לדף ראשי




חוי הבלכי - כופר יהודי בפרס במחצית השניה למאה התשיעית, שמו (שנמצא רק פעם אחת בספרות ישראל) כתוב באופנים שונים: חיוי, חוי, חיוא, חיואי, חיויא, חאוי, חאויי וחיויה.

כנויו "בלכי" מורה כי היה מפרס, מהעיר בלך, (במדינת כראסאן, עתה אפגניסטן), והיא העיר גוזן על פי תרגום הרס"ג (ישעיה ל"ז י"ב), הכנוי בלכי נשתנה אצל המחברים היהודים הכותבים עברית (כמו הראב"ד הלוי הראב"ע וכדומה) לשם כלבי (כנראה לגנאי).
את זמנו נוכל להוכיח מדברי הרס"ג בספר הגלוי (מהדורת הרכבי ע' קע"ז) שחיבורו של חיוי נתפרסם שישים שנה לפניו. המהדורה השניה של ספר הגלוי נתחברה בערך שנת ארמ"ז לשטרות (6-935), מכאן שזמנו של חיוי סביב שנת 875.

טענות חיוי
לפי דברי הרס"ג בספר שחיבר על מין אחד (בפירוש ברזילי לספר יצירה, מהד' שזח"ה ע' 21) חיבר חיוי ספר ובו מאתים טענות נגד כתבי הקודש.
לא ברור מה היה מבנה הספר. לפי מה שצוטט בשמו, ניסה חיוי לסתור את כל יסודות דת ישראל: בדברו על הכתוב "והארץ הייתה תהו ובהו" הראה אמונה בקדמות העולם, והלך בעקבות האמגושים הפרסים (כתאב מעאני אלנפס מהדו, גולדציהר ע' 16). כמו כן נטה לדעת המאמינים בדטרמניזם, וכפר בבחירה חופשית (עיין הרכבי בחדשים גם ישנים עמ' 82 מכתאב אלחדיקה לר"מ בן עזרא).

מטענותיו יש לציין את אלה המכוונת נגד שלמות התורה, ומראות על פי התורה את הגבלת כוח ה' (עיין פירוש הארוך להראב"ע על בראשית ג' מ'. מהד' פרידלנדר עמ' 39).
מהפסוק "אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבותם" (במדבר י"ד כ"ז) הוא מוכיח כי ה' ביטל את שבועתו הראשונה שנשבע לאבות (פירוש התורה בערבית בכתב יד בפטרבורג אשר מחברו הוא הרס"ג או ר"ש בן חפני). מהפסוק "כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו" (דברים ל"ב ט') הוא מסיק כי האלהים חילק את האומות בינו ובין אלוהים אחרים, וכי רק עם ישראל הם חלקו (פירוש לדברים בערבית בכתב יד שם). איזראז לסאהן (312 xvll t 2.. R. E) טוען כי נגד רעיון זה מכוונים דברי רס"ג באמונות ודעות מאמר ב' (מהד' סלוצקי 53).

שאל למה עזב ה' את המלאכים הטהורים, ולא שיכן כבודו ביניהם, ובחר לשכון בין בני אדם טמאים. (פירוש ספר יצירה שם; בלי להזכיר שם חיוי: באמונות ודעות סוף מאמר ג').
שאל למה חייב הקב"ה עבודת הקורבנות כשאינו נזון, ולמה לו משכן וכלים ועבודה (הקראי סלמון בן ירוחם בפירושו לקהלת ז' מ"ז, בלקוטי קדמוניות כ"ח; פאזנאנסקי במאנאטסשריפט 1907 עמ' 732. וגם זה מבלי הזכיר שם חיוי באמונות ודעות שם).
כפי שהביא הראב"ע בפירושו לשמות י"ד כ"ז, ומ"ז י"ג - התאמץ חיוי לפרש את הנסים בדרך הטבע. קריעת ים סוף נעשה -

"כי משה ידע עת מיעוט הים ברדתו ועת רבותו בעלותו בהמשכו, והוא העביר עמו במעוט המים כמשפטו, ופרעה לא ידע מנהג הים על כן טבע".

כמו כן כתב כי ה"מן" הוא הנקרא בלשון פרסי "תרנגבין" ובלשון ערבי "מן", ומנהגו לרדת עד היום במדבר.

השתדל להפחית במעלתו של מרע"ה, ובאר את הכתוב "כי קרן עור פני משה" (שמות ל"ד כ"ט), מלשון קרן. מפני שלא אכל ארבעים יום לחם, נעשו פניו יבשות כמו קרן (הראב"ע בפירושו; פירוש כזה קיים גם בתרגום הרומי אשר אליו רמז רשב"ם בפירושו).

הראה על סתירות בכתבי הקודש. במ"א ז' י"ג נאמר על חירם שהיה בן אשה אלמנה ממטה נפתלי, ובדהי"ב ב' י"ג נאמר עליו כי היה בן אשה מבנות דן (פירוש למ"א בערבית בכתב יד אוקספורד), עניין שכבר דנו עליו בתלמוד (ערכין ט"ו:).

זהו המעט ממה שבא אלינו ממאתים טענותיו של חיוי. קשה לדעת אם הייתה כונתו לערער על קדושת התנ"ך כמבקר. או שהיה כופר. מסתבר שלא היה בעל שיטה ברורה, ואסף חומרים מכל הבא. חיווי לא היה בודד בדורו. היו אז מבקרים דומים לו, אך לא היו מפורסמים כמוהו. עליהם רמז רס"ג בספריו, ובפרט באמונות ודעות סוף מאמר ג'. שם מונה הגאון י"ב עניינים "אשר בכחם לבלבל לבות בני האדם ולהפסיד אמונתם בכתבי הקודש".

דברי רס"ג על הדברים המפסידים את אמונתם של בני אדם:

אין ספק כי חיוי עמד תחת השפעת סופרים ערבים ופרסים. הראשונים השפיעו עליו בשיטתם, כמו בן דורו אבן ראונדי, אשר סלמון בן ירוחם מזכירו בקשור עם חיוי. גם הוא האמין בקדמות העולם ומגמתו הייתה להראות סתירות בקוראן ולהורידו מקדושתו. ראונדי זה הסתופף בבית יהודי עשיר בפרס ולמענו חבר רובי ספריו אשר היו להם מהלכים בבתי ישראל.

יותר מזה השפיעו עליו האמגושים הפרסים, אשר במאה התשיעית יצאו עוד הפעם ממחבואם וחיברו בלשון פהלוי ספרי ויכוח עם הדתות האחרות, ובתוכם גם עם דת ישראל. בספר כזה שנתחבר אז ושמו Shikano g unanik vijar (= באור התרת הספקות) נמצאו כמה מטענות חיוי, כמעט בלשונו ממש.

תורתו של חיוי
נפלא הדבר מה שמספר הראב"ד בספר הקבלה (הוצאת נייבויער עמוד 66) כי חיוי -

"בדה מלבו תורה, והעיד רב סעדיה שהוא ראה מלמדי תינוקות מלמדים
אותה בספרים ובלוחות עד שבא רב סעדיה ונצחם".

נראה כי אין הכונה לספר טענותיו של חיוי, שאינן דברים ללמד אותם לילדים. קרוב הדבר כי חיוי שינה את התורה על פי שיטתו, והסיר את העניינים שטען נגדם.
דעותיו של חיוי היו נפוצות גם מחוץ לארצו, וגם זמן רב אחרי מותו, עד שבא רב סעדיה ובטלם.

רס"ג כתב נגד טענות חיוי ספר מיוחד, שכתבו עברית בחרוזים, כמו שנראה מארבעת הטורים שנשארו לפליטה בפירוש ספר יצירה (שם).
מתקבלת על הדעת השערת קויפמאן, כי הערבים אשר רדפו בחימה את האמגושים, הם שהעבירו מן העולם את ספרי חיוי, בשומעם כי עמד תחת השפעת הפרסים.


ספרות על חיוי הבלכי בספריה הלאומית:


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן