לדף ראשי



נולד בשנת תק"ו (1746) בכפר ביאלה הסמוך ללילוב לאבי ר' שלמה צבי. את רוב ימיו בילה בשדות וביערות.

התבודדותו בחיק הטבע הטביעה עליו את חותם הפשטות הטבעיות והעממיות. משנשא אישה ועול הפרנסה העיק עליו, החזיק חנות-מכולת קטנה, אולם כל יום היה מוכר רק לפי צורך פרנסתו לאותו יום, כדי שלא לקפח ח"ו פרנסתם של שאר החנוונים.

נודע באהבת ישראל שהגיע בה לשלמות ובסבלנותו הרבה לגבי הזולת, אפילו לגבי עבריינים. באהבה מיוחדת היה מטפל בילדי עניים ובמיוחד בבעלי כשרונות. ידועה גם חיבתו לבעלי חיים, בימי הירידים היה הולך ומשקה את הסוסים שנעזבו על ידי בעליהם.

בא במגע עם אחדים מצדיקי הדור, והסתופף גם בצלו של רבי אלימלך מלז'נסק. נהג להסתיר מעיני האנשים את מהותו הרוחנית האמיתית. בהזדמנויות של שיחות תלמידי חכמים ומשא ומתן בהלכה היה שותק. לא נודע כלמדן אפילו בחוג רעיו הקרובים. היה מתמיד בלימוד תורה והגיע למדרגה גבוהה בידיעתה. אך במקרים מועטים נודעה גדולתו בתורה בייחוד במו"מ ההלכתי שהיה בינו לבין הרב ר' אברהם צבי מפיוטרקוב בעל שו"ת "ברית אברהם" בדיני מקואות.

תלמיד נלהב של החוזה מלובלין. השפיע גם על היהודי מפשיסחה, אחד ממעריציו, שיסע ללובלין. גם בתורת היהודי מוכרת השפעתו של רבי דוד. נערץ בכל סביבתו אפילו על ידי גויים, השפיע על רבים שיחזרו בתשובה ובתוכם על ר' חיים דוד בר' ישכר דוב, הידוע כד"ר ברנרד, שנתפרסם אחר כך כבעל-מופת.

רבי דוד נפטר בז' שבט תקע"ד (1814) והשאיר שלושה בנים: רבי משה, רבי נחמיה ורבי אביגדור. רבי משה שהיה חתנו של היהודי מפשיסחה עלה לארץ-ישראל ונפטר בה.

דברי תורה מועטים משלו מפוזרים על פני כמה ספרים. הסיפורים והאגדות עליו כונסו בספר "מגדל דוד" (פיוטרקוב תר"צ).


הרחבה מתוך הספר "דור דעה" מאת יקותיאל אריה קאמעלהאר, ניו יורק תשי"ב




הערות לערך:
שם המעיר: זיו
הערה: לרבי דוד מלילוב היתה גם בת בשם לאה, אשת רבי מאיר קראקובסקי.
הבת לאה והחתן מאיר מוזכרים בספר "קדש הלולים" ובספר "תפארת בית דוד" מאת הרב משה יאיר ווינשטוק.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן