לדף ראשי



מוצאו של הרב מאיר שפירא, מיסדה של ישיבת חכמי לובלין, היה מבוקובינה וגאליציה, שלא היו מקומות של ישיבות. שטח פעולתו הייתה פולין. שגם היא לא הצטיינה בישיבות.

בנסיבות אלה ועל קרקע בלתי פורה זו לגידול ישיבות נולד הרעיון הנועז ליצור ישיבה, וכזו, שלא הייתה דוגמתה בפולין, ישיבה עצמאית, לא קשורה לשיטה חסידית מסוימת; ומרכזית - שיתרכזו בה טובי התלמידים בארץ כולה, ותהווה נקודת הכובד של למוד התורה בפולין, ובממדים כאלה שתצא ממסגרת מקובלת בארץ זו.

הרב שפירא דאג לקבל בעד הצעתו הסכמתם של גדולי האדמורי"ם, שהשתתפו בכנסיה הגדולה, כמו הרבי ר' אברהם מרדכי אלטר מגור, הרב ר' ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, שהרב מסאנוק נמנה בין חסידיו, ועוד.

ביום י' אלול, תרפ"ג 1923 נתקבלה ע"י ה"כנסיה הגדולה" של "אגודת ישראל", שהתקיימה בוינה, החלטה לייסד ישיבה גדולה, עולמית, בלובלין בשם "ישיבת חכמי לובלין", שתשמש מוסד תורני מרכזי לחנך רבנים, מדריכים ומורי העם גדולים בתורה.
החלטה זו הייתה עלולה להישאר על הנייר, אלמלא נמצא האיש שייקח על עצמו את המשימה של בצועה, ושיהיו בידו הנתונים הדרושים לכך. איש זה היה המציע, הרב שפירא.

תודות לנדבנותו של מר שמואל אייכנבאום, בעל אחוזות סמוכות ללובלין, הושג מגרש רחב ידיים בשכונה יהודית יפה בלובלין, ברחוב לוברטוסקה, שזה נדב בעד בנין הישיבה.

במשך החורף של שנת תרפ"ד – 1924 התקיימו הכנות להנחת אבן הפינה לישיבה. בט"ז בטבת תרפ"ז - 1927 כונסה התייעצות ארצית של טובי העסקנים החרדים בפולין בנידון זה, והמייסד הצליח לגייס לתפקידו עזרתם של הרבה נדבנים ועסקנים, רבנים ומנהיגים חרדים.

הנחת אבן הפינה לישיבה הייתה בל"ג בעומר תרפ"ד - 1924, בהשתתפותם של אלפי יהודים מכל פולין. ביניהם אדמורי"ם מפורסמים כמו הרבי ר' ישראל פרידמאן מצ'ורטקוב, הרב ר' שלמה אייגער מלובלין, הרבי ר' משה פרידמאן מבויאן-קרקה, הרב ר' אהרן לוין מריישא יו"ר אגודת הרבנים בפולין, ועוד רבנים מפורסמים מכל רחבי פולין.

כוחו הארגוני של הרב שפירא, כשרונו בתור נואם להלהיב המונים, הפרסטיז'ה שלו בתור ציר הפרלמנט הפולני (סיים), גדול בתורה ומנהיג "אגודת ישראל", קסם אישיותו, השפעתו וקשריו הרבים בחוגים שונים, כל זה גויס על ידו לחגיגה זו.

היה זה בניין נהדר באמת, הכיל שש קומות, בהן 110 אולמים וחדרים, ביניהם בית כנסת גדול, אולמות לשיעורים, חדרי מגורים לתלמידים, מטבח ספריה וכד'.

הישיבה נפתחה בחגיגיות רבה בכ"ח סיוון תר"ץ, 1930, בהשתתפות רביים ורבנים מפורסמים וקהל גדול של יהודים דתיים מערים רבות, וכמובן מלובלין עצמה. אחרי שבע שנים של עמל ויגיעות לאין שיעור הגיע סוף סוף אל המטרה. הוא קווה שעם פתיחת הישיבה ייקל מעליו עולה. "היום הוא היום הראשון המאושר לי מזמן רב" - אמר אז -

"כל שבע השנים בהן בניתי את הישיבה נשאתי עלי משא כבד. עתה הוקל לי, כיוון שהבניין עומד על תלו, הישיבה, ודאגת קיומה היא נחלת הכלל, ומהיום והלאה המשימה היא על שכמו של הצבור כולו.. . . "

שיטת הלימוד: הישובים היהודיים שבפולין הצטיינו בלמוד, כל אחת בסגולה משלה:
בישיבות ליטא התעמקו בלמוד "על אתר", בעיון ובניתוח שכלי על פי חוקי ה"גאון".טרם רצו להבין דבר מתוך דבר, התאמצו להבין את הדבר עצמו.
בישיבות, בתי חסידים ובתי המדרש, בחרו בחריפות ובשנינות, להפריד ולחלק, לצרף ולחבר בפלפול, להקים בנינים ומגדלים.
בגליציה שקדו לזכור הרבה, ללמוד מסכתות רבות ולצבור ידיעות רחבות

הרב שפירא לא היה מקושר לשום שיטה, והוא החליט להנהיג בישיבתו מזוג של שלוש השיטות: עמקות, בקיאות וחריפות. כי בוודאי מי שיש בו שלשתן עולה על מי שרכש רק אחת מהן.

הוא חשב לעלות לארץ ישראל לחג הפסח שנת 1934, והכין תכניות מפורטות לנסיעה זו. אולם חלה, ולא קם עוד ממחלתו. בז' חשוון תרצ"ד בגיל 46 שנה נפטר פתאום לדאבון לבם של תלמידיו, מעריציו וידידיו, וכל עם ישראל בפולין.

אחד החידושים שתיקן הרב מאיר שפירא, ושנתקבל בחוגים שונים בכל תפוצות ישראל, הוא לימוד דף יומי.

ישיבת חכמי לובלין התקיימה רק תשע שנים, ורק שלש שנים בהנהלתו של מייסדה. לאחר הכיבוש הנאצי הוחרם הבניין לשרות הגרמנים, ולאחר המלחמה הועבר לרשות אוניברסיטה קטולית. כיום (2000) משמש הבניין לבית ספר לרוקחות.

ישיבת חכמי לובלין חזרה וקמה, וישיבות בשם זה קיימות במונטאול, מישיגן ובני ברק.

תיאור מפורט של ישיבת חכמי לובלין והקמתה במאמר הבא:
הלל זיידמן, ישיבת חכמי לובלין



הערות לערך:
שם המעיר: שייביץ אלכסנדר
הערה: אבי ז"ל למד בישיבת חכמי לובלין וסבי משה שייביץ היה מורה באחד מה"חדרים בלובלין" ביתו היה ברחוב שירוקי לובלין
מקור ההערה: אבי ז"ל סיפר לי זאת כאשר היתי עוד ילד

שם המעיר: משה הרפז
הערה: באוגוסט 2009 ביקרתי בפולין.
בין השאר גם בלובלין.
בפתח הישיבה, שהיתה בשיפוצים, ניצב אברך.
הוא טען שארגון יהודי מימן את השיפוץ.
והיא תיראה, בסוף השיפוץ, כמו שהיתה ב- 1930.
עם ספרייה של כתבי קודש.
בגלל שהייתה בשיפוץ נמנעה ממני הכניסה.
ולכן איני יודע אם בית הספר לרוקחות קיים בה.

מקור ההערה: ידע אישי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן