לדף ראשי




ר' שמשון בן רפאל הירש - רב ומחבר. נולד בהמבורג כ"ד סיון תקס"ח (1808) ומת בפראנקפורט דמיין כ"ז טבת תרמ"ט (31 בדצמבר 1888).

אבי אביו, ר' מענדיל פראנקפורטר, היה דיין באלטונא ויסד ת"ת בהמבורג.

ראשית לימודו אצל החכם ר' יצחק ברנייס בהמבורג, שהשפיע עליו לאחד את היהדות המסורתית וחכמת ישראל עם השכלה כללית. ממנו למד את דרכי הדרוש וההטפה בגרמנית. בשנת 1828 הלך ללמוד תורה בישיבת ר' יעקב עטינגער. ובשנה שלאחריה למד באוניברסיטת בון פילוסופיה וחכמות כלליות. בין חבריו היה אברהם גייגר, שהפך למתנגדו הגדול בגלל דעותיו הקיצוניות בענייני הדת.

בשנת 1830 נבחר לרב הגליל בנסיכות אולדנבורג, שם היה עד שנת 1841. בשנים ההן פעל ועשה הרבה לטובת הדת והתורה בקהילות מדינתו. תיקן תקנות, תרגם לגרמנית דוגמאות מהמשנה ושלחן למורי המחוז להורות להם איך ללמד את תלמידיהם.

בעת ההיא חיבר את הספר "י"ט אגרות" בגרמנית להצדיק ולבאר את היהדות בכלים מדעיים. הספר נכתב בעילום שמו, וחתום עליו השם "בן עוזיאל", עשה רושם רב בגרמניה, עד כי נחשב ל"מורה נבוכים" חדש.

בשנת 1841 נבחר לרב הגליל באויריך ואזנבריק. גר בעיר עמדין כשש שנים.

בשנת 1846 נבחר לרב בעיר ניקלשבורג במדינת מעהרין, ובשנה שלאחריה מינוהו לרב הכולל למדינות מעהרין ושלזיה האוסטרית, תפקיד שמילא חמש שנים. גם נבחר לחבר המועצה במעהרין.
בשנת 1851 נקרא להיות רב "לאגודת הדת הישראלית"בפראנקפורט דמיין, והחליף את משרתו כרב מדינה במשרת רב לחבורה קטנה שמנתה אז 11 חברים.
הוא מצא כר נרחב לפעולותיו הרבות לצורך הדת ולגדור את הפרצות של הרבנים החדשים. קהילתו הקטנה גדלה והתרחבה, ובזמן קצר נקבצו אליו כל שלומי אמוני ישראל בעיר עד שמספר החברים הגיע לחמש מאות, ובהם עשירים ונכבדים. בדרשותיו משך אליו גם את המון העם.

ייסד שני בתי ספר כללים "בירגערשולע" "ורעאלשולע", בהם קיבלו צעירי ישראל חנוך טוב להכשירם כיהודים טובים ואזרחים מועילים.

בשנת 1854 יסד את העתון "ישורון" להגן על היהדות. הוא פעל להעביר חוק בשנת 1878 להתיר ליהודים לעזוב את קהילת עיר מושבם. בגלל חוק זה נשתחררה עדתו מהקהילה הראשית שהייתה בידי הרפורים, ועמדה ברשות עצמה. לא כל המחזיקים ביהדות האורתודוכסית הסכימו עמו, והרב ר' זליגמן בער במברגר מווירצבורג התנגד לשיטתו של ההפרדות מהקהילה. היה ריב קשה בינו לבין הרב הירש, וחלק נכבד מן האורתודוכסים בפראנקפורט נשארו בעדה הכללית בהנהגת הרב דר' מרדכי הורוויץ. גם עדה זו נחשבה ליהדות אורתודכסית, ובעיר פראנקפורט לא נשארה קהילה ריפורמית בשנים הראשונות.
השפעת הרב הירש לא פסקה במותו. קהילתו הייתה תחת הנהגת הרב דר' שלמה ברייער, ומנתה קרוב לאלף חברים. בשנת 1909 חגגו את חנוכת בית הכנסת המפואר שבנו מחדש. בכל גרמניה הייתה השפעתו רבה להתפתחות היהדות המדעית, שנקראה בשם "האורתודוקסית החדשה".

חיבוריו
המכתבים שכתב הרב הירש על דבר היהדות נודעו בשם "י"ט אגרות" שנדפסו ראשונה באלטונא בשנת 1836 ותורגמו לעברית על ידי מ"ז אהרנסון בשם "אגרות צפון", (וילנא 1892),
טקסט מלא של אגרות צפון, בתרגום אהרנסון
האגרות תורגמו לעברית על ידי יצחק היינמן, בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ט; על ידי חיים ויסמן, בהוצאת נצח ירושלים 1967.
האגרות תורגמו להולנדית על ידי דר' חן (1895), ולאנגלית על ידי דר' דראכמאן (נויארק 1899).

בספר זה עוסק הירש בנושאים הבאים: מציאות ה' שהיא תנאי מוכרח למציאות העולם. הצורך במציאות מין האדם כדי להוציא לפעולה את הטובה האין סופית הטמונה ברצון הבורא. הבחירה החופשית הנתונה לאדם מאפשרת לאדם לעשות רעה. האנושית הכללית לא מקדישש עצמה לקיום התכלית האלהית, ולכן נחוצה אומה שתקבל על עצמה את עבודת הקודש לקיים את חוק האל וללמד לשאר בני האדם את הטוב והישר. לאומה זו נחוצים חוקים ומנהגים מיוחדים להבדילם מיתר יושבי תבל כאומה קדושה. אומה זו היא בית ישראל, והחוקים והמנהגים הם חוקי התורה.

הוא מוכיח כי כל חוקי התורה טובים להשיג תכלית זו. את ההוכחה כינה בנין היהדות המדעית, ודרש לחקור בתנ"ך ובהתלמוד גם בעזרת מקורות חיצוניים, אך מבלי להטיל ספק באמיתת כה"ק והתלמוד. כל המפקפק באמיתתם עומד מחוץ לגדר היהדות.

בשנת 1838 הדפיס את הספר "חורב" על דבר חובות ישראל בגלות. הספר הזה הוא כעין תוספות לאגרותיו. בו יבאר את חוקי היהדות לפרטיהם, על פי התבנית הכללית שבספרו הקודם. הספר תורגם לעברית על ידי הרב משה זלמן ארנסון מקובנה, ויצא לאור במהדורת צילום בבני ברק תשמ"ד.
טקסט מלא של הספר "אגרות צפון" בתרגום משה זלמן אהרנזאהן

פרקים מהספר חורב יצאו לאור בתרגום חדש על ידי הרב אברהם יהושע אורנדטליך-אפרתי.בשנת תשס"ז יצא הספר בתרגום חדש לעברית בהוצאת פלדהיים בירושלים.

בשנת 1839 פרסם הירש את "ערשטע מיטטהיילונג אויס נפתלים בריפוועכסעל" (הודעה ראשונה ממכתבי נפתלי), הוא ספר וכוח על תקוני הדת של האלדהיים וסיעתו, ובשנת 1844 הדפיס "צווייטע מיטטהיילוננ אוים איינעם בריפווענסעל איבער די נייעסטע יידישע לימעראמור" (הודעה שניה מחילוף מכתבים ע"ד הספרות היהודית היותר חדשה) והוא בקורת על תנועת הריפורמה בעת ההיא.

כאשר הפריד את עדתו מהקהילה בפרנפורט, כתב בשנת 1874 "דאס פרינציפ דער נעוויסענפרייהייט" (העיקר ע"ד הבחירה החופשית באמונה), ובשנת 1876 "דער אויסטריט אויס דער נעמיינדע" (ע"ד הפרידה מן הקהילה).

בשנת 1878 תרגם לגרמנית את התורה והוסיף לה ביאור. הביאור תורגם מחדש לעברית על ידי הרב מרדכי ברויאר ירושלים תשס"ב, ולאנגלית על ידי יצחק הלוי, תשי"ט-תשכ"ב.

בשנת 1884 כתב "די בעציהונג דעס תלמודס צום יודענטום" (יחס התלמוד ליהדות) להגן על חז"ל נגד הדיבות שהוציאו שונאי ישראל.

תרגם וביאר את סידור התפילות שיצא לאור אחרי מותו.
מבחר כתביו, בשם "געזאמלטע שריפטן" יצאו לאור בלודז' בשנת תרפ"ו

פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:

מאמרים נוספים הקשורים לנושא:
הרש"ר הירש כמורה דרך לדורנו / פרופ' יהודה לוי
הרב שמשון רפאל הירש / צבי א. קורצווייל
הרב שמשון רפאל הירש זצ"ל, משנתו ושיטתו / רפאל קצנלינבויגן
משנתו של ר' שמשון רפאל הירש זצ"ל / הרב י. י. ווינברג
"הקהילה הפורשת" של הרב הירש והרבנות הראשית לישראל / יונה עמנואל
החינוך הביתי במשנתו של הרב שמשון רפאל הירש / יאיר פיקלסר
ר' שמשון בן רבי רפאל הירש - רש"ר / יחיאל צבי מושקוביץ



הערות לערך:
שם המעיר: יעל לביא
הערה: בבית העלמין היהודי בפרנקפורט בו בקרתי את קבר סבי דוד לוואנטל, מצאנו אחותי ואני, בית קברות נפרד בתוך החלקה של בית העלמין המגודרת בגדר אבנים נמוכה ובה עשרות קברים ובהם קברו של הרב רפאל שמשון הירש.
גם סבו של אבי, יואל לוואנטל ואשתו קבורים באותה חלקה, בעוד בנם דוד, קבור בחלקה הכללית של בית העלמין.

יעל לביא,

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן