לדף ראשי



הודאה - עדות חשוד כנגד עצמו לחובה. העדות אינה מתקבלת בדיני נפשות, כי אדם קרוב אצל עצמו והוא פסול לעדות, ואין אדם משים עצמו רשע (סנהדרין ט': ),

אם מעיד אדם על עצמו: פלוני רבעני לאונסי, הוא ואחר מצטרפין להרוג את הרובע. אבל אם אמר פלוני רבעני לרצוני אין עדותו מתקבלת, כי רשע הוא, והתורה אמרה "אל תשת רשע עד".

בדיני ממונות הודאת עצמו היא עדות, כי אין אומרים אדם קרוב אצל ממונו (שם). והודאת בעל דין כמאה עדים דמי (תוספתא ב"מ ס"א ", ב"ק ג'.),
בעדות עצמו אינו משלם קנס. ולכן גנב שהודה מעצמו אינו משלם ארבעה וחמישה רק הקרן.

אם אדם מודה שהוא חייב כסף, בלי שהייתה נגדו תביעה – אין זו הודאה, כי אדם עשוי שלא להשביע את עצמו (ב"ב כ"ט: ), פירוש: הוא מעוניין שלא יחשבו אותו לעשיר, ולכן הוא מספר שהוא חייב כסף.

אם אדם מודה בפני בעל חובו, ואומר "אני חייב לאיש זה כסף" – אין זו הודאה, כי יכול לומר לו "משטה הייתי בך", (ב"ק י"ח.).

להודעה יש תוקף אם נמסרה בפני בי"ד או בפני עדים, וצריך שיאמר לעדים "אתם עדי" (רמב"ם מלוה פ"ט א ).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן