לדף ראשי




השרידים שנשתמרו מתורתו של ר' יעקב בר' יקר והידיעות אודותיו מעטים הם. אף-על-פי כן הוא זכה לפירסום, יותר מחכמים רבים אחרים באשכנז הקדומה, בשל אישיותו המיוחדת ובשל ההערצה שרחש לו תלמידו הגדול, רש"י.

מצבת קבורתו של ר' יעקב נתגלתה בין אבני חומה עתיקה במגנצא, ובה מצוינת שנת פטירתו:

"זו מצבת רבינו רבי יעקב בר יקר הנפטר לגן עדן בשנת תתכ"ד לפרט תהא נפשו בעדן".

זקן היה בפטירתו.

תלמידיו, רש"י ור' שלמה בר' שמשון, כינו אותו "מורי (או רבי) הזקן ", ועל כורחנו עלינו לפרשו כמשמעו. יש גם שהקדימו את שמו לתואר וקראוהו: "ר' יעקב הזקן". מכאן, שניתן לקבוע את לידתו בין השנים 990-985. אך אין להקדימה יותר: בוויכוח, שנערך בישיבת מגנצא על זמן מילה בראש-השנה, לא נזכר שמו של ר' יעקב. לו היה באותם ימים תלמיד-חכם מובהק ומבוגר, יש להניח, כי ר"א מוורמייזא היה מצרפו ברשימתו אל ר' שמעון בן יצחק, רגמ"ה ור"י הכהן, שהרי חסידי אשכנז רחשו לר' יעקב הערכה רבה ביותר וראו בו מופת ודוגמה.

משפחתו, רבותיו, חבריו ותלמידיו
מבני משפחתו ידוע לנו בבירור רק אביו, ר' יקר, שהיה תלמיד-חכם, ולמד, כנראה, אצל ר' שמעון בן יצחק בן אבון בישיבת מגנצא. ר' יעקב מסר בשמו פירוש לתלמוד והוראה בהלכה.

כאמור, קיבל ר' יעקב תורה מאביו, ר' יקר. כמו כן למד אצל רגמ"ה:

...ר' יעקב בר' יקר, שפירשה במסכת מגילה לפני המאור הגדול מתקן לכולה גולה, רבנא גרשום זכרונו לברכה.

הלשון "לפני" מלמדת על יחס של תלמיד לרב. ר' יעקב שמע מרגמ"ה פירוש למקרא ופנה אליו בשאלה בדין ריבית אך נראה, כי רגמ"ה לא היה רבו המובהק:

"ולכך הלכה כרבינו גרשום זצ"ל [ש]לא הורה בה לא איסור ולא היתר באומא... ור' יעקב בר' יקר היה מתיר אונא באומה ומקובל מרבותיו". [הפרדס עמ' קנ (ד"ו סימן ריט).]

הרי שקבלתו מרבותיו שונה מזו של רגמ"ה. יש להניח,שאחד מרבותיו של ר' יעקב היה ר' שמעון בן יצחק. סביר הוא, שר' יעקב שימש לפני חכם זה, שאביו קיבל הימנו תורה. סדר הזמנים מסייע גם הוא לכך. אף ייתכן שהיה זה לפני בואו של רגמ"ה ממיץ אל מגנצא. גם המסופר על בהמה, ששחט ר' יעקב בשותפות עם ר"א הגדול מוכיח כן:

"והיה ר' אלעזר מקובל מרבו (-רגמ"ה), שלא היה אוכלה כמותה ור' יעקב בר' יקר היה אוכלה... ".

מקומו
בירור מקום מגוריו של ר' יעקב חשוב הוא, לא רק כפרט ביוגראפי בתולדותיו, אלא גם לחקר תולדות הספרות הרבנית במגנצא ובוורמייזא באותם ימים. מקובל על רובם הגדול של החוקרים, כי ר' יעקב חי בוורמייזא והורה תורה בישיבתה, ובה אף למד רש"י לפניו. המקור העיקרי לקביעה זו מובא בכתב-יד "ספר אסופות".

קווים לדמותו
את ענוותנותו הרבה של ר' יעקב תיאר רש"י:

"ולא כחולק על רבינו יעקב שלא הנהיג כן, כי ידעתי בחר לו בגדולה מכולם, והנהיג עצמו כאסקופה הנדרסת, ושם עצמו שירי שיריים ולא מלאו לבו לעטרת הראויה לו לחדש דבר בדורו".

אף כאן חשובה בדיקת הדברים בהקשרם. רש"י נשאל על חידוש, שהנהיג ר' יצחק הלוי בוורמייזא בתפילת מוסף של ראש-השנה. השואל, ככל הנראה חתנו של רש"י, ביקש לדעת כיצד נהג ר' יעקב בר' יקר באותו עניין. רש"י מעיר, כי משתיקתו של ר' יעקב - מן העובדה, שלא הוסיף על הנוסח הקיים - אין ללמוד דבר. אף לו ר' יעקב סבר אחרת, לא היה מחדש ומשנה. דרכו זו נבעה מענוותנות יתירה. הוא ראה את עצמו כמי שאיננו ראוי להיות מנהיג ומתקן בדורו. השפלה עצמית מופלגת זו לוותה ברגשות דתיים עמוקים:

"ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך בכל עמקי מחשבותך... כי רבנו יעקב ברבי יקר ניחו עדן היה מכבד בזקנו לפני ארון הקודש. וכשהיו הקהל הולכים לפני המלך או לפני השלטון היה חולץ מנעליו. אמר: אני עני, הם בכספם ואני ברחמים ובתחנונים, ונמצא שהם בשלהם ואני בשלי. נהגו והם חסידים אחריו". (ספר חסידים עמ' 245)

אין זה מקרה, כי חסידי אשכנז ראו בר' יעקב דוגמה ומופת. שתי התכונות, שנראו להם כחשובות ביותר בדמותו האידיאלית של החסיד, ענווה יתירה ואהבת ה', באו לידי ביטוי בדמותו של ר' יעקב.

יצירתו הספרותית
השרידים המפורשים מתורתו של ר' יעקב בר' יקר, שהגיעו אלינו, מעטים הם. חלק קטן עודנו טמון בכתבי-יד, ורבים אחרים הוטמעו בפירושיו של רש"י. באמצעות מפעלו הפרשני של רש"י, תרם ר' יעקב תרומה חשובה לפירוש התלמוד ולימודו בכל הדורות.

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
לתולדות יהודי אשכנז בתקופת הרגמ"ה, ד"ר שלמה אידלברג



הערות לערך:
שם המעיר: טוביה ויסמן
הערה: ר' משה הרשלר הו"ל את ספרו של רבינו על פירוש התפילות, שהמפרשים המאוחרים לו שאבו רבות מפירושו
מקור ההערה: ידע אישי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן