לדף ראשי



נחום - אחד מתרי עשר הנביאים. נקרא ע"ש עירו אלקושי.לדעת הירונימוס (מביאו אייזיביוס בספרו Onomasticon) אלקושי הוא מקום בגליל, הנקרא Helcesei לפי מסורת העם הוא מקום באשור קדמת נהר חדקל, כשני מיל צפונה מהעיר מוסול. יושבי המקום מראים שם את קבר הנביא נחום.

את זמנו של נחום הנביא נוכל לשער מנבואתו על מפלת נינוה. לדעת יוסיפוס (קדמוניות מ' י"א) חי נחום בימי יותם בן עזיה מלך יהודה בשנת נ"א ר"ל ליצירה, והחורבן השני של נינוה החדשה היה בימי יהואחז מלך יהודה בשנת נ"א שפ"ד. א"כ חי נחום כמאה וחמישים שנה לפני החורבן, חזה במפלת אשור השניה, וחזונו הקשה אשר חזה במשא נינוה היה נבואה על העתיד.
יש חוקרים האומרים כי חזיוני נחום מוסבים על החורבן הראשון של נינוה הישנה שהיה בשנת נ"א ר"י ליצירה, כמה שנים לפני נחום, והיה משא נינוה שלו ספר חזיון כעין שיר נקמה על לשעבר, על מפלת עיר אשר הציקה לישראל.

לפי מסורת סדר עולם היה נחום בימי מנשה המלך, קרוב לחורבן הבית הראשון, והיה מתנבא על חורבן נינוה החדשה. אפשר שהיה בין הגולים שהגלה מלך אשור, ומת בעיר אלקוש על נהר חדקל, ונקרא על שם העיר ההיא לפי מסורת העם.

נראה שהיה בזמן מנשה, כי הוא מזכיר בנבואתו חורבן עיר נא אמון שכבר נחרבה בימיו, וישעיה (כ') נבא כי סרגון מלך אשור יכבוש מצרים וכוש ונוא אמון בתוכה. סרגון היה מלך אשור בין שלמנאסר ובין סנחריב, ואח"כ נחרבה נינוה בימי מנשה.

נבואת נחום אחרי נבואת יונה. כי אחרי תשובת אנשי נינוה מפני נבואת יונה, חזרו לחטוא והתנבא עליהם נחום. וכן נאמר בתרגום יונתן: מלקדמין אתנבי עלה יונה בן אמתי דמגת חפר ותבת מחובהא, וכדו דאוסיפת למיחסי חב ואיתנבי עלה נחום דמבית אלקוש (נחום א' א').

ספר נחום
ספר נחום כולל שלושה פרקים והוא כתוב במליצה נשגבה. סגנון לשונו נאדרבתארו את מפלת ממלכת אשור וחורבן נינוה.
בפרק א - מדבר על קנאת ה' צבאות אשר קנא לעמו וינקם במחריבי ארצו.
בפרק ב - בשורה לערי יהודה, מתאר את חורבן נינוה, שערי הנהרות נפתחו וההיכל נמוג... בוקה ומבוקה ומבולקה וגו'.
בפרק ג - חוזר על מפלת העיר בגלל עוונה, עיר דמים כלה.. בעלת כשפים המוכרת גויים בזנוניה ומשפחות בכשפיה, ומסיים: כל שומעי שמעך תקעו כף עליך כי על מי לא עברה רעתך תמיד.

הנביא מגלה כי נינוה נחרבה ע"י שטף מי חדקל באומרו: "ונינוה כברכת מים מימי היא וגו'" (ב' ט') גם סופרי העמים מוסרים כי חומת העיר נינוה עמדו בכל כלי המלחמה שהפעילו נגדה, ואויביה צרו עליה ימים רבים ולא יכלו לה. עד אשר ניתך מטר סוחף ושוטף והנהר חדקל עלה על כל גדותיו, שטף ועבר על העיר והכה את חומותיה לרסיסים, ואז באו הצרים שעריה והחריבו אותה.

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
עיונים בספר נחום / יהודה איזנברג
נחום הנביא, תקופתו ושליחותו / יהודה אליצור


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן