שנות מחקר לשום הוכחה תיעודית אף על פי שבארצות המקרא נתגלו בינתיים רבבות דוקומנטים מתקופת המקרא.
פרופ' יהודה אליצור ובית מדרשו של ר' אליעזר הקפר
ממצא אחד שנתגלה בכפר דבורה שברמת הגולן הוא יחיד במינו בארץ בחשיבותו ובמשמעותו ההיסטורית: במסגד הכפר נמצא משקוף מעוטר בשני עופות דורסים, האוחזים זר במקוריהם. על המשקוף חרותה הכתובת: ''זה בית מדרשו שהלרבי [= של רבי] אליעזר הקפר''. בשום נקודה אחרת בארץ, לבד ממערת קבורה אחת בבית שערים, לא מצאנו עדיין שמו של תנא ידוע נזכר במפורש. גם כתובת ברורה, המזכירה את מוסד בית המדרש, לא נמצאה לפני כן בחפירות ארכאולוגיות. לפיכך מפתיעה ומרגשת הייתה הפגישה עם עדות לפתח בית מדרש מתקופת המשנה, ולא עוד - אלא פתח הנושא עליו בבירור שמו של תנא ידוע, ודווקא בגולן, שמעמדו וחשיבותו בימי המשנה לא היו נהירים לנו עד כה מן המקורות.
המשקוף, המוצג היום במוזיאון הגולן בקצרין, נתגלה זמן לא רב אחרי מלחמת ששת הימים במהלך סקר תשכ"ח (שהתנהל בחדשים תשרי-שבט תשכ"ח בראשות שמריה גוטמן וקליר אפשטין). יצחקי גל ומיכה פיכמן מסוקרי הגולן עקרו אותו ממקומו מבלי שעמדו על חשיבותו המיוחדת והניחו אותו יחד עם ממצאים רבים אחרים בחצר קיבוץ מרום גולן - הישוב העברי הראשון שהוקם ברמת הגולן חודש אחרי מלחמת ששת הימים (מיכה פיכמן נהרג אחר כך בהפגזה סורית בחצר הקיבוץ). בקיץ תשכ"ח (בתאריך 26/8/68 לפי רשימותיו של יצחקי גל) סיירה בגולן קבוצה קטנה של מרצים מאוניברסיטת בר אילן בהדרכת יצחקי גל. בעומדם מול האבנים שרוכזו במרום גולן, פענח פרופ' אליצור לראשונה את רובה של הכתובת מדבורה יחד עם כתובת קטועה נוספת שהיתה מונחת בצידה. יצחקי גל רשם מפיו את המלים בית מדרשו ואליעזר הקפר. פענוח מלא של הכתובת התפרסם אחר כך בחדשות ארכיאולוגיות ל (1969) עמ' 2-1 וביהודה שומרון וגולן: סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח, עמ' 265.
להלן צילום הדף המוסר לראשונה על התגלית מתוך יומן סקר הגולן בכתב ידו של יצחקי גל:
(תודה לערן מאיר ויצחקי גל)
יצירתו
הרבה מתורתו עדיין בכתב יד ובהקלטות מתוך שיעורים. מאמרים רבים מפרי עטו עלו זה מכבר לאינטרנט באתר 'דעת'. עשרות הרצאות שמע והרצאות אורקוליות של שיעוריו הועלו באתר מכללת הרצוג באלון שבות. האתר הנוכחי מספק קישורים לשני האתרים הללו. מטרתנו להוסיף לאתר עם הזמן חומרים נוספים מכתבי יד והקלטות.
ספרים
• פירוש לספר יהושע (עם י"א זידמן), ירושלים (תש"ב) 1953.
• ארץ הגליל : מימי העליה מבבל עד חתימת התלמוד / שמואל קליין ; הושלם מתוך עזבונו המדעי של המחבר ונערך בידי יהודה אליצור, ירושלים (תש"ו) תשכ"ז.
• מלאכת המשכן, מאת משה לוין, מבוא והערות מאת יהודה אליצור, תל אביב 1970 (ומהדורה אנגלית, תל אביב 1989)
• פירוש לספר שופטים, דעת מקרא, ירושלים תשל"ו.
• אטלס דעת מקרא (עם י' קיל), ירושלים תשנ"ג.
• ישראל והמקרא, מחקרים גיאוגראפיים, היסטוריים והגותיים (בעריכת יואל אליצור ועמוס פריש), רמת גן תש"ס.
• הרואה והרועה: רשימות על ספר שמואל (בעריכת עמנואל מסטיי), אלון שבות תשס"ח.
מאמרים
52 מאמרים נכללו בקובץ ישראל והמקרא, רמת גן תש"ס. להלן פירוט:
בפתחי שערים:
אמונה ומדע בפרשנות המקרא: עקרונות, תחומים ומגמות.
שער ראשון: פרקי בראשית
"מקדם" - תיבה שפשוטה כמדרשה
דרכו של מלכיצדק מספר בראשית לספר תהלים
ברית בין הבתרים וקניין מערת המכפלה
מגדל בבל וסולם יעקב
שער שני: מיציאת מצרים עד סוף תקופת השופטים
יציאת מצרים לאור ההיסטוריה
הנחיות אסטראטגיות בספר יהושע
תכנית כיבוש הארץ בספר יהושע
שופטים פרק א
רישומי גבולותיה של ממלכת ירושלים הטרום-ישראלית במקרא ובמקורות מקבילים
שני כתובים המכחישים זה את זה (שופטים א, יח-יט)
לפרשת חצור
יפתח בדורו כשמואל בדורו
ארון ה' בארץ פלשתים
אבן העזר
שער שלישי: ממלכה וקורותיה בראי ההיסטוריוגרפיה המקראית
שמואל הנביא והמלוכה
המלחמה בעמלק: מלחמת שאול בעמלק ומקומה בהגות המקראית
הנער המגיד ומשפטו בצקלג
דמותו של דוד לאור ההיסטוריוסופיה המקראית
פרשת דוד ובת שבע והמבוכה המוסרית של דורנו
דוד בן ישי - מופת לבעלי תשובה
עירא היאירי ובני דוד
פלישת שישק במקרא: היסטוריוגרפיה נבואית מול מציאות
עולת מישע
למהות הרגמים במערב ירושלים
שער רביעי: הרקע ההיסטורי של נבואות
משא מואב וכתובת מישע (ישעיה טו-טז וירמיה מח)
משא מצרים (ישעיה יט)
בשנת בא תרתן אשדודה (ישעיה כ)
ישעיהו מול חזקיהו ומראדך בלאדן (ישעיה לט ומל"ב כ)
בטרם יכה פרעה את עזה (ירמיה מז)
שני נביאים מול ארבע מפלגות: ירמיהו ויחזקאל בימי גלות יהויכין
פולמוס ארון הברית בימי יאשיהו
ישראל במדבר העמים (יחזקאל כ, לב-לח)
נחום הנביא, תקופתו ושליחותו
ארץ פלשתים בנבואת צפניה
שער חמישי: מאוצר מחשבת המקרא
תפיסת ההיסטוריה במקרא
ארץ ישראל במחשבת המקרא
משמעות הגלות במקרא
חברה וממלכה בהגות המקראית
ישראל ואויביו: מלחמה ושלום במחשבת המקרא
חכמות נשים בנתה ביתה - מקומה של האשה בחברה המקראית
חכמת הממשל במשל חכמה
שער ששי: גבולות ונחלות
גבולות נחלת אפרים
"ויצא מבית אל לוזה" (יהושע טז, ב): למהלכו של גבול בנימין-אפרים
ח'ליל אל-רחמן - חברון
ארץ גרר
בקעת אונו וארץ החוף במפת ממלכת שלמה
מדרשי האגדה ותולדות היישוב היהודי בארץ ישראל
גבולות הארץ במסורת ישראל
משנת הגבולין
הכותים בדברי התנאים: במשנה, בתוספתא ובברייתות
השמות פלסטיני, פלסטין, פלשתינה
מפתחות
מאמרים אחרים
• תולדות הרב פרופ' שמואל קליין ז"ל, ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה ז (ת"ש), עמ' 121-110
• ל"מקורו של מנהג קדום" (תגובה לש' ייבין), סיני ח (תש"א), עמ' שסט-שעא
• הטיול כמכשיר בחינוך הנוער, למדריך ח, ירושלים תש"ג, 32 עמ'
• קדמוניות יבנה: סקירה היסטורית, מכורה ב, ירושלים תש"ד, עמ' 80-67
• בֵּרַי, בתוך קובץ ביריה, בהוצאת המחלקה לעניני הנוער, ההסתדרות הציונית, תש"ו, עמ' 11-7
• מדינת היתרים או מדינת התורה, יבנה ג (תש"ט), עמ' 71-64 (גירסה אנגלית: Ha-Gesher III [1949], pp. 1-19)
• פרשת אהוד בן גרא - מגמתה ועריכתה, דברי הכינוס העולמי למדעי היהדות: קיץ תש"ז, א, ירושלים תשי"ב, עמ' 221-217 (בגירסה מורחבת, בתוך: עיונים בספר שופטים [דיוני החוג למקרא בבית דוד בן גוריון], ירושלים תשכ"ו, 413-403, 434-430)
• "איש הדמים", מחניים יד (תשי"ב), עמ' 45-43
• תקופת הפסח, מעיינות (מאסף לעניני חינוך והוראה) ג (תשי"ג), עמ' 10-9
• אתה ובנך - על חינוך הבנים לשמירת שבת, מעיינות (מאסף לעניני חינוך והוראה) ד (תשי"ד), עמ' 33-29 (הדפסה חוזרת: מעיינות י [תשל"ד], עמ' 401-397)
• "בלכתך בדרך" - חינוך לתורה ולאמונה בטיול, למדריך יב תשי"ד, עמ' 85-81
• מלכויות, זכרונות ושופרות, עתידות 4, אלול תשי"ד (בעריכת ש' מלצר וב' בנשלום), עמ' 274-272
• אנציקלופדיה מקראית (בקורת), החינוך כז (תשט"ו), עמ' 85-80
• הכינוס הארצי הרביעי לתנ"ך (סקירה), בית מקרא א (תשט"ז), עמ' 125-123
• "הלוך הלכו העצים" - בשולי משל יותם, מחניים מב (תש"ך), עמ' 60-58
• מבחן האמונה בירושלים ערב חורבנה, מחניים מז (תש"ך), עמ' 46-44
• טוהר - הרהורים ליום הכיפורים, מחניים מט (תשכ"א), עמ' 103-102
• הכינוס הארצי השביעי לתנ"ך (סקירה), בית מקרא ז (תשכ"ב), עמ' 171-168
• הרהורים על ההגות ההיסטורית של המקרא, אמנה (במה למחשבת היהדות) ב (תשכ"ב), עמ' 30-25 = דעות כ (תשכ"ב), עמ' 74-69 (עיבוד אנגלי חלקי: El Ha'ayin 14, Jerusalem 1961, pp. 39-42)
• "כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ", מחניים פד (תשכ"ד), עמ' 107-106
• נבואה ודיפלומטיה בספר מלכים (ישיבת המאה של החוג לעיוני מקרא בשדה בוקר), בית מקרא י (תשכ"ה), עמ' 96-81
• השכלה גבוהה בעלת צביון דתי - כיצד?, דעות כט (תשכ"ה), עמ' 195-191 = חינוך האדם וייעודו (כינוס שנתי למחשבת היהדות, שנים ט-י), ירושלים תשכ"ז, עמ' סא-עא
• דוד בן ישי בחיר האדם, חינוך האדם וייעודו (כינוס שנתי למחשבת היהדות, שנים ט-י), ירושלים תשכ"ז, עמ' רנט-רעו
• "לרב תרבו ולמעט תמעיטו", שיחות במקרא (בעריכת ב' צביאלי), ירושלים תשכ"ח, עמ' 48-47
• קברי קדמונים בהר הזיתים, מחניים קטז (תשכ"ח), עמ' צח-ק
• גבולות ארץ ישראל - מציאות ימינו מול חזונות קדם, שורות לחייל הדתי, תל אביב תש"ל, עמ' 11-7, 32
• "מים עד ים", חופים ונמלים בתקופת המקרא (הרצאות כנס מטעם חבל ימי לישראל בשיתוף עם החברה לחקר המקרא), חיפה תשל"ב, עמ' 30-23
• רמת הגולן - מעמדה ביחס לעבר הירדן, הצופה תשרי תשל"ה
לאחר מות אביו בשנת תרפ"ו (1926) אומץ על ידי גיסו הרב הפרופסור שמואל קליין חוקר ארץ ישראל והגיאוגרפיה התלמודית אשר נעשה למדריכו ומעצב דרכו. בביתו למד לימודים כלליים ויסודות המדע יחד עם מקרא ותלמוד, ועמו עלה לארץ בשנת תרפ"ט (1929). פרופ' אליצור ראה בפרופ' קליין אב מאמץ ורב מובהק עד לפטירתו בערב פסח בשנת ת"ש (1940).
בארץ למד בבית המדרש למורים 'מזרחי' (בראשות הרב הפרופסור רא"ם ליפשיץ) ואחר כך באוניברסיטה העברית בהר הצופים, שם סיים את לימודיו בביולוגיה, ידיעת ארץ ישראל, מקרא ותלמוד.
החל משנות לימודיו באוניברסיטה עסק בהוראה ובמחקר. את פרי חקירותיו, כמה ספרים ולמעלה ממאה מאמרים, פרסם בבמות מדעיות וספרותיות שונות. במשך שנים אחדות ערך את הבטאון 'יבנה' למדעי היהדות. מתוך עזבונו של הפרופ' קליין ערך ועיבד את ספר היסוד לחקר הגיאוגרפיה התלמודית 'ארץ הגליל'. היה אחד מעורכי הסדרה 'דעת מקרא' וחיבר עם יהודה קיל את 'אטלס דעת מקרא'.
בשנת תש"ב (1942) נשא לאשה את תלמידתו לשעבר רבקה שמידט, היא הסופרת המשוררת רבקה אליצור, שפרסמה במשך השנים שלושה עשר ספרי ילדים והרבה שירים וסיפורים לילדים בבמות שונות. לבני הזוג נולדו שלושה בנים ושתי בנות. רבקה נפטרה בלא עת ממחלה ממארת בשנת תש"ם (1979) בגיל 59. חמש שנים לאחר מכן נשא את אחותה תרצה, עמה חי 12 שנה עד לפטירתו בחנוכה תשנ"ח (1997).
יהודה ורבקה אליצור ביום חתונתם |
יהודה ורבקה אליצור |
היה חבר בהגנה והשתתף במלחמת הקוממיות בחזיתות שונות של ירושלים הנצורה. במשך השנים היה שותף בפעילות ציבורית. בשנים תש"ט-תשט"ז ניהל את המדור הדתי במחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, בשנים תשט"ו-תשי"ח היה חבר בחבר הנאמנים של האוניבריטה העברית. היה חבר המועצה הציבורית של קול ישראל בשנות קיומה ובשנים תשכ"ה-תש"ל היה חבר בוועד המנהל של רשות השידור. נמנה עם מייסדי החברה לחקר המקרא והיה חבר במשך שנים רבות בוועד המנהל שלה. לאחר מלחמת ששת הימים היה בין מייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה.
מאז עלייתו לארץ ועד יום מותו חי בירושלים. בי"ט בכסלו תשנ"ג (1993) זכה בעיטור 'יקיר ירושלים'.
בשנים תרצ"ג-תש"ח הורה בבתי ספר תיכוניים שונים בירושלים, ולאחר מכן התחיל להורות במוסדות על-תיכוניים ובמסגרות פתוחות מגוונות. כמו כן שידר ברדיו סדרות שיעורים בתנ"ך ובתולדות ישראל בתקופת המקרא. עם ייסוד אוניברסיטת בר-אילן הוזמן להורות בה היסטוריוגרפיה וגיאוגרפיה מקראית והמשיך בעבודתו זו גם לאחר צאתו לגמלאות עד שנת תשנ"ה. דוקא לעת זקנה קיבל על עצמו משימות הוראה בכמה מכוני הוראה על-תיכוניים והתמיד בכך עד סמוך לפטירתו, תוך התמודדות עם קשיים בראייה.
פרופ' אליצור היה מרצה מחונן גם מן ההיבט הדידקטי והרצאותיו משכו קהל רב. הוא נהג להיענות ברצון לפניות מצד מוסדות, יישובים וחוגי לומדים והירבה להופיע בהרצאות בכל רחבי הארץ.
במה מיוחדת במינה היתה חוג העיון בתנ"ך בבית ראש הממשלה דוד בן גוריון שהמשיך אחר כך בבית הנשיא ובבית מנחם בגין. כאן חברו יחד טובי המומחים למקרא ועולמו שהרצו על מחקריהם, בדגש מיוחד על ההיסטוריה הצבאית והגיאוגרפית של התנ"ך, בניצוחו ובהשתתפותו הפעילה של בן גוריון שהאמין בתנ"ך כמקור השראה לישראל המתחדשת. פרופ' אליצור השתתף בקביעות בחוג זה כמרצה וכמתדיין. רוב הדברים נדפסו בקבצי ה'עיונים' שהניבו מפגשים אלו.
חוג התנ"ך בביתו של בן גוריון - ספטמבר 1962.
פרופ' אליצור השתתף בכינוסים הארציים השנתיים לתנ"ך ולמחשבת היהדות, והרצה בכל הקונגרסים העולמיים למדעי היהדות (למעט הקונגרס ה-11 שנבצר ממנו להשתתף בו) החל מן הקונגרס הראשון בשנת תש"ז. הרצאותיו פורסמו ב'דברי הקונגרס'. ארוע מרגש היה הקונגרס ה-12 בקיץ האחרון לחייו. הוא החלים אז ממחלה קשה וממושכת וראייתו כבר היתה פגועה לגמרי. במאמץ מיוחד הכין אז הרצאה מורכבת שהוגשה במיומנות ובחן רב בפני קהל רב תוך ציטוט מקורות רבים בעל פה.
על מצבת מורו פרופ' שמואל קליין חקק פרופ' אליצור את המלים "חוקר ארץ ישראל באהבה". נדמה שמלים אלו מאפיינות במידה רבה גם את חייו שלו.
שיטתו
יסודות האמונה הישראלית, במיוחד לבן ימינו, גנוזים לפי פרופ' אליצור בייחודו ההיסטורי של עם ישראל כפי שהוא מוצג בתורה ובנביאים וכפי שהוא מתממש בהיסטוריה. מאמרי יסוד מחשבתיים של פרופ' אליצור הם תפיסת ההיסטוריה במקרא, ארץ ישראל במחשבת המקרא, משמעות הגלות במקרא. יסוד מרכזי במשנתו של אליצור הוא הראייה הדו-ממדית בסיפור ההיסטורי המקראי. לפי גישתו, יש להבחין בסיפור ההיסטורי שבמקרא בין שני רבדים שהכתוב מפריד ביניהם במכוון: הרובד האלוהי של יחסי העם עם אלוהיו והרובד האנושי של השתלשלות המאורעות בדרך הטבע. את גישתו זו הוא מיישם בכמה וכמה פרשיות תנ"כיות.
דמות מקראית הקרובה במיוחד ללבו היא דוד מלך ישראל, דמות המתוארת גם במקרא עצמו באריכות רבה. דוד הוא מופת של איש אמונה גדול שהוא גם איש מעשה גדול, ההופך את עמו מעם מדוכא ונשלט למעצמה עולמית. אך דוד הוא גם איש שנכשל בחטא חמור ביותר וגם איש הסולל דרך עמוקה של תשובה ותיקון. ספר שמואל הוא המקור שמספר בהתפעלות על גדלותו אבל גם ממצה איתו את הדין על חטאו. פרופ' אליצור מתמודד בסדרה של מאמרים עם האישיות החד-פעמית הזאת, פסגותיה ותהומותיה.
פרופ' אליצור אינו שולל עיון בנוסח המקרא ('ביקורת נמוכה') בתנאי שהוא נעשה במידה מצומצמת ועל בסיס ראיות ממשיות, אבל הוא מסתייג מכל וכל מביקורת המקרא הספרותית ה'גבוהה', שהיא לדבריו מדע משוכלל ומבריק למראית עין, אך מבחינת ההוכחות זהו אחד המדעים המוזרים ביותר. כל אותו עולם מלא של 'מקורות', קטעי מקורות ואסכולות, לא זכה במשך עשרות שנות מחקר לשום הוכחה תיעודית אף על פי שבארצות המקרא נתגלו בינתיים רבבות דוקומנטים מתקופת המקרא.
פרופ' יהודה אליצור ובית מדרשו של ר' אליעזר הקפר
המשקוף, המוצג היום במוזיאון הגולן בקצרין, נתגלה זמן לא רב אחרי מלחמת ששת הימים במהלך סקר תשכ"ח (שהתנהל בחדשים תשרי-שבט תשכ"ח בראשות שמריה גוטמן וקליר אפשטין). יצחקי גל ומיכה פיכמן מסוקרי הגולן עקרו אותו ממקומו מבלי שעמדו על חשיבותו המיוחדת והניחו אותו יחד עם ממצאים רבים אחרים בחצר קיבוץ מרום גולן - הישוב העברי הראשון שהוקם ברמת הגולן חודש אחרי מלחמת ששת הימים (מיכה פיכמן נהרג אחר כך בהפגזה סורית בחצר הקיבוץ). בקיץ תשכ"ח (בתאריך 26/8/68 לפי רשימותיו של יצחקי גל) סיירה בגולן קבוצה קטנה של מרצים מאוניברסיטת בר אילן בהדרכת יצחקי גל. בעומדם מול האבנים שרוכזו במרום גולן, פענח פרופ' אליצור לראשונה את רובה של הכתובת מדבורה יחד עם כתובת קטועה נוספת שהיתה מונחת בצידה. יצחקי גל רשם מפיו את המלים בית מדרשו ואליעזר הקפר. פענוח מלא של הכתובת התפרסם אחר כך בחדשות ארכיאולוגיות ל (1969) עמ' 2-1 וביהודה שומרון וגולן: סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח, עמ' 265.
להלן צילום הדף המוסר לראשונה על התגלית מתוך יומן סקר הגולן בכתב ידו של יצחקי גל:
(תודה לערן מאיר ויצחקי גל)
יצירתו
ספרים
• ארץ הגליל : מימי העליה מבבל עד חתימת התלמוד / שמואל קליין ; הושלם מתוך עזבונו המדעי של המחבר ונערך בידי יהודה אליצור, ירושלים (תש"ו) תשכ"ז.
• מלאכת המשכן, מאת משה לוין, מבוא והערות מאת יהודה אליצור, תל אביב 1970 (ומהדורה אנגלית, תל אביב 1989)
• פירוש לספר שופטים, דעת מקרא, ירושלים תשל"ו.
• אטלס דעת מקרא (עם י' קיל), ירושלים תשנ"ג.
• ישראל והמקרא, מחקרים גיאוגראפיים, היסטוריים והגותיים (בעריכת יואל אליצור ועמוס פריש), רמת גן תש"ס.
• הרואה והרועה: רשימות על ספר שמואל (בעריכת עמנואל מסטיי), אלון שבות תשס"ח.
מאמרים
בפתחי שערים:
אמונה ומדע בפרשנות המקרא: עקרונות, תחומים ומגמות.
שער ראשון: פרקי בראשית
"מקדם" - תיבה שפשוטה כמדרשה
דרכו של מלכיצדק מספר בראשית לספר תהלים
ברית בין הבתרים וקניין מערת המכפלה
מגדל בבל וסולם יעקב
שער שני: מיציאת מצרים עד סוף תקופת השופטים
יציאת מצרים לאור ההיסטוריה
הנחיות אסטראטגיות בספר יהושע
תכנית כיבוש הארץ בספר יהושע
שופטים פרק א
רישומי גבולותיה של ממלכת ירושלים הטרום-ישראלית במקרא ובמקורות מקבילים
שני כתובים המכחישים זה את זה (שופטים א, יח-יט)
לפרשת חצור
יפתח בדורו כשמואל בדורו
ארון ה' בארץ פלשתים
אבן העזר
שער שלישי: ממלכה וקורותיה בראי ההיסטוריוגרפיה המקראית
שמואל הנביא והמלוכה
המלחמה בעמלק: מלחמת שאול בעמלק ומקומה בהגות המקראית
הנער המגיד ומשפטו בצקלג
דמותו של דוד לאור ההיסטוריוסופיה המקראית
פרשת דוד ובת שבע והמבוכה המוסרית של דורנו
דוד בן ישי - מופת לבעלי תשובה
עירא היאירי ובני דוד
פלישת שישק במקרא: היסטוריוגרפיה נבואית מול מציאות
עולת מישע
למהות הרגמים במערב ירושלים
שער רביעי: הרקע ההיסטורי של נבואות
משא מואב וכתובת מישע (ישעיה טו-טז וירמיה מח)
משא מצרים (ישעיה יט)
בשנת בא תרתן אשדודה (ישעיה כ)
ישעיהו מול חזקיהו ומראדך בלאדן (ישעיה לט ומל"ב כ)
בטרם יכה פרעה את עזה (ירמיה מז)
שני נביאים מול ארבע מפלגות: ירמיהו ויחזקאל בימי גלות יהויכין
פולמוס ארון הברית בימי יאשיהו
ישראל במדבר העמים (יחזקאל כ, לב-לח)
נחום הנביא, תקופתו ושליחותו
ארץ פלשתים בנבואת צפניה
שער חמישי: מאוצר מחשבת המקרא
תפיסת ההיסטוריה במקרא
ארץ ישראל במחשבת המקרא
משמעות הגלות במקרא
חברה וממלכה בהגות המקראית
ישראל ואויביו: מלחמה ושלום במחשבת המקרא
חכמות נשים בנתה ביתה - מקומה של האשה בחברה המקראית
חכמת הממשל במשל חכמה
שער ששי: גבולות ונחלות
גבולות נחלת אפרים
"ויצא מבית אל לוזה" (יהושע טז, ב): למהלכו של גבול בנימין-אפרים
ח'ליל אל-רחמן - חברון
ארץ גרר
בקעת אונו וארץ החוף במפת ממלכת שלמה
מדרשי האגדה ותולדות היישוב היהודי בארץ ישראל
גבולות הארץ במסורת ישראל
משנת הגבולין
הכותים בדברי התנאים: במשנה, בתוספתא ובברייתות
השמות פלסטיני, פלסטין, פלשתינה
מפתחות
מאמרים אחרים
• ל"מקורו של מנהג קדום" (תגובה לש' ייבין), סיני ח (תש"א), עמ' שסט-שעא
• הטיול כמכשיר בחינוך הנוער, למדריך ח, ירושלים תש"ג, 32 עמ'
• קדמוניות יבנה: סקירה היסטורית, מכורה ב, ירושלים תש"ד, עמ' 80-67
• בֵּרַי, בתוך קובץ ביריה, בהוצאת המחלקה לעניני הנוער, ההסתדרות הציונית, תש"ו, עמ' 11-7
• מדינת היתרים או מדינת התורה, יבנה ג (תש"ט), עמ' 71-64 (גירסה אנגלית: Ha-Gesher III [1949], pp. 1-19)
• פרשת אהוד בן גרא - מגמתה ועריכתה, דברי הכינוס העולמי למדעי היהדות: קיץ תש"ז, א, ירושלים תשי"ב, עמ' 221-217 (בגירסה מורחבת, בתוך: עיונים בספר שופטים [דיוני החוג למקרא בבית דוד בן גוריון], ירושלים תשכ"ו, 413-403, 434-430)
• "איש הדמים", מחניים יד (תשי"ב), עמ' 45-43
• תקופת הפסח, מעיינות (מאסף לעניני חינוך והוראה) ג (תשי"ג), עמ' 10-9
• אתה ובנך - על חינוך הבנים לשמירת שבת, מעיינות (מאסף לעניני חינוך והוראה) ד (תשי"ד), עמ' 33-29 (הדפסה חוזרת: מעיינות י [תשל"ד], עמ' 401-397)
• "בלכתך בדרך" - חינוך לתורה ולאמונה בטיול, למדריך יב תשי"ד, עמ' 85-81
• מלכויות, זכרונות ושופרות, עתידות 4, אלול תשי"ד (בעריכת ש' מלצר וב' בנשלום), עמ' 274-272
• אנציקלופדיה מקראית (בקורת), החינוך כז (תשט"ו), עמ' 85-80
• הכינוס הארצי הרביעי לתנ"ך (סקירה), בית מקרא א (תשט"ז), עמ' 125-123
• "הלוך הלכו העצים" - בשולי משל יותם, מחניים מב (תש"ך), עמ' 60-58
• מבחן האמונה בירושלים ערב חורבנה, מחניים מז (תש"ך), עמ' 46-44
• טוהר - הרהורים ליום הכיפורים, מחניים מט (תשכ"א), עמ' 103-102
• הכינוס הארצי השביעי לתנ"ך (סקירה), בית מקרא ז (תשכ"ב), עמ' 171-168
• הרהורים על ההגות ההיסטורית של המקרא, אמנה (במה למחשבת היהדות) ב (תשכ"ב), עמ' 30-25 = דעות כ (תשכ"ב), עמ' 74-69 (עיבוד אנגלי חלקי: El Ha'ayin 14, Jerusalem 1961, pp. 39-42)
• "כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ", מחניים פד (תשכ"ד), עמ' 107-106
• נבואה ודיפלומטיה בספר מלכים (ישיבת המאה של החוג לעיוני מקרא בשדה בוקר), בית מקרא י (תשכ"ה), עמ' 96-81
• השכלה גבוהה בעלת צביון דתי - כיצד?, דעות כט (תשכ"ה), עמ' 195-191 = חינוך האדם וייעודו (כינוס שנתי למחשבת היהדות, שנים ט-י), ירושלים תשכ"ז, עמ' סא-עא
• דוד בן ישי בחיר האדם, חינוך האדם וייעודו (כינוס שנתי למחשבת היהדות, שנים ט-י), ירושלים תשכ"ז, עמ' רנט-רעו
• "לרב תרבו ולמעט תמעיטו", שיחות במקרא (בעריכת ב' צביאלי), ירושלים תשכ"ח, עמ' 48-47
• קברי קדמונים בהר הזיתים, מחניים קטז (תשכ"ח), עמ' צח-ק
• גבולות ארץ ישראל - מציאות ימינו מול חזונות קדם, שורות לחייל הדתי, תל אביב תש"ל, עמ' 11-7, 32
• "מים עד ים", חופים ונמלים בתקופת המקרא (הרצאות כנס מטעם חבל ימי לישראל בשיתוף עם החברה לחקר המקרא), חיפה תשל"ב, עמ' 30-23
• רמת הגולן - מעמדה ביחס לעבר הירדן, הצופה תשרי תשל"ה
• "And when Pharaoh Sent the People"; The Historical Exodus from Egypt, E. N.T. Associates of Cicinnati Inc., 1980
• גיל בר מצוה בתקופת המקרא, במרחבים (בטאון לתורה והוראה בהוצאת 'מרחבים' מרכז תורני ליהדות וחינוך), ירושלים תשמ"ג, עמ' 88-86
• ירושלים בימים ההם ובזמן הזה, בתוך: שאלו שלום ירושלים (בעריכת י' בריס וי' ביר) ירושלים תשמ"ה, עמ' 140-134
• "משלי שלמה בן דוד" - חכמת שלמה בספר משלי, בתוך: אגרת לחברים (החברה לחקר המקרא, בעריכת י' פרוינד), תמוז תשמ"ט, עמ' 4-3
• תפילת חנה, בתוך: קובץ לזכר תרצה לנדא, תל אביב תש"ן, עמ' 24-21
• מפקד העם, עיונים בספר שמואל (דברי חוג העיון בתנ"ך בבית ד' בן גוריון, בעריכת ב"צ לוריא), ב, ירושלים תשנ"ב, עמ' 487-482, 502-499
• מלך מהפכן במצרים הקדומה (חוברת ללא תאריך)
ערכים באנציקלופדיה העברית (ובאנגלית ב-Encyclopaedia Judaica)
• אשתורי (בן משה) הפרחי
• גבעון
• גבעונים ונתינים (עם צ' קפלן)
• גד
• גדעון
• דן
• זבולון
• חדקל, היסטוריה
• חורי, החורי במקרא
• יהושע
• יצחק
• ישמעאל
• שכר ועונש במקרא
מאמרים שנערכו על פי הרצאותיו
• דוד פלאי ונאוה זוהר, על נצחיות התורה ועל בקורת המקרא, קשת בענן (ירחון לליבון נושאים ביהדות), בית גשר, צפת תשל"ז, עמ' 3-2
• שמואל ורגון, מוטיב העורים והפסחים בספר שמואל, הגות במקרא ה (תשמ"ח), עמ' 166-149 (גירסה אנגלית: Vetus Testamentum 46,4 (1996), pp. 498-514)
• יואל אליצור, אנשים ונחלות במנשה ובשבטי ישראל, על אתר ד-ה (תשנ"ט), 249-243
• יואל אליצור, מילות מפתח ככותרת עומק לפרשיות במקרא ושאלת "ממחרת השבת", מגדים לח (תשס"ג), עמ' 42-33
ספר לכבודו
• אוריאל סימון (עורך), עיוני מקרא ופרשנות ב, מנחת ידידות ליהודה אליצור, רמת גן תשמ"ו.
בספר זה:
• שמואל ורגון: יהודה אליצור - המורה והחוקר, עמ' 19-9.
• עמוס פריש: רשימה ביבליוגרפית של כתבי יהודה אליצור, עמ' 28-21.
• ירושלים בימים ההם ובזמן הזה, בתוך: שאלו שלום ירושלים (בעריכת י' בריס וי' ביר) ירושלים תשמ"ה, עמ' 140-134
• "משלי שלמה בן דוד" - חכמת שלמה בספר משלי, בתוך: אגרת לחברים (החברה לחקר המקרא, בעריכת י' פרוינד), תמוז תשמ"ט, עמ' 4-3
• תפילת חנה, בתוך: קובץ לזכר תרצה לנדא, תל אביב תש"ן, עמ' 24-21
• מפקד העם, עיונים בספר שמואל (דברי חוג העיון בתנ"ך בבית ד' בן גוריון, בעריכת ב"צ לוריא), ב, ירושלים תשנ"ב, עמ' 487-482, 502-499
• מלך מהפכן במצרים הקדומה (חוברת ללא תאריך)
• The Biblical Consept of the Exile, World Jewish Bible Society, Series III (n. d.)
ערכים באנציקלופדיה העברית (ובאנגלית ב-Encyclopaedia Judaica)
• גבעון
• גבעונים ונתינים (עם צ' קפלן)
• גד
• גדעון
• דן
• זבולון
• חדקל, היסטוריה
• חורי, החורי במקרא
• יהושע
• יצחק
• ישמעאל
• שכר ועונש במקרא
מאמרים שנערכו על פי הרצאותיו
• שמואל ורגון, מוטיב העורים והפסחים בספר שמואל, הגות במקרא ה (תשמ"ח), עמ' 166-149 (גירסה אנגלית: Vetus Testamentum 46,4 (1996), pp. 498-514)
• יואל אליצור, אנשים ונחלות במנשה ובשבטי ישראל, על אתר ד-ה (תשנ"ט), 249-243
• יואל אליצור, מילות מפתח ככותרת עומק לפרשיות במקרא ושאלת "ממחרת השבת", מגדים לח (תשס"ג), עמ' 42-33
ספר לכבודו
בספר זה:
• שמואל ורגון: יהודה אליצור - המורה והחוקר, עמ' 19-9.
• עמוס פריש: רשימה ביבליוגרפית של כתבי יהודה אליצור, עמ' 28-21.