לדף ראשי



ר' יונה גירונדי - ידוע גם כן בשם "החסיד", רב ומחבר ספרי מוסר; נולד בגירונדי בקשטיליה, ומת בטולידו בחדש חשון שנת כ"ד (1264).

מלא את מקום ר' מאיר הלוי (הרמ"ה) בטולידו בשנת 1244 (הקדמת "צדה לדרך"). הרביץ תורה ולימד תלמידים רבים, ובהם הרשב"א. היה קרובו של הרמב"ן: אמו של רמב"ן הייתה אחות ר' אברהם אביו של רבנו יונה, ובתו נשאת לר' שלמה בן הרמב"ן (ר' יונה על האלפסי ברכות ד':). רבותיו היו: ר' שלמה מונטיפלייר ור' שמואל בר' שניאור.

בעקבות רבו ר' שלמה הצטרף למחלוקת על ספרי הרמב"ם, פעל להחרים את לומדיהם ולבער את הספרים. לדברי תלמידו ר' הלל בר' שמואל, גרם ר' יונה לשרפת ספרים אלה על ידי הכמרים בפאריס בשנת 1244. שריפה זו גרמה לשריפת התלמוד, ולגזרות קשות על יהודי צרפת.

כאשר ראה זאת ר' יונה התחרט על מעשיו, כי ראה בזה דין שמים ונקמת ה' לכבוד הרמב"ם. הוא קבל עליו להשתטח על קבר הרמב"ם בא"י ולבקש מחילתו. אך המוות קדמהו (עיין מצבתו "אבני זכרון" סימן י"א). אברהם גרוסמן סבור שדברים אלה יצאו מחוג תלמידי הרמב"ם, ואין להם אימות הסטורי.

רמב"ן שהוקיר את זכרו ציווה לקרוא לנכדו שנולד לר' שלמה בנו בשם יונה, באמרו: אעפ"י שצריך לקרותו על שמי, אני רוצה שיקרא על שם זקנו אבי אמו, משום "וזרח השמש ובא השמש - עד שלא שקעה שמשו של זה זרחה שמשו של זה" (הרשב"ץ בתשובה סימן רצ"א).

ספריו:
פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:
א) ביאור הלכות האלפסי שנקרא בפי הפוסקים בשם "נמוקי תלמידי רבנו יונה" (הרא"ש בפסקיו, הרב בעל מגדל עז), כי תלמידיו אספו וסדרו דבריו. מביאורו זה נשאר בידנו רק מסכת ברכות, אך הרבנים בספריהם מביאים דבריו בביאורו למסכת פסחים ר"ה כתובות ב"מ וע"ז.
ב) "שערי צדק" ספר מוסר כולל שערים אחדים בתורה וביראה (חסדאי בספר אור ה' מאמר ג' ח"ב), רובם אבד, ורק חלק אחד מהם, "שערי תשובה" נדפס (קושטא 1616),
ג) ספר "היראה" במוסר (קושטא 1616).
ספר היראה / רבנו יונה
ספר היראה לרבנו יונה, צילום דפוס וילנא

ד) "אגרת התשובה ויסוד התשובה", חלק ממנו נקרא "דרשת הנשים" או "אזהרת הנשים", נדפס עם ספר היראה, ובשם "דת הנשים" נדפס עם "אגרת המוסר" לר' שלמח אלעמי (ברלין 1713).
שערי תשובה לרבנו יונה, צילום דפוס וילנא

ה) הלכות חנוכה והל' יוה"כ (תשובות הרשב"ץ ח"נ סימן רפ"ה, אבודרהם סוף תפלת יוה"כ).
ו) פירוש על מסכת אבות (ר"ש אוזידא בספר מדרש שמואל).

ז) "מגלת סתרים" פסקי הלכות ופירושים לתלמוד (הר"ן לנדרים פ"א ).
ח) פירוש על משלי
פירוש ספר משלי לרבנו יונה

ט) "דרשות" בדיני בכורות (כפתור ופרח פס"ג דף.צ"נ.).

יש עוד חכם בשם ר' יונה בן יוסף גירונדי ונקרא ר' יונה סתם או ר' יונה השני. היה תלמיד הרמב"ן וחברו של הרשב"א. דבריו מובאים בהריטב"א ובנמוקי יוסף הל' ציצית דף ע"ח, והוא נזכר גם בספר יוחסין.



הערות לערך:
שם המעיר: חיבור חשוב שהושמט מדף המידע
הערה: חיבור חשוב פרי מעשה ידיו של רבנו יונה גירונדי הוא "עליות דרבנו יונה" על מסכת בבא בתרא מסדר נזיקין. החיבור מספק עיון פלפלני ומעמיק על סדר המסכת ומבליט באורח ניכר את עוצמתו וחריפותו של הרבנו יונה דבר שלא נעדר מצעינהם של ראשונים בתקופתו וחריו וכן בתקופת האחרונים.
מהודרה עדכנית ומדויקת של החיבור מעשתה בידי המכון ההישראלי לתלמוד של הרב הרשלר.
ניסתי להוסיף נתון זה גם לדף המקביל באתר ויקיפדיה.
מקור ההערה: ידע אישי

שם המעיר: עמיחי
הערה: חיבור נוסף שדורש התייחסות הוא הפירוש למסכת סנהדרין המיוחס לרבינו יונה.
הספר יצא בליווי תוס' הר"ש משנאץ בהוצאת מפעל 'מעין החכמה' בירושלים תשט"ו.
תא שמע בספרו 'הספרות הפרשנית לתלמוד' בפרק על רבי יונה מתחייס לייחוס זה ופורך אותו.
מקור ההערה: ידע אישי

שם המעיר: הרב נחום גורטלר
הערה: רבינו יונה היה רבו המובהק של הרשב"א וכאשר הרשב"א כותב כך קבלתי מרבי הכוונה לר' יונה מגירונדי

שם המעיר:
הערה: התשובה המוזכרת מהרשבץ רצא היא של בנו ראה שו"ת הרשב"ש רצא


שם המעיר:
הערה: במצבה של רבנו נסים גירונדי כפי שהיא מופיעה בתחילת ספרו שערי תשובה כתוב שנקבר במרחשון שנת עשרים וארבע וחמשת אלפים דהיינו בנובמבר 1263




יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן