לדף ראשי




טיטוס - קיסר רומי משנת 79 עד 81; נולד בערך שנת 40 ומת ביום 18 בספטמבר שנת 81. למד בחצר קסרי קלאודיוס ונירון. התחבר לחיל אביו שהיה בגרמניה ואח"כ באנגליה, גם עזר לדכא את המרד ביהודה, והחריב את הערים יודפתא, טריכיא וגוש חלב.

במות נירון קיסר ביום 9 יוני שנת 68 הלך טיטוס עם אגריפא השני לרומא, נשבעו שבועת אמונים לקיסר החדש, הוא אביו אספסיינוס ששב ממלחמתו בארץ הגליל.

טיטוס נשלח בחיל גדול ועצום מקיסרין לירושלם להלחם עליה, ונחת סביב העיר ימים אחדים אחר חג הפסח בשנת החורבן. מתחילה קרא לשלום ויבטיח להם טובות אם יפתחו לפניו שערי העיר (4 1.Dion Cassiur, Lxv), ואת יוסיפוס שלח אליהם פעמים בהצעות אלה. היהודים סרבו למסור את ירושלם בידו, הרסו את הסוללות שבנה סביב העיר, ואבן אחת שירו מעל החומה פצעה את כתף טיטוס (שם 5).

לפי עדות הסופר דיון קאסיוס לא רצו הרומאים להרוס את בית המקדש, וטיטוס הכריחם לעשות זאת. תיאור זה נוגד את דברי יוסיפוס האומר כי טיטוס נמנע מתחילה לשלוח יד במקדש, וגם אחרי שהחלה השרפה (בתשעה באב) רצה לכבות את האש (מלחמות ס"ד פ"ד 4). על חורבות בית המקדש הכתירוהו אנשי צבאו בשם "קיסר", אך סרב לקבל את התואר Jadaieus כדי שלא יראה שהוא נוטה ליהודות (עיין יואל. בליקע אין די רעליגיאנס-געשיכטע ח"ב 46).

קשת טיטוס
יוסיפוס כתב כשהיה ברומא ותחת חסות הרומאים, ולכן השתדל לחפות על מעשי טיטוס בכל מה שאפשר, אך רשעות טיטוס ניכרת ממעשיו שעשה בחורבן הבית וחורבן העיר, ואכזריות אנשי חילו ביתר ערי א"י וסוריה.
בקיסריה הכריח את היהודים השבוים להלחם עם חיות טורפות, ויהודים לאלפים נהרגו למלאות חפץ אויביהם היונים והסוריים. בעיר רומא חגג את נצחונו הגדול, ועברו לפניו שבע מאות יהודים שבויים ובראשם הקנאים יוחנן מגוש חלב ושמעון בר גיורא. גם בנו לכבודו שער העומד עד היום ברומא, ועליו תבליט צורות השבויים ושלל בית המקדש, הכלים והמנורה ושולחן לחם הפנים שנשאו השבויים לפניו לאות הכנעה.

קשת טיטוס (Areh oi Titus) עומד במקום via Sacra כעשרים וחמש אמות ממעל לנהר טיבר, מצדו האחד הוא הקולוסיאום ומצדו השני הוא הפורום. בין הצורות הבולטות נראה טיטוס יושב על נשר, כעין צורת המטבע שטבעו לכבודו. אומרים כי לפנים לא עברו היהודים ברומא דרך הקשת הזה, והלכו מהגיטו סחור סחור דרך פאלאטינע אם חפצו לילך מהקולסיאום לעיר.


ביום הכרזת מדינת ישראל ערכה הקהילה היהודית ברומה טקס לפני שער טיטוס, לסמל את התחדשות הריבונות היהודית, אל מול חורבן הבית והשער המסמל חורבן זה.

רשעות טיטוס
מעשיו האכזרים והעובדה ששרף את המקדש הקנתה לו את השם טיטוס "הרשע". שם זה מצוי בספרות התלמודית, שידעה את טבעו יותר מהסופרים הרומיים או היונים. אמנם גם הסופרים ההם מודים כי בעודנו נער בעבודת הצבא תחת אביו אספסיינוס היה רע מעללים, ונחשד כי רצה להרעיל את אביו. בין האגדות הרבות שנאמרו אודות טיטוס יש אלה הסותרות זו את זו ואין לסמוך עליהן כעובדות היסטוריות, כי נאמרו רק בדרך תנחומין על אובדן ממלכת ישראל ועל חרבן בית המקדש, מן האגדות האלה משמע כי אספסיינוס היה דוד טיטוס ובאמת היה אביו.

מעשה היתוש (גיטין נ"ו:) שנכנס לראשו וגרם לו כאבים כל חייו הוא עונש שקבל על ששרף את בית ה' וכילה את ישראל. באגדה ערבית הסבו מעשה היתוש לנבוכדנצר שגם הוא שרף ביהמ"ק.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן