לדף
ראשי
נחמן מברסלב
מייסד שיטה בחסידות. בעל מופת. נולד במזיבוז בשנת 1772, ונפטר באומן בשנת 1810 היה נינו של הבעש"ט, נהג בסיגופים ותעניות. ראה את הצדיק כאמצעי בין האדם ובין המקום, ואליו צריכים להתוודות על חטאים. שיטתו של ר' נחמן בחסידות עוררה התנגדות ביניהם "הסבא משפולה" שחשדו בו שהוא נוטה אחר שבתאי צבי. ר' נחמן מברסלב - מייסד שיטה חדשה בחסידות. חסידיו נודעים בשם "חסידי ברסלב". רבי נחמן נולד במזבוז' בר"ח ניסן תקל"ב (1772) לאביו רבי שמחה, נכדו של רבי נחמן מהורודנקי, ולאמו נכדת הבעש"ט פיגא בת אדל, שהייתה ידועה "כבעלת רוח הקודש והשגה גדולה", ויש שאף כינו אותה "הנביאה". השפעת אמו הייתה ניכרת על חינוכו. מילדותו נתחנך על ברכי החסידות, אולם בעודו צעיר לימים לא מצא סיפוק בחסידות המקובלת, וראה את עצמו קרוא להכניס בה שינויים ותיקונים. רבי נחמן הצעיר התמיד בלימודיו, התבודד והתייחד עם עצמו, עינה בצום נפשו והתפלל בהתלהבות עצומה. כל דרכו הייתה דרך התלהבות וסערה, מצעירותו עד יומו האחרון. בן 13 ביום הבר-מצוה נשא אישה, וקבע את דירתו בבית חותנו העשיר בכפר הוסאטין. כאן מצא אפשרות להשתלם בנגלה ובנסתר באין מפריע, לתת מבע לנטיות נפשו הפיוטית, להתקרב אל הטבע, להתהלך ביערות, לטייל בשדות ולהתבונן מקרוב בפלאי הבריאה. כעבור שנים מספר התיישב במדוידבקה והתפרנס בדוחק ובעניות. כבר כאן נהרו אליו רבים ללמוד את תורת החסידות מפיו ואף מצדיקי הדור נהגו בו כבוד רב. בי"ח אייר תקנ"ח - 1798 -יצא לדרכו לארץ-ישראל, אליה רבו געגועיו. אחר תלאות רבות הגיע בערב ראש השנה תקנ"ט לחיפה. נגד רצונו נתפרסם דבר בואו לארץ במהירות, ורבים, ובתוכם מקובלים נודעים, ביקשו קרבתו. מסיבות בלתי ברורות ישב בארץ זמן מועט, ועוד בקיץ אותה שנה חזר לביתו. מאז נשאר קשור לארץ בכל נימי נפשו, ולא הסיח דעתו ממנה אף לרגע. בשנת 1800 התישב בברצלב [רבי נחמן שינה את שמה לברסלב], שהפכה למרכז גדול לחסידות. הוא נהג בה מלכותו ברמה, ובשל דרכיו החדשות קמו עליו עוררין מבין צדיקי הדור. בשנת תק"ע התישב באומן מתוך כוונה מוצהרת להיטמן בה בין קברות הקדושים אשר שם. חיש מהר התגברה מחלתו, מחלת השחפת, ונפטר ביום ג' ד' סוכות תקע"א (1810). ר' נחמן אמר בדרשותיו שלא יהיה לו ממשיך: "מיין פיירעל וועט טלוען ביז משיח וועט קומען". הוא חייב לעלות אליו לקברו בראש השנה. ביתו הצטערה שהוא עומד למות, והוא אמר לה שכל צדיק כשנפטר כמו עובר מחדר לחדר. ר"נ התגבר על תאוותיו שלא להנות מעולם הזה, והשתדל לפרוש מתענוגים בכל מה שאפשר. היה בולע את מאכלו בלי ללעוס, כדי שלא ייהנה (מגיד שיחות דף ג'). התגלגל בשלג (שם י"ג). רבי נחמן נהג בצעירותו להתענות, ואף התענה בשנה אחת 18 פעם משבת לשבת (!). לאחר שגילה את מעלת ההתבודדות: שיחה חופשית ואישית עם הבורא במקום מבודד, שעה אחת ביום, אסר על חסדיו להתענות מעבר לחמש התעניות הרגילות. אמר כי ניתן על ידי התבודדות להגיע לכל המדרגות הרוחניות. עצת ההתבודדות היא העצה המרכזית לשיטתו של רבי נחמן, כפי שלימד את חסידיו וכפי שנוהגים עד היום כל השומעים בקולו. עצה נוספת בתורתו היא שיטת "אזמרה", [על פי תורה רפ"ב מליקוטי מוהר"ן חלק א']. בגישה זו יש לדון את כל אדם לכף זכות, ועל ידי כך להעלות אותו מכף חובה לכף זכות. על האדם לעשות זאת גם לעצמו: למצוא את החיוב שבו, לדון את עצמו לכף זכות, ובכך להחיות ולשמח את עצמו. עצה זו, בשילוב עם התבודדות נותנת לעובד ה' להיות בשמחה כל היום, ועם זאת לעשות לעצמו משפט יומי, דבר הקושר את היהודי לנקודת האמת שלו, מחזק את אמונתו, ובונה כלי (=תפילה) לקבלת השפע. שיטת מוהר"ן נקודה מרכזית בשיטתו של ר"נ היא סגופים ותעניות (ליקוטי עצות ח"ב ערך תשובה); לדעתו יצר הרע הוא גם פועל טוב, כי על ידו יתגבר האדם לעבודת השם ונעשה שלם בדרכיו (קורות פודוליא צד 33); הצדיק הוא האמצעי בין האדם ובין המקום, ואליו צריכים להתוודות על חטאים (ליקוטי עצות ח"א ערך "צדיק" "תשובה"). הצדיקים האחרים ובראשם הסבא משפולה התנגדו לתורת ר"נ וחשדוהו לנוטה אחרי שבתי צבי והפראנקים. ר' נחמן הוכרח לעבור לאומן, שם ישב עד יום מותו. יש אומרים כי הוא עורר את המחלוקת נגד עצמו ע"פ שיטתו באומרו "המחלוקת מגביה ומרים את האדם" (ליקוטי מוהר"ן סי' קס"א), וכל הרעות שדוברים על הצדיק ואנשיו הם טובות גדולות להם (שם סי' קפ"א). אמר לחסידיו: "אין אתם נחשבים מאנשים שלי עדיין, כי יהיה זמן שכל העולם כלו יעמדו ויחלוקו עלי, ואז מי שיחזיק בי ויהיה נשאר אצלי זה יהיה נחשב מאנשים שלי" (חיי מוהר"ן דף ק').חיבר תפילות מיוחדות לכל דבר (מגיד שיחות דף ו'). ציווה לתלמידיו לחבר תפילות, וכן עשה ר' נתן תלמידו שחבר ס' ליקוטי תפילות על כל מאמריו. כמה פעמים ציווה לתלמידיו שיתפללו לה' ולא ידרשו ברופאים (חיי הר"ן סי' ט"ו), כי התפילה יותר בדוקה לכל מחלה. אם היו צריכים סמי מרפא, נתן להם בעצמו כי היה בקי בהם. התפאר כי ידע הרבה יותר מהרופאים אשר התווכח עימהם והודו לו שאינם יודעים מאומה (חיי הר"ן סי' י"ד). פעם אחת חלה בקדחת "וישח סמי חינא, רק למען תיקון מדינת חינא" (שם). כתב ספר רפואות אשר השתמש בו כל ימיו. ולפני מותו ציווה לשרפו לבל ישתמשו בו אחרים ויעשו מופתים. למד בספרי מחקר למען ידע איך להתרחק מהם, וקרא עליו הפסוק ויחכם מכל האדם, ליקוטי מוהר"ן ח"א סי' ס"ד). בספר אחר אשר נשרף אמר עליו "שאין מי שיודע ויבין בו כ"א צדיק גדול וחכם מכל השבע חכמות" (חיי הר"ן במסעו ללבוב סי' ו' ז'). ציווה על אמונה בצדיקים גם אחרי מותם, אף כי הוא נגד השכל, כי זה בבחינת קבורת משה. אם כי התורה אסרה לדרוש אל המתים, שאני צדיקים דאיקרי חיים (שיחות הר"ן סי' רכ"ה). תלמידי רבי נחמן פעילים כיום מאוד, וספריו נדפסים ומופצים במהדורות רבות. ספריו תלמידו ר' נתן בן נפתלי מנימירוב העלה על הכתב את תורתו של ר' נחמן והוציא את הספרים הבאים: א') "ליקוטי מוהר"ן" ח"א אוסטרהא 1808, ח"ב מוהילוב 1811 ב') "ספר המידות" ע"פ א"ב מוהילוב 1821; ג') "סיפורי מעשיות" סיפורי נפלאות בעברית ויהודית-גרמנית, שם 1815; ד') "ליקוטי הלכות" שכתב תלמידו רבי נתן ועוד. מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת): חסידות - אתר מיוחד לתולדות החסידות (עשרות מאמרים) סיפורים קטנים של רבי נחמן מברסלב / אליעזר שטיינמן רבי נחמן מברסלב ותלמידו ר' נתן / אברהם כהנא מסעו של ר' נחמן מברסלב לארץ ישראל / מאיר אוריין הרחבה מתוך הספר "דור דעה" מאת יקותיאל אריה קאמעלהאר, ניו יורק תשי"ב מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל; יצחק ורפל, ספר החסידות. הערות לערך: שם המעיר: עופר גיסין הערה: ראוי לציין שהערכים על החסידות מתבססים על ספרי המשכילים בפולין בתחילת המאה העשרים, או כל מיני סופרים קלים ועיתונאים. הערכים סובלים מחוסר דיוק, חוסר בקיאות אמיתית בחומר, הכללות וכל מיני דעות רומנטיות מקובלות באותה תקופה. אין כאן אינפורמציה אובייקטיבית מדויקת כראוי לאנציקלופדיה. לעיון נוסף: שער ברסלב שם המעיר: מכון אב"ן שתיה הערה: באתר אב"ן שתיה http://evenshtia.com/ ניתן לעיין בכתבי רבי נחמן מברסלב ותלמידיו לעיון נוסף: אב"ן שתיה שם המעיר: יונתן בצלאל הערה: שלום רב, 1. תודה רבה להערותיו של הרב עופר גיסין (שהינו אחד ממקורות המידע הנאמנים והמדוייקים ביותר אודות רבי נחמן מברסלב ותורותיו). 2. חשוב מאוד להוסיף את השפעתו הניכרת של רבי נחמן מברסלב על התרבות היום, אם במוזיקה (לדוגמא אביתר בנאי ושולי רנד), ואם בקולנוע (לדוגמא הסרט אושפיזין). כמו-כן, ההשפעה הניכרת של תורותיו על זרם חוזרי התשובה היום. חשוב להעמיק באופן כללי במרכזיות שתופס רבי נחמן מברסלב בתרבות היהודית היום והנגיעה שכמעט מגיעה לכולם. 3. מאוד מעניין יהיה לקוראים לדעת שרבי נחמן מברסלב אמר שאפשר לעשות מה שרוצים עם תורותיו ושהעיקר לא לפגוע ולו במילה אחת ב"שולחן ערוך" שהיום מהווה קונצנזוס בקרב כל הזרמים הדתיים ביהדות. 4. מעניין יהיה לקורא לדעת שרבי נחמן מברסלב אמר שסיפורי המעשיות שלו מקורם בסתרי הבריאה וכוחם גדול יותר מכל תורותיו. רבי נחמן דיבר מלבד כוח ההתעוררות לתשובה בקריאת סיפורי המעשיות את הסגולה לפקידת עקרות של סיפוריו. יונתן מקור ההערה: ספריו והרצאותיו של הרב ארז משה דורון לעיון נוסף: לב הדברים שמיים שם המעיר: נריה אור הערה: תודות לרב עופר שיחי' שנחלץ במהירות הבזק להעמיד דברים על דיוקן ולא נראה שיש צורך להוסיף אך לפחות דבר קטן שצרם לי נורא;כותב העדך מצייר את רבי נחמן כאדם מלא בסערות מה שלא מסתדר עם התיאור עליו בשעת התפילה שבה לא היה מזיז ומניע שום אבר או תנועה חיצונית כל שהיא מקור ההערה: שיח שרפי קודש חלק ג' שם המעיר: ספר שיחות הר"ן הערה: ציינתם 3 ספרים בלבד כשיש ספר רביעי שהוא שיחות הר"ן שהם שיחות שנאמרו ע"י רבי נחמן בהזדמנויות שונות ונרשמו ע"י תלמידו רבי נתן זצ"ל בספר שיחות הרן שהוא מביא את השקפותיו של רבי נחמן לחיים בשפה קלה המובנת לכל אדם יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|