לדף ראשי



נולד בעיר חדש לאביו רבי יוסף חריף. בהיותו בן י"א ביקר פעם אחת אצל המגיד ממזריטש. למד תורה אצל רבי דניאל יפה בברלין ואח"כ יחד עם חבריו המגיד מקוזניץ והחוזה מלובלין אצל רבי שמלקה מניקלשפורג.

הגיע למדריגה גבוהה בידיעת הנגלה ושקד במיוחד על לימוד הרי"ף. בבית רבו בניקלשפורג הפך לחסיד נלהב ומשם עבר לשנים מספר לחצרו של רבי אלימלך מליז'נסק, שהעריצו מאוד ואמר על רמ"מ, שהצטיין בהתלהבות עצומה בעבודת ה' כי "ניצוצות של אש פורחים ממצחו".

אחר פטירת רבו מליז'נסק הלך חלק ניכר מחסידיו אחר רבי מנחם מנדיל שהתיישב בפריסטיק. משם עבר לרימנוב ושמו יצא לתהילה כקדוש ובעל מופת. אלפים נהרו אליו מקרוב ומרחוק והשפעתו גדלה מאוד. על תלמידיו הגדולים נמנים: רבי נפתלי מרופשיץ, רבי יחזקאל פאנעט רב בגליל זבענבערגען שרשם את תורותיו וסדרן בספר, רבי צבי הירש מזידיטשוב, רבי צבי אלימלך מדינוב רבי משה מסאמבור רבי אליעזר מדזיקוב, רבי יהודה צבי מרוזדף ורבי צבי משרתו וממלא מקומו.

בהופעתו של נפוליון ראה מסימני הגאולה והוא התפלל להצלחתו, כשתלמידו רבי נפתלי בכה לפניו על חללי ישראל שנפלו בעטיה של מלחמה זו אמר: "כהנה וכהנה תאכל חרב, ילכו עד ארכובותיהם בדם ובלבד שיהיה הקץ".

תורותיו כונסו בספרים:
"מנחם ציון",
"דברי מנחם",
" תורת מנחם",
ויחד עם סיפורי-אגדה עליו ב"עטרת מנחם".

נפטר בי"ט אייר תקע"ה (1815).

הרחבה מתוך הספר "דור דעה" מאת יקותיאל אריה קאמעלהאר, ניו יורק תשי"ב




יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן