לדף ראשי




ר' שלמה אבן גבירול - משורר, פייטן, מדקדק ופילוסוף; נולד בעיר מלקה בספרד, בערך שנת ד"א תשפ"ב (1022) ומת בערך שנת 1068 בוולנסיה. נקבר בעיר מורבידרו על ראש ההר, כתב מצבתו נמחק ונתקלקל מאורך הזמן או על ידי אדם, ונשאר חרות:

שאו קינה. בקול מרה
לשר גדול לקחו יה .. לאמציה".

ואולי השם "אמציה" הוא מהשורש אומץ, במקום התואר "גבורה" שנרדף עם גבירול.

מיתת גבירול לוטה בערפל. אגדה מוסרת כי תורכי הרגו כי התקנא בחכמתו ובשירתו, וקברהו בגנו תחת התאנה. כאשר חנטה התאנה פגיה קודם זמנה תמהו כל הרואים, והגיעו הדברים עד המלך, ולבסוף הודה התורכי ונתלה (שה"ק ל"ט:). ויש חלוקי דעות על שנת מותו, אך לדעת כולם מת צעיר לימים.

נעוריו
ר' יהודה אביו ישב תחילה בעיר קורדובא, אך מפני המלחמות שפרצו בשנת 1012 בא לעיר מלקה על שפת הים. משם בא עם אשתו ובנו הקטן שלמה לעיר סרקסטה, שהייתה אז תחת שלטון ערב. הוריו מתו בהיותו צעיר, בכל זאת גדל על ברכי התורה והתלמוד, עשה חיל בדקדוק הלשונות עברית וערבית, וגם באסטרונומיה, הנדסה, הגיון ופילוסופיה.
החל לכתוב שירים מנעוריו והתחקה אחרי שירי דונש בן לברט השקולים על פי יתד ותנועה כשירי הערבים. חתם שמו בראשי החרוזים, דבר שלא נמצא במשוררי ערב (גייגר בספרו "שלמה גבירול" עמ' 17).

בשנת 1038, בהיותו כבן שש עשרה שנה, חבר שיר "אזהרות" על תרי"ג מצוות שנהגו לומר בביהכ"נ בחג השבועות (עיין קבץ על יד שנה ט' 29) ובראש שירו אמר:

אני השר, והשיר לי לעבד
אני כנור לכל שירים ונוגנים
ושירי הוא עטרה למלכים
ומגבעות בראשי הסגנים
והנני בשש עשרה שנותי
ובי שכל כמו בן השמונים.

בשנה ההיא מת רב האי גאון, ואבן גבירול חבר עליו ארבע קינות (ש"ש לדוקעס עמ' ע"א סימן ס"ט).
אבן גבירול כתב שיר לכבוד ר' שמואל הנגיד המתחיל בשורה "תהילות אל בראש כל התחלות". כתב שירי תהילות לשר יקותיאל חסאן מקורדובא שהיה יועץ המלך ובעברו דרך סרקסטה נטה חסד לגבירול.
השר חסאן הוצא להורג בגלל עלילה שהעלילו עליו שונאיו, וגבירול הספידו בשיר קינה שארכו מאתיים שורות.
בשנת 1041, בהיות גבירול בן 19, חיבר את שירו הגדול "ענק" על דקדוק לשון עבר. בשיר ארבע מאות בתים, והוא מתחיל בשורה "לו עז וגם תפארת". רק 95 בתים נשארו מן השיר הזה. ראשי החרוזים הם בסדר א"ב, ואחריו ראשי תבות "אני שלמה הקטן ן' יהודה בן גבירול חרזתי הענק", ואח"כ ראשי תבוא שמו שלמה, ואחריו סדר א"ב עד סמ"ך.

גבירול כתב שירים רבים של קודש ושל חול, וכן שירים על תופעות הטבע: סער בלילה, סתו ואביב, ערב ובקר. לפעמים כתב שירי שמחה, שחוק והיתול, אך בדרך כלל מעורבים בשיריו עצב ותוגה המשקפים את מצבו הרע: היה משולח נעזב ונודד ממקום למקום. כנראה שלא נשא אשה מימיו, והיה יושב בדד בחדרו. שונאיו היו רבים, והאנשים שפגע בהם בזעם לשונו רדפו אותו, ולבסוף גרשוהו מסרקסטה.
חיבר קינות על חורבן הבית ועל הריסת ציון, וכאשר הציע לפניו ידידו לאכול ולשתות ולהיטיב לבו גער בו גבירול ואמר:

"בכסלה דברת, ועצלה בחרת,
והבל אמרת, כלצים וכסילים
ועזבת הגיון, בתורת א-ל עליון
ותגיל ובציון, ירוצון שועלים,
ואיך נשתה יין, ואיך נרים עין
והיינו אין, מאוסים וגעולים!"
("אל תישן").
[הערה: במהדורת שירי אבן גבירול של ביאליק רבניצקי, מיוחס שיר זה לאבן גבירול. מאידך, בספרן של שלומית ליזור ושולמית אליצור, "שירת החול העברית בספרד", מיוחס שיר זה לדונש.

בשנת 1045 חיבר בערבית את ספרו "תיקון מידת הנפש", שתורגם על ידי אבן תיבון. בספר הרבה דברי מוסר מכתבי הקדש ומאמרי חז"ל וגם מחכמי יון וערב. מקור המוסר לפי הספר הוא התכונות האנושית. מדבריו הביאו חכמי דורו הבאים: חסדאי, בדרשי, ברכיה הנקדן ועוד.

חיבר ספר שנקרא בתרגום אבן תבון בשם "מבחר הפנינים" (שונציננו 1484), ור' יוסף קמחי, אבי הרד"ק, עשה אותו בדרך שיר וקרא שמו "שקל הקדש". הספר כולל משלים מחכמי יון, וכן מאמרים בהלכות דרך ארץ ומוסר. הספר מחולק לס"ד שערים לפי מידות בני האדם.

פתגמים - מבחר הפנינים לרבי שלמה אבן גבירול

על מחברו של הספר "מבחר הפנינים"/שרה כ"ץ



"מקור חיים"
ספרו הכי נכבד הוא "מקור חיים" שחבר בלשון ערב ונעתק בשנת 1150 ללשון רומי בשם Fons Vitae. חברו בדרך שאלות ותשובות בין רב ותלמיד וחלקו לחמישה מאמרים. בו דרש על חכמת האלהות וחכמת הטבע על פי דעות החכמים הקדמונים, וכל דבריו נוסדו על השכל וההגיון ולא הביא בו ראיות מתנ"ך וספרי חז"ל.

תמצית דבריו היא:
כוח אלוהים הוא רצונו, בורא ומניע לכל, ויש במציאות שלושה דברים:
היסוד=הגוף,
הצורה=חבור האברים,
העצם השכלי=השכל או הנפש.

כל עצם מהיסוד מורכב מחומר וצורה, וגם השכליים הנבדלים כמו המלאכים מורכבים הם עם חומר דק, אף כי אינם דבקים לגשם. והדבר הקושר והמאחד ליסוד (החומר) וצורה היא האחדות אשר למעלה מהם האוחזת לכל והנושאת הכל (שם מאמר ד' סימן י"ח).

כוונתו, כי אחר שברא השם את העולם, והוציאו להויה, הרכיבו מחומר וצורה, והשם הוא הפועל על החומר וצורה תמיד וקושר את שניהם יחד.
לדעת גבירול משול האדם לבריאה כלה, ועולם הקטן הזה הוא דמיון עולם הגדול בסדר ומשטר ובנין.

מונק היה הראשון להוכיח כי השם Avicebron שחשבוהו לחכם ערבי נוצרי נשתבש מהשם אבן גבירול, וספרו הנודע Fons Vitae הוא "מקור חיים" שתרגם מערבית ר' שם טוב פלקיירא לקט ממנו בשנת 1260. מונק הדפיסם בתרגום לצרפתית בספרו (פאריס 1859).

בספורי תורת משה הלך גבירול לרוב אחרי דעות חכמי אלכסנדריה ובראשם פילון שדרשום על פי סוד ומשל. והסכים לרס"ג שהנחש ואתון של בלעם לא דברו בפועל, וסולם יעקב מרומז לנשמה העליונה, ומלאכי אלוהים הם מחשבות החכמה. באצטגנינות לא האמין, ואמר כי השם עשה הרבה כוכבים להאיר ליושבי תבל, אך הם לא מטיבים ולא מריעים, ועת יכסו שמים בעבים אז יבושו פני החוברים (עיין טל אורות עמ' כ"ד סימן ל"א). בבל זאת האמין כי בעת הקץ יתחברו שני הכוכבים העליונים צדק ושבתאי יחד (הראב"ע בפירושו לדניאל י"א ל' בשמו).

"כתר מלכות"
בסוף ימיו חבר את השיר "כתר מלכות" בשבח ה'. בשיר כלל את שיטת הקדמונים בדעת אלוהים והטבע, ותפילה בסופו, ומסיים בבקשה שיעורהו ה' לבוא לארץ הקדושה ולשחר שם את דבירו השמם לחונן עפרו ולהקבר בקברות אבותיו הצדיקים. שטיין.
כתר מלכות
כתר מלכות - השיר והשר / אריה בן יוסף

חשיבותו והחכמים המביאים את דבריו
בעיני ר' יונה ן' גנאח לא החשיב ביותר את בן גבירול, כי חשב את עבודת המשורר למלאכה לא רצינית. (הרקמה עמ' קפ"ו). על כך התאונן גבירול בשירו "אלי דמעות", וכתב עליו המכתם:

אל תתמה ואל ירום לבבך,
למען כי תחלים באשישות
וחכמתך לרפא הגויות
וחכמתי לרפא הנפשות.

ראב"ע מזכירו בין הרבנים זקני לשון הקודש (ראש ספר מאזנים) וכתב עליו:

"ור' שלמה בן גבירול ממדינת מאלקה,
ארג מחברת שירה שקולה,
ולא ישקל כסף מחירה,
והיא ארבע מאות חרוזים"
(השיר "ענק" שהוזכר לעיל).

גם הזכירו בפירוש על התורה 3 פעמים (בראשית ג' א', כ"ח י"א; במדבר ב"ב כ"ח). במקום אחד מכנהו ר' שמואל (צ"ל שלמה) הספרדי בעל השירים. והביא ממנו הרבה שירים בספרו צחות וספר מאזנים.
ר' משה בן עזרא ור' יוסף בן צדיק לקחו ממנו דברי חקירה (עיין ספר "התחיה" ח"ב עמ' 16). וכן לקחו משיריו ר' יהודה הלוי ומר יצחק אלחדאב.

אלחריזי כבדו מאוד, וקרא לו רבי שלמה הקטן

"אשר הניף בשמי השיר ולא בא כבושם ההוא,
ואחריו לא קם כמוהו.
כי כל המשוררים הבאים אחריו
רצו ללמוד משיריו ולא השיגו אל רגליו,
לתוקף משליו וחוזק מליו,
ואילו האריך ימים
חבר בסודות השי

ר מלאים עצומים,
אך נקטף זרו באבו
ונאספו לחות הנערות בו,
ובן תשע ועשרים נרו כבה,
ועד השלשים לא בא"
(תחכמוני שער י"ח).

בכנוי ה"קטן" חתום על שיר הענק. גם ר' משה אבן עזרא אמר בספרו "אלמתאצרה ואלמדארה" כי "גבירול לא חי יותר משלשים שנה. קויפמאן בספרו "שטודיען" עמ' 79 ציץ 2) טוען כי מת בן שלשים ושש שנה.

מבחר משירי רבי שלמה בן גבירול

טקסט מלא של הספר "תיקון מידות הנפש" המיוחס לאבן גבירול

פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
שירים מאת שלמה בן גבירול/ שלמה בן גבירול
אליעזר שביד, הפרק על רבי שלמה אבן גבירול בספר "הפילוסופים הגדולים שלנו" - תל אביב 2007





הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: השיר "אל תישן" אינו מיוחס לר"ש בן גבירול אלא לר' דונש בן לברט קודמו.

מקור ההערה: השירה העברית בספרד ובפרובאנס מאת חיים שירמן

שם המעיר: יוחנן סלייטר
הערה: תרתי דסתרי: "בא עם אשתו ובנו הקטן שלמה לעיר סרקסטה", "כנראה שלא נשא אשה מימיו, והיה יושב בדד בחדרו".
מקור ההערה: קריאת הערך

שם המעיר: מתניה מאלי
הערה: טעות בהעתקת שירו של אבן גבירול
הנה הנוסח הנכון
אֲנִי הַשַּׂר – וְהַשִּׁיר לִי לְעֶבֶד,
אֲנִי כִנוֹר לְכָל שָׁרִים וְנוֹגְנִים
וְשִׁירִי כַּעֲטָרָה לַמְּלָכִים
וּמִגְבָּעוֹת בְּרָאשֵׁי הַסְּגָנִים.
וְהִנֵּנִי בְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שְׁנוֹתַי –
וְלִבִּי בָן כְּלֵב בֶּן-הַשְּׁמֹנִים!


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן