לדף ראשי





ויקרא רבה - (נקרא גם כן הגדת ויקרא) חלק שלישי ממדרש רבה. לדעת צונץ נתחבר בא"י במאה השביעית. רב האי גאון ורבנו נסים השתמשו בו. בעל הערוך מביא את ויק"ר בערכי אחז, טב, המה, קלב. רש"י מביאו בפירושו לתורה בבראשית ט"ו כ"ו, שמות ל"ב ה', ויקרא מ' כ"א ועוד. מחבר המדרש הכיר את בראשית רבה, פסיקתא דרב כהנא, ספרא, תלמוד ירושלמי ובבלי ומביא מהם כמה דברים.

ויק"ר דומה בסגנונו ובלשונו ובאופן דרישתו לבראשית רבה. ההבדל הוא שבראשית רבה מסודר כסדר הפסוקים, ואילו ויקרא רבה מתייחס לראשי הפרשיות העיקרות, ודורש בהן דרשות ארוכות על פי הדרשות בפסיקתא, כעין דרשות שדורשים בפני העם.

המדרש משתמש הרבה בברייתות מן הספרא, ולפעמים מציען כ"תני ר' חייא" (עיין פ"ג: תני ר"ח והביאה אל בני אהרן, וכן פ"ו: והבאתי עליהם חרב). ובפ' ל: ולקחתם לכם במקח ולא בגזל, לכם לכל אחד ואחד מכם, לכם משלכם ולא הגזול, ובספרא כל המאמר "במקח ולא בגזל" חסר.

לפעמים מוסיף על המקור ביאור או הערה, כגון בפ"ה מביא ברייתא:

תני ר"ח הואיל ומשיח מכפר צבור מתכפר מוטב שיקדים מכפר למתכפר

ומביא ראיה, דתנן "וכפר בעדו ובעד ביתו" - ביתו זו אשתו.

הציטוטים מהתלמוד הבבלי ניכרים בשימוש במלה "גופא", לכוונה שכוון בה הבבלי, ובדבור "תנו רבנן" (פ"ד) הנמצא רק בבבלי.
בויקרא רבה מצויים הרבה דברים מבראשית רבה. כמו בפ"ח: מעשה דמטרוניתא "שאלה את ר' יוסי בן חלפתא". נושא זה בדבר הזווג נקשר אל הפסוק "אלוהים מושב יחידים ביתה", והיה במקורו בב"ר ס"ח. בעל ויק"ר משתמש במדרש זה לעניין אחר, וחיברו לפסוק "זה קרבן אהרן ובניו".

יש בסוף שלושת הפרשיות הראשונות של ויק"ר הוספות מאוחרות מתוך תנא דבי אליהו. הוספות אלה חסרות בכמה כתבי יד (צונץ 184). לפעמים נמצאו בו עניינים בלשון הירושלמי, המצויים בתלמוד הירושלמי בסגנון אחר, ונראה שהיה לבעל המדרש מקור אחר. (דוגמה: פ"ט, עובדא דר"מ הוה יתיב ודרש בלילי שבתא וכו', שהוא ג"כ בירושלמי סוטה פ"א ד', וביק"ר יש הוספות רבות. ועיין פי"ט: "אמרו כיון שעלה נבוכדנצר", והוא בירושלמי שקלים פ"ו ג' בסגנון אחר).

במדרש ויק"ר יש ל"ז פרשיות וגם לפני הערוך היה הסדר שלפנינו, כי מזכיר בערך קלב פל"ז שהוא סוף המדרש.

תוכן המדרש:

פ"א - פרשת המשכן מיוסד על ויקרא א';
פ"ט - פרשת הקרבנות על ויקרא ז' י"א;
פט"ו - פרשת נגעים על ויקרא י"ג א',
שמונה פרשיות (א' ג' ח' י"א י"ג כ' כ"ו ל') מתחילות "פתח ר'..."
שמונה פרשיות (ב' ד' ה' ו' ז' ט' י' י"ט) מתחילות "הדא הוא דכתיב".
כ"א פרשיות (י"ב י"ד-י"ח כ"א-ב"ה כ"ז-כ"ט ל"א-ל"ז) מתחילות "זה שאמר הכתוב".

פרטים על מדרש רבה בקטלוג הספרייה הלאומית:


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן