לדף ראשי



סלובודקה היא עיירה סמוכה לעיר קובנה. היה בה כולל אברכים שנתמך מתרומות יהודים בברלין. כשעמד ר' צבי פינקל, המכונה "הסבא מסלובודקה" בראש הכולל, הרחיב אותו לישיבה. אע"פ שנתרבו התלמידים, המשיכו כבכולל: סעדו ולנו בישיבה, וזכו בתמורה כספית. ר' צבי פינקל יצר מערכת גבאים ושדרי"ם שגייסו תומכים רבים להחזקת הישיבה.

הסבא מסלובודקה הנהיג את הישיבה בדרך "תנועת המוסר" של ר' ישראל סלנטר. מלבד התפקיד של ראש הישיבה, שאחריותו להנחיל לתלמידים ש"ס ופוסקים, מינה בישיבה את ראש הישיבה השני שתפקידו לעצב את האישיות של התלמידים ולהשפיע עליהם יראת שמים ויראת חטא. הוא נקרא "המשגיח". המשגיח לימד את התלמידים לימוד מסודר בספרי המוסר הידועים.

בשנת 1924 נוסד סניף הישיבה בחברון, והוא פעל עד הפרעות שהשמידו את הישוב היהודי בחברון בשנת 1929.
בשנת 1941 עלה לארץ ר' יצחק אייזיק שר, ופתח בבני ברק את ישיבת סלבודקה, הקיימת עד היום.

פרטים על תולדות ישיבת סלבודקה, ראה במאמר הבא:
הרב אפרים אשרי, ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה



הערות לערך:
שם המעיר: יובל רפפורט
הערה: בין רבניה האחרונים של ישיבת סלבודקה היה אחד בשם ר' שמואל בן גרשון מרק.
ר' שמואל היה אדם גדל גוף ועז נפש. כשנכנסו הגרמנים הנאצים לישיבה בימי הרדיפות, אינני יודע אם ביומה האחרון של הישיבה או לא, כינס ר' שמואל את תלמידיו לחדר. איני יודע אם היה זה חדר לימוד, מרתף או מזווה או מחסן בישיבה. על כל פנים, ר' שמואל נעמד על הדלת עטוף בטלית ובתפילין והתפלל. כשנכנסו הקלגסים אל הישיבה וראו אותו, ירו בו. ר' שמואל נפל מת על פתח הדלת ובשל גודל גופו הסתיר אותה לגמרי. בכך הציל למעלה מעשר נפשות. תהה נשמתו הקדושה והטהורה עדן לצד שאר בני משפחתו שניספו בשואה.
מקור ההערה: ידע אישי

שם המעיר: יצחק גרוסמן
הערה: באיזה מקום נעלמו פעליהם של הרב יצחק אייזיק דבורץ ואחיו הרב ישראל זיסל דבורץ שםייעו להעברת הישיבה וליסדה בא"י בחברון ולאחר השחיטה בירושלים. הרב יצחק דבורץ (ע"פ מה שסיפר הרה"ג הרב ליפקוביץ) הקציב לבחורים שלמדו "שעות נוספות" קיצבה נוספת ואחיו הרב ישראל זיסל הוציא לאור את כתב העת "התבונה" לתורה ומוסר.
מקור ההערה: ידע אישי

שם המעיר: אריה מוניץ
הערה: ישראל זיסל דבורץ [פלטין] היה חניך ישיבת "כנסת ישראל".לפני מלהמת העולם הראשונה שימש ברבנות בעיירה יוד.במלחמת העולם הראשונה הוא גורש עם שאר רבני האיזור לפנים רוסיה.אחרי מהפכת פברואר הוא נמנה עם מייסדי המפלגה הציונית החרדית "מסורת וחירות".אחרי המלחמה חזר לפולין ושימש כרב בכמה עיירות.הוא יסד כתב-עת התרני ראשון במזרח אירופה "התבונה",תחילה בפולין ואחרי עלייתו ארצה בירושלים.בכתב-עת התפרסמו חיבוריהם של גדולי הרבנים.הוא המשיך להוציאו לאור אפילו במלחמת העצמאות בעיר הנצורה.הוא שימש מנהל בנק בירושלים.היה לו חלק בניסיון ההתישבות בגוש עציון בעת הקמת ישוב מגדל עדר

מקור ההערה: לוקט על-ידי ממוקרות שונים

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן