לדף ראשי




ר' דוד גאנז - היסטוריון ואסטרונום; נולד בעיר ליפשטט ווסטפליה, ומת בפראג ה' אלול שע"ג (25 אוג' 1613). זקנו ר' זליגמן היה מגדולי הדור ואחד המאמינים בנבואת ר' אשר לעמלין שבישר ביאת המשיח בשנת ר"ס. ר' זליגמן ניתץ את תנור אפיית המצות שלו, מתוך ביטחון כי המשיח בא, והוא יאפה מצוות בארה"ק ("צמח דוד" ח"א ה"א ר"ס).

רבותיו של ר' דוד:
הרמ"א בעל "המפה", שגידל את ר' דוד, ושם עיניו עליו לטובה (הקדמת ספר "נחמד ונעים" דף ח' ע"א). חבב את לימודי הפילוסופיה והמדעים, והשפיע על ר' דוד ללמוד חכמות (שו"ת הרמ"א סימן ו' ז').

ר' אליעזר טריוש אבד"ק פפד"מ (נפטר בשנת שכ"ג) ("צמח דוד" ח"א ה"א ר"ס).

היה תלמיד ר' ליוואי מפראג (המהר"ל) ואחיו ר' סיני (הקדמת ספר "נחמד ונעים" הנ"ל, שם; צמח דוד ח"ב נ"א תת"ל), ותלמיד הרב ר' ראובן פולדא מבונא (שם ח"ב ה"א שמ"ח).

לאחר שסיים לימוד תלמוד ופוסקים עסק בשפות ובמדעים. למד רומית וגרמנית, מתימטיקה, אלגברה, הנדסה ואסטרונומיה, דברי הימים לבני ישראל ואומות העולם. חיבה יתרה נודעה לו מהאסטרונום הנודע מיחא-דע-בראקע, אשר דעת גאנז נוטה לשיטתו, לעמת שיטת קופרניקוס, ורבות פעמים הזכירה לשבח בספרו "נחמד ונעים". (ספר "נחמד ונעים" דף ס', ט"ו, נ"א, ס"ה, פ"ב). היה חבר של האסטרונום יוהן קפלר (שם דף ל"ו, ס"ה) ולאסטרונום יוהן מולירוס מברנדנבורג, והוא מביא דברים בשמם (שם דף מ"ב).

עיסוקו באסטרונומיה הביא אותו לעסוק בתצפיות, והוא ביקר את מצפי הכוכבים בקרבת פראג, שם ישב האסטרונום מיחא-דע-בראקע עם חכמים נוצרים.
שלוש פעמים בקר אותו גאנז, בכל פעם חמישה ימים רצופים, השתמש בטלסקופים והתענג על מראה עיניו (שם דף פ"ב ע"ב).

גאנז התאמץ לפשר בין אגדות חז"ל וטבע המציאות. האמין באסטרולוגיה שיש לה יסוד בדברי חז"ל, וכן נמצא בתלמוד כי ליקוי החמה והלבנה סימנים רעים לאו"ה או לישראל (שם סימן רצ"ז, רצ"ח).
בדברי הימים הלך בעקבות המקובל. לפעמים שאב את ידיעותיו מספר יוסיפון בן גוריון, המיוחס בטעות ליוסיפוס, והאמין בדברי הספר הזה.

מקורותיו הם גם בדברי ימי העמים האחרים. עם זאת הוא מוסר מודעה:
"שבכל מקום שיש בו צד התנגדות נגד דברי אגדות חז"ל, אפילו כמלא נימא, ידחו את דברינו, והיו כלא היו" ("צמח דוד" הקדמת החלק השני).

כלל גדול שם לו בספריו:
"תכלית דבר - לא נבקש חדשות כי אין לנו אלא מה שהנחילו לנו אבותינו, וקבלת ומנהנ אבותינו ישאר לנו תורה וכו'" (שם ח"א ג"א תי"ח).

בניו:
ישראל גנז מקראקא (נפטר שם ז' כסליו שע"ט) (פ"ה וועטשטיין; ספר היובל לרנ"ם עי 286) ר' יהושע זעליגמאן גנז מק"ק בישיץ (נפטר בפראג תשרי שצ"ח, ("משפחות ק"ק פראג" עמוד 69) בת -אשת ר' וואלף פלעקלש (מביאו בעל תוי"ט במסכת כלאים רפ"ג) (מגלת יוחסין לר"א פלעקלש הנ"ל; שם).

ספריו:
פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:

א) "צמח דוד". הוא דברי ימי ישראל ודברי ימי העמים מראשית הימים עד שנת כתבו הספר (ה"א שנ"ב), בשני חלקים:
א' דברי ימי עמנו מאדם הראשון עד דורו. והוא תולדות ישראל וספרותו,
ב' דברי ימי העמים האחרים מקינן בן אנוש עד ימיו.
מהדורה חדשה של הספר, בצרוף מבואות והערות, יצאה לאור בידי פרופ' מרדכי ברויאר, תשמ"ג - 1983.

ב) ספר "נחמד ונעים" בחכמת התכונה וקדוש החדש, נחלק לי"ב שערים ולש"ה סימנים, נדפס ביעסניץ בשנת תק"נ.

ג) ספר "מגן דוד" והוא חלק מהספר "נחמד ונעים", נדפס בפראג בשנה שע"ב (שם).

ד) ספר "מגדל דוד". בחכמת המספר וההנדסה בכ"י. (שם).

ה) ספר "מאור הקטן" על מהלך הלבנה וכוכבי הלכת, מולדות וחכמת העבור, כתב אותו לבקשת תלמידיו. בכ"י (שם).




יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן