לדף ראשי





משה לילנבלום - למד חשבון ואסטרונומיה (חטאת נעורים ח"א 15). בהיותו בן י"ג יסד חברה בשם עין יעקב. בן ט"ו נשא אשה והתיישב בווילקאמיר. בשנת 1865 ייסד ישיבה בווילנא (שם 53), הושפע מתנועת ההשכלה לאחר שקרא את כתבי מאפו ומ"א גינצבורג, והחליט לעמוד בראש הלוחמים כדי לתקן את מצבו הרוחני של עם ישראל. בסוף שנות הששים וראשית שנות השבעים, שקע ראשו ורובו במלחמת ההשכלה. לא התכוון להרוס את המסגרת היהודית כפי שרצו המתקנים במערב אירופה, שמטרתם הייתה למצוא חן בעיני העמים ולהתדמות להם, או להיות "יהודי בבית ואדם בחוץ". מטרתו של לילנבלום הייתה להקל מחומרות האחרונים והמנהגים שהתיישנו ואינם מתאימים עוד לחיי העם בזמן הזה. גם בבואו להקל ביקש למצוא איזה אסמכתא מן העבר.

הוא נלחם ברבנים, אך הגן על התלמוד והמאור שבתורה. כוונתו הייתה רצויה והאמת הייתה נר לרגליו. בבואו לאודסה (1869) התבונן וראה כי החיים חזקים יותר מהדת ונערי ישראל אינם זקוקים כלל לתיקונים, הוא פחד מ"רוח השרלטנות והכפירה שנושאת עמה רוח הלאום והיה ככלי אובד" (ח"נ, ח"ב). דיבר על ההפקרות באודסה במלים קשות יותר משדיבר לפנים על מורדי האור שבעירו.

באודסה נוכח כי ישועת עם ישראל אינה בתיקונים דתיים אלא בשינוי מצבו הכלכלי ומעמדו הסוציאלי. כתב את מאמרו: "משנת אלישע בן אבויה". לא הסתפק ברעיון הסוציאלי לעתיד, כי רצה למצוא ישועה מיידית לעמו. לכן דבק ברעיון ייסוד מושבות ליהודי רוסיה. על מנת להוציא את הרעיון לפועל כתב מאמרים רבים בעברית ורוסית.

הפרעות שהיו ברוסיה בשנות השמונים ("סופות בנגב") השפיעו עליו בצורה קשה. הוא נוכח לדעת כי תקוות עם ישראל היא רק בארץ אבותיו. הוא הפך להיות חובב ציון, ולחם בעד הרעיון הלאומי עד יום מותו. בהשפעתו היה דר' ל' פינסקר לחובב ציון, שנודע בחבורו "אוטואמנציפציה". באודסה נוסדה "החברה לתמיכת היהודים עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה ופלשתינה" (1883) ולילנבלום שימש כמזכירה מיום הווסדה ועד יומו האחרון.
אחר הקונגרס הראשון בבזל נעשה לילינבלום לציוני מדיני ולחם ב"אחד העם" וחבריו הציונים נושאי דגל התרבות.

ספריו
מאמרים ושירים בעברית יהודית ורוסית.
"קהל רפאים" (אודסה 1870)
"חטאת נעורים" ב"ח (ווין 7 - 1876);
"א וואזראזשדעניי יעוורייסקאווא נאראדא"(תחיית העם העברי על אדמת אבותיו, אודסה 1883) "זרובבל" דרמה היסטורית ביהודית (שם 1888);
"דרך לעבור גולים" (ווארשא 1899);
"דרך תשובה", להורות כי המחבר חזר ממה שכתב לפנים ב"חטאת נעורים" (שם);
"פיאט סאטענ-טאוו זשיזשני מאיסעיא" (חמשה מומנטים בחיי משה, שם 1901).

אחרי מותו יסדה החברה לתמיכת היהודים קרן קימת בשמו להוציא לאור ספרי חנוך ולימוד בעברית, וחבריו הסופרים באודסה הוציאו לאור את כתביו שסדר וערך זמן קצר לפני מותו.



הערות לערך:
שם המעיר: גדעון פרמן 052-5561055 peremen1@netvision.net.il
הערה: "חמישה מומנטים מחיי משה" יצא בהוצאת קבוצת אחיאסף בעיר ברשבה בשפה הרוסית בשנת 1900
מקור ההערה: ברשותי הספר, עם הקדשה וחתימה של לילנבלום.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן