לדף ראשי



ישיבת נוברדוק (פלך מינסק ברוסיה) נוסדה בשנת תרנ"ו (1896) על ידי הרה"ג ר' יוסף יוזל הורוביץ. והשפעתה הייתה ניכרת במשך יובל שנים ויותר ביהדות מזרח-אירופה, ועדיין היא חיה ופועלת בשליחות תנועת המוסר, היא תנועת נוברדוק, וישיבות "בית יוסף" - בין במדינת ישראל ובין בארצות-הברית, עד היום הזה.

מייסד הישיבה עיצב את דמותה הרוחנית והשפיע על תלמידיו במידה שאין דומה לה כמעט בדורות האחרונים. בחייו הגיעה התנועה לשיאה, ועם פטירתו כבדה מאוד המהלומה שניתנה לישיבת נוברדוק. חתנו, ר' אברהם יפה'ן, המשיך את מסורת המייסד הגדול, ועדיין תנועת "בית יוסף' הולכת לאורו של ר' יוסף יוזל הורוביץ.

ר' יוסף יוזל נולד בשנת תר"י (1850) בעיר קורטוביאן הסמוכה לשאוולי פלך קובנה. בהיותו בן י"ח, נשא אישה מן העיירה שוויקשנה, הסמוכה לגבול הפרוסי. בין אירוסיו לנישואיו נפטר חותנו, והניח אלמנה ושמונה ילדים קטנים. קיבל עליו יוסף יוזל את עול הפרנסה של כל המשפחה, ומשום כך נכנס מיד לעולם המסחר. הסחורה הייתה באה מפרוסיה; ולרגל מסחרו היה נוסע, לעתים קרובות, לממל, שהייתה מרכז גדול ליבוא וליצוא ועיר נמל ידועה. ר' יוסף יוזל הצליח מאוד במסחרו ועשה חיל.

בזמן ההוא ישב בממל ר' ישראל סלנטר, מחולל תנועת המוסר, והיה מפיץ בה תורתו ושיטתו. פעם פגש בחוץ את ר' יוזל אץ לרגל מסחרו, עכבו ושאלו: "אברך, למה אתה רץ כל כך, ולאן?" התחיל מדבר עמו ונתיידד. ומאותו יום ואילך היה מקפיד להיפגש עם ר' ישראל סלנטר. כל פעם שהיה בא לממל, היה נפנה מעסקיו, נפגש עמו ומשוחח ואף הולך לשמוע דרשותיו, שהיה ר' ישראל משמיע לפני יחידי סגולה.

בהשפעתו של ר' ישראל מסלנט שינה ר' יוזל את מהלך חייו. התבודד כמה שנים ולמד, ולאחר מכן החליט לפתוח ישיבה.
בקיץ תרנ"ו, אחרי חג הפסח, בא ר' יוסף יוזל בדברים עם הרב יחיאל מיכל אפשתיין, רב העיר נוברדוק, ועם בעלי הבתים הנכבדים שבעיר והודיע להם, כי ברצונו לייסד כולל לאברכים. יחד עם בחורים מבוגרים, וביקש הסכמתם והשתתפותם בהוצאות של הישיבה.

סדר הלימוד היה כזה: משעה 9.00 בבוקר היו פותחים בלמודים, והיו ממשיכים עד שעת מנחה ומעריב, תוך הפסקה לאכילת צהרים. בזמן מנחה ומעריב היו מתאספים כל בני הכולל בבית מיוחד, ששכרו אצל אחד מבעלי-הבתים, והתפללו שם מנחה. אחר כך למדו חצי שעה מוסר בספרי "חובת-הלבבות", "שערי תשובה" לרבנו יונה, "מסילת ישרים", "ספר הישר" ו"אגרת המוסר" לר' ישראל סלנטר. אחר כך התפללו מעריב.

בשנת 1896 פרץ ויכוח אם לכלול את לימוד המוסר בתוך הלימודים הסדירים של הישיבות. הויכוח התלהט, וחלק מאנשי נובורדוק רצו להפסיק את השתתפות העיר בהחזקת הישיבה. אבל הרב אפשטיין, רב העיר, עמד לימין הישיבה במחלוקת זו.

ר' יוסף יוזל לא הסתפק בישיבה בנובורדוק, והוא פרש רשת ישיבות בשיטת חינוכו ברחבי מזרח אירופה.
אחרי מלחמת העולם הראשונה נדדה הישיבה להומל.

ישיבת נאווארידוק הפכה למרכז תורני גדול ובין תלמידיה אז, מקץ שתים עשרה שנה לייסודה, היו אחדים מגאוני הדור שנתפרסמו לאחר כך: הרב ר' יוסף כהנמן, רבה של פוניביש, הרב ר' יחזקאל אברמסקי, דיין בלונדון, ואח"כ בישראל.

כמה מטובי תלמידיו ראו צורך להעלות על גבי הכתב את מאמריו ואת שיחות המוסר הנודעות שלו. הם הדפיסו בהשגחתו ובהסכמתו את מאמריו של ר' יוסף יוזל בשם כללי: "מדרגת האדם".
חלק מספריו-מאמריו נדפס בפולטאווה, בשנת תרע"ח, עוד בחייו, ואלה הם: מדרגת האדם - א) בתקופת העולם, ב) בתיקון המידות, ג) בבירור המידות, ד) בדרכי התשובה, ה) ובחרת בחיים, ו) בדרכי הביטחון.
לאחר פטירתו, נדפסו חלקים נוספים: מדרגת האדם - ז) ביראה ואהבה, ח) בבקשת השלמות, ט) בנקודת האמת, י) בדרכי החיים, י"א) בחשבון הצדק, י"ב) במזכה הרבים.

פירוט על ישיבות נוברדוק ודרך חינוכם במאמר הבא:
ישיבות נוברדוק הרב י. ל. נעקריטש:


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן