לדף ראשי



למדן מופלג וגדול בתורת הנסתר. מימי צעירותו עסק רבות בקבלה ובכתביו השתדל לברר את עמקי סודותיה בצורה קלה ופופולרית. בשנת תקפ"א מעיד רבי מנחם מנדיל מפרמישלן, תלמיד הבעש"ט שעלה בסוף ימיו לארץ-ישראל, שרבי ברוך שהה אתו במחיצה אחת כמה ימים והציע לפניו -

"מילין מתוקין מדובשין בחכמת הקבלה - ותורת ה' על לשונו להסביר העניין היטב בתכלית הזכות והבהירות".

בחסידות היה רבי ברוך תלמידו של רבי מנחם מנדיל מטימבסק, בספריו ניכרת השפעה חסידית חזקה והוא מביא מתורות הבעש"ט, המגיד ממזריטש, רבי מנחם מנדיל מפרמישלן, רבי נחמן מקוסוב ואחרים. היה סופר חרוץ, דרשן מופלא ובעל הגיון בריא.

ספריו "יסוד האמונה" ו"עמוד העבודה" הכתובים בסגנון נאה, בצורה מושכת ובדרך של הסברה נוחה ומעניינת שהסכימו להם גדולי דורו, נדפסו רק בטשרנוביץ תרי"ד על ידי שני נכדיו: רבי משה בן בנו רבי אברהם ורבי אליעזר בן רבי יחיאל מיכל כ"ץ בן בתו.

רבי ברוך נפטר בי"ג חשוון תקס"ב (1782).




הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: ב"ה

א. הוא חי בימי הבעש"ט ולא היה תלמיד של ר' מנחם מענדל מויטביסק שהיה תלמיד של המגיד ממעזריטש, ומאוחר לבעש"ט בשני דורות.
ב. הוא לא מביא בספריו כלל מדברי החסידות. אדרבא, הוא קיבל הסכמות מגדולי המתנגדים לבעש"ט (דוג' ר' איצ'לה הורוויץ).
ג. מכיוון שהוא מבאר את תורת הקבלה כמשל שנמשלו מתייחס לעבודה הפרטית של כל אדם, לכן גדולי החסידות לאחר מכן לקחו את ספריו כספרי יסוד בחסידות.
הוא עצמו מביא רעיונות הפוכים לאלה של החסידות (לדוג' שהאדם תמיד צריך להיות בעצבות ולראות את עצמו כאילו הוא תמיד הולך וגוסס).
מקור ההערה: עיון בכתביו

שם המעיר: רק קצת לדייק דבריך
הערה: רמ"מ מויטבסק כנראה הכיר קצת את הבעש"ט (הבעש"ט הסתלק כשרמ"מ היה כבר בן 30 ויש כמה מקומות בפרי הארץ שמובא משם הבעש"ט)
מכל מקום, המקור לציוות של רמ"מ מויטבסק עם ר"ב קאסובר הוא רבי אהרן וואלדען ב'שם הגדולים החדש', בערך רבי ברוך קאסווער מביא שאכן היה הויטבסקער רבו, אך קמו עוררין על כך שכפי הנראה נתחלף לו גברא בגברא, שהרי ויטבסק היא ברוסיה, ואילו פרימשלאן אינה רחוקה מקוסוב, וביותר שאינו מזכיר שם את רמ"מ מפרמילשאן כלל.. (חבדפדיה) יום נעים, אלעד

שם המעיר: דורש אמת
הערה: הערה להערה
א. צודק.
ב. הוא מביא בספריו הרבה מגדולי החסידות (כמו המגיד ממעזריטש [-נחמד ונעים, לקוטי אמרים אות צ"ז: ושם אות קכ"ח:], רבי מנחם מנדל מפרמישלן, רבי ליב פיסטינער, ורבי נחמן מקוסוב. וישנם השוואות ומקבילות רבות במאמרים ודברי תורה שהביא בספריו ונדפסו מאוחר יותר גם בספרי תלמידי המגיד ממזריטש (כמו: קדושת לוי, יושר דברי אמת, אורח לחיים, ברית אברם ועוד. [ראה למשל מש"כ בנחמד ונעים, 'דרוש המחשבה' אות מ"ג. על על מאחז"ל 'אותו היצה"ר העבירו מלבבכם' אשר נדפס אח"כ בכמה ספרי חסידות הראשונים ובתוכם צוואת הריב"ש, דרכי ישרים להרה"ק רמ"מ מפרעמישלאן, אמרי אמת, אור אמת, קדושת לוי ועוד, ממש אות באות, (כנראה הייתה זו שיחה שהעתיקו הצדיקים כל אחד לעצמו ורבי ברוך היה הראשון שסדרה בספרו). ועד באותו דרוש אות מ"ד עיי"ש]).
ולגבי ההסכמות, יש מבין המסכימים שהיו מגדולי תלמידי הבעש"ט, כמו רבי מנחם מענדיל מפרמישלאן (שאגב זו ההסכמה היחידה ממנו).
ג. רעיון זה של תרגום מושגי קבלה לעבודת ד', התחדש בבית מדרשו של הבעש"ט, ולא קדמו בזה אף אחד, ומשם ינק רבי ברוך את משנתו זו.
מה גם שחיבורו העיקרי 'יסוד האמונה' המיוסד על הבנת הצמצום שלא כפשוטו, -נושא שעמד במוקד הוויכוח בין החסידים למתנגדיהם- נוקט בו רבי ברוך עמדה חד צדדית וחריפה כדעת הבעש"ט.
וכל סגנון דרשותיו היה בדרך אהבה ונועם ד' להראות לאדם את גודל נשמתו וכו', מה שלא מצאנו בדרשנים שלא נמנו על עדת הבעש"ט.

מקור ההערה: ידע אישי ועיסוק בכתביו

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן