 לדף
ראשי
עשרה הרוגי מלכות
עשרה מחכמי המשנה שמסרו נפשם על קדוש השם והומתו באכזריות בזמן השמד, רובם בימי טורנוסרופוס איש הדמים בידי אדרינוס.
הפיוט "אלה אזכרה" המובא בסוף הערך הוא קינה על הרוגים אלה. עשרה הרוגי מלכות - עשרה חכמים שמסרו נפשם על קדוש השם והומתו באכזריות בזמן גזירות השמד, רובם בימי טורנוסרופוס, בידי אדרינוס. במסורה קדומה זו יש נוסחאות שונות במדרשים הרבה. נראה משמות התנאים הקדושים האלה שלא היו בזמן אחד, והמסורה קבצתם יחד כדי לעורר ההתלהבות. מחבר הקינה "אלה אזכרה ונפשי עלי אשפכה" שאומרים בקינות בתשעה באב ובסליחות ביום הכפורים, הלך בעקבות המסופר באיכה רבה (פ"ב, על הפסוק "בלע ה' ולא חמל"). הקינה נכתבה בלשון קלה ובדרך ספורית, והיא מיוחדת במינה, ומעוררת הזדהות. הקדושים שנזכרו הם: רבי ישמעאל כוהן גדול ורבן שמעון בן גמליאל, ורבי עקיבא ורבי חנינא בן תרדיון, רבי חוצפית המתורגמן ורבי אלעזר בן שמוע, רבי חנינא בן חכינאי ורבי "שבב הסופר, רבי יהודה בן דמה ורבי יהודה בן בבא. במדרש תהילים פ"ט נזכרו: רבן שמעון בן גמליאל ור' ישמעאל בן אלישא כ"ג, ר' ישבב הסופר ור' חוצפית המתורגמן, רבי יוסי ור' יהודה בן בבא, ר' יהודה הנחתום ור' שמעון בן עזאי, ר' חנינא בן תרדיון ר' עקיבא. יש עוד נוסחה במחזור ספרדים בשם "בית אב" שנדפס בליוורנו בשנת 1877, ועוד כ"י בספריית פאריס סימן 710. יעלינעק מביא גירסא ב"בית המדרש" ח"ב, הדומה לספור המחזור שלפנינו, ועוד שתי נוסחאות בבית המדרש ח"ו. בראשונה הספור באריכות רבה, וסיבת המאורע היא שלימדו תורה לקיסר, ואלמלא כן לא היו באים לידי כך. פעם אחת היה יושב ועוסק בתורה ומצא כתוב: קטן שבכולם היה ר' ישמעאל בן אלישע כהן גדול.בנוסח ב' נאמר כך היה המעשה בזמן לוליאנוס קיסר. זמנים שונים לעשרה הרוגי מלכות ממה שמסופר על קדושים אלה בתלמוד, נראה כי מתו בזמנים שונים. ר' אברהם זכות בספר יוחסין אמר על ר' ישמעאל בן אלישע שהיה מעשרי הרוגי מלכות, ולא נהרג בזמן החורבן עם רשב"ג. אצל ר' עקיבא כותב "וזכור זה שלא תטעה במעשה דהרוגי מלכות מהקינות שכתובות במחזורים, שנראה מהם שהיה עם רשב"ג בזמן אחר, ואינו כן. רשב"ג שהיה הראשון נהרג בזמן החורבן, ורבי עקיבא קרוב לשישים שנה אחריו, וחמישה האחרונים נהרגו בזמן שנכבשה ביתר, ע"ג שנים אחר החרבן" (יוחסין השלם עמוד 25, 38).במסכת שמחות פ"ח נאמר "כשבאו רשב"ג ור' ישמעאל גזרו עליהם שיהרגו וכו'. באה השמועה אצל ר' עקיבא ור' יהודה בן בבא. עמדו וחגרו מתניהם שק וקרעו בגדיהם וכו', וכשנהרג רבי עקיבא בקיסרי באתה שמועה אצל ר' יהודה בן בבא ואצל ר' חנניה בן תרדיון ועמדו וחגרו שקים" וכו' (עיין מכילתא פרשת משפטים ב"ב כ"ג). בגמרא נזכרים בין הרוגי מלכות רבי עקיבא וחבריו (פסחים נ'.), ומסופר כי פפוס בן יהודה מצא את רבי עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה. אמר לו: עקיבא אי אתה מתירא מפני המלכות שגזרה על למוד התורה? ומשלו רבי עקיבא משל השועל עם דגי הים, ולא היו ימים מועטים עד שתפסוהו לרבי עקיבא וחבשוהו בבית האסורים וכו'. בשעה שהוציאוהו להריגה זמן ק"ש היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והוא מקבל עליו עול מלכות שמים, והיה מאריך באחד עד שיצאה נשמתו באחד וכו' (ברכות ס"א: ). כשתפסו רבי אלעזר בן פרטא ור' חנינא בן תרדיון, א"ל רבי אליעזר לרבי חנינא:ר' יהודה בן בבא היה בגזרת הסמיכה, שגזרה מלכות גזרה שכל הסומך יהרג וכל הנסמך יהרג. מה עשה יהודה בן בבא? הלך וישב לו בין שני הרים גדולים וכו'כנראה מצאו אח"כ גם את הנסמכים, ועשו בהם שפטים כאלה, ומהם שנזכרו בין עשרת ההרוגים. ר' ישבב ור' חוצפית היו בעלי פקודות בב"ד אשר ביבנ,ה והסתתרו בראשונה בצפורי מפני הנציב המבקש את נפשם. וגם עליהם עברה כוס התרעלה. בין הרוגי מלכות נחשבו גם הרוגי לוד, אשר חז"ל אמרו עליהם כי אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן, והם שני אחים שהודו שהרגו בת המלך אע"פ שלא עשו כן, כדי להציל את ישראל (פסחים נ'. ב"ב י'. רש"י). "אלה אזכרה" (קינה על עשרה הרוגי מלכות) מיוסד ע"פ א"ב. ואח"כ חתום שם המחבר יהודה חזק: אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְנַפְשִׁי עָלַי אֶשְׁפְּכָה. כִּי בְלָעוּנוּ זֵדִים כְּעֻגָּה בְּלִי הֲפוּכָה. כִּי בִימֵי הַשָּׂר לא עָלְתָה אֲרוּכָה. לַעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מְלוּכָה בְּלָמְדו סֵפֶר מִפִּי מְשׁוּלֵי עֲרֵמַת. וְהֵבִין וְדִקְדֵּק בְּדָת רְשׁוּמַת. וּפָתַח בִּוְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים וְחָשַׁב מְזִמַּת. וְגונֵב אִישׁ וּמְכָרו וְנִמְצָא בְיָדו מות יוּמָת. חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ: גָּבַהּ לֵב בִּגְדולִים וְצִוָּה לְמַלּאת פְּלָטֵרו נְעָלִים וְקָרָא לַעֲשָׂרָה חֲכָמִים גְּדולִים מְבִינֵי דָת וּטְעָמֶיהָ בְּפִלְפּוּלִים דִּינוּ מִשְׁפָּט זֶה לַאֲשׁוּרו וְאַל תְּעַוְּתוּהוּ בְּכָזָב לְאָמְרו כִּי אִם הוצִיאוּהוּ לַאֲמִתּו וּלְאורו כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גּונֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְעַמֶּר בּו וּמְכָרו חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ: הֵם כְּעָנוּ לו וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא נָם אַיֵּה אֲבותֵיכֶם אֲשֶׁר אֲחִיהֶם מְכָרוּהוּ לְארְחַת יִשְׁמְעֵאלִים סְחָרוּהוּ וּבְעַד נַעֲלַיִם נְתָנוּהוּ וְאַתֶּם קַבְּלוּ דִין שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם כִּי מִימֵי אֲבותֵיכֶם לא נִמְצָא כָּכֶם וְאִם הָיוּ בַחַיִּים הָיִיתִי דָנָם לִפְנֵיכֶם וְאַתֶּם תִּשְׂאוּ עֲון אֲבותֵיכֶם חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ: זְמַן תְּנָה לָנוּ שְׁלשֶׁת יָמִים עַד שֶׁנֵּדַע אִם נִגְזַר הַדָּבָר מִמְּרומִים אִם אָנוּ חַיָּבִים וַאֲשֵׁמִים נִסְבּל בִּגְזֵרַת מָלֵא רַחֲמִים חָלוּ וְזָעוּ וְנָעוּ כֻּלָּמו עַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כּהֵן גָּדול נָתְנוּ עֵינֵימו לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם לַעֲלות לַאֲדונֵימו לָדַעַת אִם יָצְאָה הַגְּזֵרָה מֵאֵת אֱלהֵימו חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ: טִהֵר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַצְמו וְהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּסִלּוּדִים וְעָלָה לַמָּרום וְשָׁאַל מֵאֵת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים וְנָם לו קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם צַדִּיקִים וִידִידִים כִּי שָׁמַעְתִּי מֵאֲחורֵי הַפַּרְגּוד כִּי בְזאת אַתֶּם נִלְכָּדִים יָרַד וְהִגִּיד לַחֲבֵרָיו מַאֲמַר אֵל וְצִוָּה הַבְּלִיַּעַל לְהָרְגָם בְּכחַ וְלָאֵל וּשְׁנַיִם מֵהֶם הוצִיאוּ תְּחִלָּה שֶׁהֵם גְּדולֵי יִשְׂרָאֵל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כּהֵן גָּדול וְרַבָּן שִׁמְעון בֶּן גַּמְלִיאֵל נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ: כְּרת ראשׁו תְּחִלָּה הִרְבָּה מֶנּוּ לִבְען וְנָם לו הָרְגֵנִי תְחִלָּה וְאַל אֶרְאֶה בְּמִיתַת מְשָׁרֵת לְדָר בְּמָעון לְהַפִּיל גּורָלות צִוָּה צִפְעון וְנָפַל הַגּורָל עַל רַבָּן שִׁמְעון לִשְׁפּךְ דָּמו מִהֵר כְּשׁור פָּר וּכְשֶׁנֶּחְתַּךְ ראשׁו נְטָלו רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְצָרַח עָלָיו בְּקול מַר כַּשּׁופָר אִי הַלָּשׁון הַמְּמַהֶרֶת לְהורות בְּאִמְרֵי שְׁפָר בַּעֲונות אֵיךְ עַתָּה לוחֶכֶת אֶת הֶעָפָר חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ: מַה מְּאד בָּכָה עָלָיו בַּחֲרָדָה בַּת בְּלִיַּעַל לְקול בְּכִיָּתו שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עָמְדָה תּאַר יָפְיו בְּלִבָּהּ חָמְדָה וְשָׁאֲלָה מֵאֵת אָבִיהָ חַיָּתו לְהַעֲמִידָה נִאֵץ בְּלִיַּעַל דָּבָר זֶה לַעֲשותו לְהַפְשִׁיט עורו מֵעַל פָּנָיו שָׁאֲלָה מֵאִתּו וְלא עִכֵּב דָּבָר זֶה לַעֲשותו וּכְשֶׁהִגִּיעַ לִמְקום תְּפִלִּין צָרַח בְּקול מַר לְיוצֵר נִשְׁמָתו חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ: שַׂרְפֵי מַעְלָה צָעֲקוּ בְמָרָה זוּ תורָה וְזוּ שְׂכָרָהּ עוטֶה כַּשַּׂלְמָה אורָה אויֵב מְנָאֵץ שִׁמְךָ הַגָּדול וְהַנּורָא וּמְחָרֵף וּמְגַדֵּף עַל דִּבְרֵי תורָה עָנְתָה בַּת קול מִשָּׁמַיִם אִם אֶשְׁמַע קול אַחֵר אֶהֱפךְ אֶת הָעולָם לְמַיִם לְתהוּ וָבהוּ אָשִׁית הֲדומַיִם גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי קַבְּלוּהָ מְשַׁעְשְׁעֵי דַת יומָיִם חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ: פְּקִידִים נֶהֶרְגוּ מֵאַחֲרֵי שֶׁבֶת בָּתֵּי כְנֵסִיּות מְלֵאֵי מִצְות כְּרִמּון וּכְזָוִיּות וְהוצִיאוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא דּורֵשׁ כִּתְרֵי אותִיּות וְסָרְקוּ בְשָׂרו בְּמַסְרְקות פִּיפִיּות צִוָּה לְהוצִיא רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיון מִבֵּית אוּלָמו וּבַחֲבִילֵי זְמורות שָׂרְפוּ גָלְמו וּסְפוּגִין שֶׁל צֶמֶר שָׂמוּ עַל לִבּו לְעַכֵּב עַצְמו וּכְשֶׁנִּסְתַּלְּקוּ מִיָּד נִשְׂרַף וְסֵפֶר תּורָה עִמּו חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ: קונְנוּ קְדושִׁים עַם לא אַלְמָן כִּי עַל דָּבָר מוּעָט נִשְׁפַּךְ דָּמָן לְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם מָסְרוּ עַצְמָן בַּהֲרִיגַת רַבִּי חֻצְפִּית הַמְתֻרְגְּמָן רְעָדָה תֶאֱחז כָּל שׁומֵעַ שִׁמּוּעַ וְתִזַּל כָּל עַיִן דִּמּוּעַ וְנֶהְפַּךְ לְאֵבֶל כָּל שַׁעֲשׁוּעַ בַּהֲרִיגַת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ: שִׁחֲתוּנִי צָרַי וּמְעַנָּי וּמִלְאוּ כְרֵסָם מֵעֲדָנָי וְהִשְׁקוּנִי מֵי רושׁ וְלַעֲנָי בַּהֲרִיגַת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינָאי תָּקְפוּ עָלֵינוּ צָרות מִצְות לְהָפֵר וּמֵאֲנוּ לָקַחַת הון וָכפֶר כִּי אִם נְפָשׁות הֲהוגות אִמְרֵי שָׁפֶר כְּמו רַבִּי יְשֵׁבָב הַסּופֵר חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ: יִחֲתוּנוּ בְּנֵי עֲדִינָה הַשּׁומֵמָה הֵרֵעוּ לָנוּ מִכָּל מַלְכֵי אֲדָמָה וְהָרְגוּ מִמֶּנּוּ כַּמָּה וְכַמָּה בַּהֲרִיגַת רַבִּי יְהוּדָה בֶן דָּמָה דִּבַּרְתָּ בֵּית יַעֲקב אֵשׁ וּבֵית יוסֵף לֶהָבָה הֵן עַתָּה קַשׁ אוּרָם כָּבָה חַי זְעךְ קומָתָם בְּבִעוּר הַיּום הַבָּא כִּי הִסְכִּימוּ לַהֲרג עֲשָׂרָה צַדִּיקִים עִם רַבִּי יְהוּדָה בֶן בָּבָא חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ: זאת קְרָאַתְנוּ וְסִפַּרְנוּ בְּשִׁנּוּן וְשָׁפַכְנוּ לֵב שָׁפוּל וְאָנוּן מִמָּרום הַסְכֵּת תַּחֲנוּן ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן חַנּוּן הַבִּיטָה מִמְּרומִים תִּשְׁפּכֶת דַּם הַצַּדִּיקִים וְתַמְצִית דָּמִים תִּרְאֶה בְּפַרְגּוּדָךְ וְהַעֲבֵר כְּתָמִים אֵל מֶלֶךְ יושֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|
