לדף ראשי




דוד בן פנחס ניטו - חכם בקהלת הספרדים בלונדון ורופא מומחה; נולד בונציה בשנת 1654, ומת בלונדון ז' שבט תפ"ח (1728). בתחילה היה דיין דרשן, ראש ישיבת "ראשית חכמה" ורופא הקהל בליוורנו. בהיותו בליוורנו חבר ספר באיטלקית בשם Paschologia (קולוניא 1702) על חשבונות הזמנים ולוח השנים והוכיח כי העמים טעו בחשבונותיהם.
בשנת 1702 נקרא ללונדון למלא מקום החכם ר' שלמה אאיליון בתור אב"ד בקהלת הספרדים "שערי שמים".
שנתיים אחרי בואו ללונדון חיבר בלשון איטלקית ספר על ההשגחה והטבע בשם Della Divina provideneia etc אשר בו הוכיח כי השי"ת הוא מנהיג הטבע, הוא משיב הרוח והוא מוריד את הגשם. הספר נדפס בלונדון בשנת 1704, ורבים מאנשי קהילתו חשדוהו בנטייה אחרי שיטת שפינוזה (פנתיאיסם). הם פנו בשאלה אל הרב ר' צבי אשכנזי שהיה אז רב באמשטרדם, והוא הצדיק את ר' דוד ניטו (שו"ת חכם צבי סי' י"ח).
חבר עוד ספרים ומאמרים בספרדית ואיטלקית.

כתב מאמר נגד הארכיבישוף קאנגראנאר אשר דבר סרה על היהודיםביום האוטו-דא-פי בליסבון ב- 6 בספטמבר 1705, והוכיח כי שקר ענה הכומר ביהודים ושם עליהם עלילות דברים (המאמר בלשון ספרד נדפס בלונדון אחרי מותו). כתב שירים (עי' הכרמל שנה שישית גיליון 4, 49).
היה מתנגד חריף לכת שבתאי צבי, וחיבר את הספר "אש דת" (שם 1716) נגד נחמיה חיון וספרו "עז לאלהים". ניטו נודע כמתווכח בשל ספרו "מטה דן" או "הכוזרי השני" (לונדון 1714) שכתב בעברית ובספרדית בסגנון הכוזרי הראשון, לבאר אמיתת קבלת התורה שבעל פה. בספר הזה ייחס לחז"ל את ידיעות כל החכמות. השגות על ספרו כתב ר' משה חיים רמוני בספר "מחר חדש".

כוזרי השני
ר' דוד ניטו קרא לספר הויכוח מטה דן

"כי הוא מטה עת ודין, להכות על קודקוד הקראים תלמידי ענן ושאול, לדון אותם במלקות ברצועת האמת והסברא".

"מטה דן" כולל ראשי תיבות של שמו. קרא אותו גם "כוזרי שני",לפי שר' יהודה הלוי -

"כל מגמתו בספר הכוזרי שלו הוא להוכיח אמיתת התורה שבכתב בפרט, ועל תורה שבעל פה לא דיבר אלא דרך כלל".

ולפי שיש מחלוקת באמיתת הסיפור ע"ד מלך כוזר

"וכדי שלא לאפושי במחלוקת על הכוזרי שלי, אני מודיע נאמנה לכל קורא בספרי שלא היו כדברים האלה, כי מלבי אני בודאם, ומימי לא ראיתי לא מלכות כוזר ולא מלך כוזר אלא שדרכתי אחרי עקבות ר"י הלוי".

הספר נכתב בעברית צחה, ונחלק לחמישה מאמרים או ויכוחים, להוכיח:
א) שהייתה לישראל תורה שבעל פה בימי הנביאים,
ב) שאי אפשר שחז"ל בדו מלבם פירוש התורה והמצוות,
ג) מחלוקות חז"ל אינם על העיקרים המקובלים,
ד) שהיו בקיאים בכל החכמות, ויתרון גדול להם על הפילוסופים.
ה) ראיה לאמיתת חז"ל מסוד העיבור.

החיד"א מפליא בשבח הכוזרי השני (שם הגדולים ערך מ' אות צ"ה).

טקסט מלא של הספר "כוזרי שני" הקרוי גם "מטה דן"

ראה גם: ס' רות, בסוף 'מטה דן - כוזרי שני', הוצ' מוסד הרב קוק, י=ם תשי"ח.

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן