לדף ראשי




ר' משה בן נחמן - הרמב"ן - תלמודי, מפרש התורה ורופא, נולד בגירונדה, קטלוניא בשנת 1194 ומת בארץ ישראל בערך שנת 1270. נכד ר' יצחק בן ראובן מברצלונא, ובן דוד לר' יונה ב"ר אברהם ור' יונה ב"ר יוסף, כי אמו הייתה אחות ר' אברהם ור' יוסף אביהם (שו"ת רשב"ש סי' רצ"א).

רבו המובהק היה ר' יהודה בר יקר, והוא מכנה אותו "נ"ר" או "מורי נ"ר" (חיד' ב"ב ל"ו ע"ב ועוד). למד אצל ר' נתן ב"ר מאיר תורה וחכמת הרפואה. רבו בקבלה היה ר' עזריאל. בשנת 1240 כבר היה מפורסם לגדול בחכמה ופוסק מובהק.

"והיה סיני ועוקר הרים וכל דבריו כגחלי אש ועליו סומכים בכל גלילות קטלוניא כמשה מפי הגבורה" (שו"ת הריב"ש סי' תט"ו).

בכל קשטיליא היו לומדים את חידושיו במקום תוספות של חכמי צרפת (עי' יוחסין). ר' יצחק קנפנטון מזהיר לדקדק בחידושיו, כי כל דבריו במשקל ובמידה, ואין בו אפילו אות אחת יתירה. הוא נותן כללים בלשונו של רמב"ן (דרכי התלמוד י' ע"ב דפוס אמשטרדם).

עסק בחכמת הקבלה, והיה בקי בחכמת הטבע וברפואה אשר עסק בה.
הרב יעבץ כתב עליו במטפחת (דכ"ח ע"א)

"וזה האיש משה גדול מאד, זכה שזרעו קיים עדיין בעולם, מהם נמצאים גם היום כמה ת"ח בברבריאה, הרלב"ג והרשב"ש היו מיוצאי חלציו, ומהר"י ששפורטש ז"ל, קרוב לדורנו, היה דור י"א להרמב"ן ז"ל. בודאי זרעו לעולם יהיה, כזה לא נודע עוד לשום אדם בגולה".

רמב"ן בא לירושלם ביום ט' אלול שנת כ"ז כמ"ש בסוף פירושו עה"ת, וכ"כ באגרתו לבנו ר' נחמן הנדפס בסוף ספרו תורת האדם (ר' שנ"ה) וכתב לו שהלך לחצוב לו קבר בחברון.

שיטתו
שיטת הרמב"ן באמונות ודעות היא, כי עיקרי האמונה הם שלושה:
בריאה יש מאין, ידיעת ה', השגחה (דרשת הרמב"ן עמוד 55).

כל היעודים הבאים בתורה הם ניסים, ועל כולם תנצח מערכת המזלות, אך אין בהם שנוי ותמורה ממנהג העולם, כמו הנסים ע"י משה רבנו בעשר מכות וקריעת הים ועוד.
הברכות והקללות בפרשת בחוקותי ובפרשת תבוא נסים הם, כי אין מן הטבע שיבואו הגשמים בעתם בעבדנו אלוהים ולא שיהפכו השמים לברזל והארץ כנחושה.

רמב"ן חיכה לקץ הגלות וביאת המשיח בשנת ה"א קי"ח 1358, והלך בזה לפי חשבון התוכן ר' אברהם ב"ר חייא הנשיא (ע"ע).

השדים נבראו מרוח ואש, והם כמלאכי מעלה ירחפו ברוח, ושומעים עתידות משרי המזלות השוכנים למעלה.
שכר עוה"ב יהיה גם לגוף אשר יזדכך בעולם הנשמות, כי מדוע יקופח שכר הגוף שהיה לעזר ולהועיל להשגת השלמות. מתנגד לרמב"ם האומר כי לאחר התחייה ישוב הגוף לעפרו. דעת הרמב"ן כי לא ימות עוד, אבל חיה יחיה לנצח.

הנהגת ה' בתבל היא ע"י עשרה כוחות, והם במדרגה גבוהה מהמלאכים. כוחות אלה הם עשר הספירות, ומשפיעים ע"י האצילות וירידת השפע על כל העולמית.

רמב"ן חלק על רמב"ם בכמה דעות באמונה ובהלכות, ובכל זאת הצדיק את שיטתו הפילוסופיה בספר המורה. הוא חלק על המתנגדים, ופעל לגשר בין שני הכוחות שנחלקו בשיטת הרמב"ם בפילוסופיה.

רמב"ן התווכח, לפני המלך והשרים בברצלונה, עם המומר ראימונד פניאפורטי, הכומר הדומיניקי צורר היהודים. הרמב"ן יצא כמנצח, והמלך והשרים שמעו את דרשתו בשבת בבית הכנסת. בהפרדו מהמלך נתן לו המלך 300 כסף משאת כבוד (עיין בכתבי רמב"ן, מהדורת שעוועל, מוסד הרב קוק ירושלים).

ספריו
א) פירוש לתורה בדרך הפשט ובדרך האמת. מן הפירושים המשובחים לתורה.
ב) חידושים לתלמוד.
ג) הלכות נדרים והלכות בכורות. כתב להשלמת הלכות הרי"ף, והחיד'א ראם בכתב יד.
ד) האמונה והבטחון. קבלה, כ"ו פרקים, ובעל אור החיים מסופק אם הוא מהרמב"ן.
ה) אגרת הקדש בכוונת הזיווג (רומא 1546 ועוד).
ו). דרשת הרמב"ן (פראג 1597).
ז) ספר הגאולה לגלות קץ הפלאות הסתום שיהיה בשנת ה"א קי"ח (לונדון 1909).
ח) ספר הזכות ליישב השגות הראב"ד על הרי"ף, נדפס בספר שבעה עינים (ליוורנו 1745).
ט) פירוש על שה"ש, אלטונא 1764).
י) תורת האדם הוא הלכות חולים ובקורם והאבלות (קושטא 1519),
י"א) שער הגמול – והוא פרק הסיום של תורת האדם (נאפולי 1490 ועוד). שער הגמול / רבי משה בן נחמן
י"ב) ספר מלחמות ה', ללמד זכות על הרי"ף להצילו מהשגות בעל המאור, נדפס בגליון האלפסי,
י"ג) פירוש לספר יצירה, נדפס עם פירוש הראב"ד ועוד (מנטובה 1562).
י"ד) פירוש לספר איוב נדפס במקראות גדולות.
יהודה איזנברג, ספר איוב בתפיסת הרמב"ן
ט"ו) ספר המצוות, השגות על ספר המצוות לרמב"ם ונדפס עמו.
ט"ז) ויכוח הרמב"ן עם פראי פול לפני המלך, נדפס בקושטא בספר מלחמת חובה (1710) ועוד ע"י וואגענזייל בתרגום רוסית (נירנבערג 1681), ויכוח הרמבן
י"ז) שו"ת רבות, ומהן בספר התרומות וקצת תוך תשובות הרשב"א.
י"ח) פיוטים וסליחות.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן