 לדף
ראשי
מרדכי מנישכיז
מגדולי רבני החסידות - 1742 - 1794 נולד בנישכיז בשנת תק"ב (1742) לאביו רבי דוב בר, ספרא דד' ארצות, שהיה בנו של רבי ליבוש, רבה של נישכיז, בן הקדוש רבי ישעיה מקרקא, נכדו של בעל "מגלה עמוקות", ששלשלת היוחסין שלו מגעת עד אברבנאל ולמעלה בקודש. בימי נעוריו עסק במסחר, אולם בעודנו צעיר לימים נתמנה לרב בעיירה לעשנוב, שעל-יד ברודי, משם עבר לרבנות קובל, אח"כ ללודמיר ובסוף לנישכיז. היה תלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ויחד עם רבו ביקר אצל המגיד ממזריטש, רבי מרדכי נתפרסם כבעל רוח הקודש בבחינת "עין רואה ואוזן שומעת" וזכה להערצת אלפי חסידים. היה גם גדול בתורת הנגלה. תשומת-לב מיוחדת הקדיש לבעיית התרת עגונות ומכל הארצות נהרו אליו עגונות. מעטים מדברי התורה שלו נדפסו בספר קטן "רשפי אש" (וורשה תרכ"ט) ויחד עם לקוטי דבריו מתוך ספרי אחרים ב"רשפי אש השלם" (וורשה חש"ד). נוסח מלא של הספר "רשפי אש" ורשה תרכ"ט: שלשה בנים היו לו: רבי יוסף, רבן של הרובשוב ואוסטילא, רבי יעקב אריה, רבה של קובל; ורבי יצחק מנישכיז, בעל "תולדות יצחק". על תלמידיו הרבים נמנו גם: רבי אורי, ה"שרף" מסטרליסק ורבי קלמן קלונימוס מקרקא, בעל "מאור ושמש". רבי מרדכי נפטר בח' ניסן תקנ"ד (1794). הרחבה מתוך הספר "דור דעה" מאת יקותיאל אריה קאמעלהאר, ניו יורק תשי"ב מקור הערך: יצחק ורפל, ספר החסידות תש"ז
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|
