לדף ראשי



צבי הירש חיות - רב חוקר ומבקר: נולד כ"ח מרחשון תקס"ז (1806 בעיר בראדי, ומת א' מרחשון תרט"ז (1855) בעיר לבוב. בשנת 1829 נתקבל לרב בזאלקווא, ובשנת 1852 עבר להיות רב בקאליש, שם ישב עד מותו.
בשנת 1846 פורסם חוק באוסטריה כי על הרבנים לעמוד למבחן בפילוסופיה. הוא נבחן באוניברסיטה בלבוב, וקבל תעודת "מאגיסטר". היה נצר למשפחה מיוחסת. אביו היה בנקאי עשיר בעיר פירינצה באיטליה, לפני שעבר לבראדי.

אביו לימדו גרמנית צרפתית ואיטלקית. ידע רומית וחכמות כלליות. עיקר לימודו היה תלמוד וספרות הרבנית.
למד אצל ר' זנוויל מרגליות מפסשעמיסל, ר' אפרים מרגליות ור' אלעזר לנדא בבראדי.

התרועע עם ר' נחמן קראכמאל. הניח בנים מלומדים, אחד מהם, ר' יצחק, היה רב הגליל בבראדי (נולר בשנת 1843 ומת בשנת 1901), נכדו צבי פרץ חיות היה פרופסור בבית המדרש לרבנים בפירנצה איטליה.

ספריו
רשימת ספריו בספרייה הלאומית
א) "תורת נביאים" המכונה אלה "המצוות" - כולל מאמרים להראות כי תורת ה' תמימה ונצחית ולא תשתנה. מדובר בה נכבדות אודות עיקרים ויסודות בתורה שבכתב ושבע"פ (זאלקווא 1836), ובסוף דרכי הוראה הוספות ותשובה להשגות מהר"ם סופר.

ב') "עטרת צבי" - שישה מאמרים וביניהם איגרת ביקורת וחקירות על התרגומים והמדרשים, ומאמר תפארת ישראל, נגד עלילת דם (שם 1841).

ג) "דרכי הוראה" על התנהגות החכמים בהוראות ודינים, ועל הכוח שניתן לב"ד הגדול והמתקנים הראשונים, ושאין לבטל תקנותיהם וגזרותיהם. תשובות המתיחסות לשאלות שעסקו בהן המשכילים בזמנו (שם 1845).

ד) "מבוא התלמוד" על יסודות קבועים, עיקרים וענפים שונים שהנהיגו חז"ל בשני התלמודים הן בהלכה הן באגדה בדרכי הלמוד ולשונות חז"ל, וסיפור קורות התקנות והגזרות (שם 1845). הוא אומר כי הבבלי מאוחר להירושלמי, אך אגדות ירושלמי נתחברו בזמן אחרון ונספחו אליו.

ה) שו"ת מהר"ץ בשלשה חלקים:
א. מאמר עבודת הקדש על אפשרות הקרבנות בזה"ז.
ב. מאמר אמרי בינה, חקירות על אגדות בתלמוד, על התרגומים וביקורת נושאים שונים.
ג. מנחת קנאות נגר אספות הרבנים הריפורמים באשכנז (שם 1849).

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל

הערות לערך:
שם המעיר: יעקב קליין
הערה:
המהרי"ץ חיות חיבר גם מבא גדול לאגדה,מופיע בעין יעקב בתחילת הספר


שם המעיר: שמואל ע.
הערה: חיבורו המפורסם ביותר שלא צויין במאמר הוא הגהותיו המחכימות על כל התלמוד.
מקור ההערה: ידע אישי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן