לדף ראשי




ר' משה מקוצי - פוסק, אחד מבעלי התוספות, ומחבר ספר מצוות גדול; חי במאה הי"ג בעיר קוצי (coucy) בצרפת. אביו היה ר' יעקב מקוצי מבעלי התוספות, ומצד אמו היה נכד ר' חיים בן חננאל הכהן מפאריס. רבו היה ר' יהודה בן יצחק, המכונה "סיר ליאון" בפאריס, והוא מזכירו הרבה פעמים בספר סמ"ג. גם מזכיר את ר' שמשון משאנץ ואת ר' ברוך בן יצחק בעל ספר התרומה, אך אינו מזכירם כמוריו (עי' ספר יוחסין 221 הוצאת לונדון). בתוספות ליומא מזכיר את מורו ר' יוסף, וכנראה הוא ר' יוסף מקרטש. בין תלמידיו היו בן אחיו ר' יצחק ב"ר חיים מחבר ספר פשטים עה"ת.

בשנת 1235 נסע ר' משה מקוצי בצרפת מעיר לעיר, ובשנה שאחריה נסע בספרד, ועורר את העם בדרשותיו לקיום המצוות (סמ"ג מבוא סי' ג'). בספרד מצא יהודים רבים שנשאו נשים מוסלמיות או נוצריות, והוא הוכיחם במוסר, ודבריו עשו רושם כי גרשו את הנשים הנכריות (שם ל"ת קי"ב). היה בעל לשון ודרשן מפואר. בדרשותיו הוכיח גם על מצוות שבין אדם לחבירו, ועל החובה לאהוב את רעהו כנפשו בלי הבדל בין יהודי לנכרי (שם ל"ת ס"ד, עשה ז', ע"ד, ועוד).

בשנת 1240 היה ר' משה מקוצי אחד מארבעה רבנים צרפתים אשר נועדו להתווכח עם המומר דונין שכתב שטנה על התלמוד והוא הוכיח למלך סט' לואיס את טעויותיו של המומר.

בשנת 1250 השלים ר' משה מקוצי את ספר מצוות גדול (סמ"ג). בספר באר את תרי"ג המצוות אחת לאחת, רמ"ח עשין ושס"ה לאוין, לפי התלמוד והפוסקים.
הספר נכתב בלשון ברורה מאוד, ובו נמצא מקור מפורט להתפתחות ספרות ההלכה. הספר מזכיר רבים מהרבנים ומהספרים בני הדורות שלפניו.
סמ"ג נדפס בפעם הראשונה לפני שנת 1488, ובפעם השנית בשונצינו בשנת 1488 ע"י ר' גרשון בן משה שונצינו, ואח"כ נדפס פעמים הרבה. רבנים כתבו עליו ביאורים, כמו ר' אליהו מזרחי ומהרש"ל. וכן כתב עליו מר' משה חיים ב"ר אברהם אהרן חידושים בשם "ברית משה" (מונקאטש 1906).

הר' יצחק מקורבייל קיצר את הספר וקרא לו "ספר מצוות קטן" (סמ"ק).

הר"מ מקוצי הוא בעל תוספות ישנים על מסכת יומא, ובדף נ"א: מזכיר את תוספותיו למסכת פסחים. הם נכתבו בקיצור נמרץ, כעין הגהות, ונדפסו בפעם הראשונה בפרנקפורט דמיין שנת 1721, וכן בהוצאות התלמוד החדשות.

חיבר פירוש לתורה. ר' יהודה בר' אליעזר מזכירו ב"מנחת יהודה" בשם "פשטים", ור' יעקב דילשקאש בבאורו "אמרי נעם" ועוד.
במקום אחר מביא בעל מנחת יהודה פירוש בשם ר"מ מקוצי, ואח"כ אמר כי בסמ"ג יש פירוש לפסוק הזה, היפך מפירוש ר"מ מקוצי. מזה רצה החיד"א בשם הגדולים להוכיח כי הר"מ מקוצי בעל הפשטים אינו בעל הסמ"ג. אך יתכן כי בעל מנחת יהודה מביא שתי דעות מהר"מ מקוצי, אחת בפירושו עה"ת, לפי הפשט; ואחת כסמ"ג לפי ההלכה, שבאר באופן אחר בשם מורו ר יוסף. רמ"מ חיבר בקשה (כתב יד ברשימת בודליאני סי' 551, 1118), וצווה לאומרה בכריעה.

לעיון נוסף
"קום עשה ספר תורה משני חלקים" - בירור כוונות רבי משה מקוצי בכתיבת הסמ"ג



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן