לדף ראשי



חנה - אשת אלקנה ואמו של שמואל הנביא. הייתה עקרה ואלקנה אישה אהבה יותר מאשר את אשתו השניה פנינה.

שמואל א פרק א
(א) וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם צופִים מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמו אֶלְקָנָה בֶּן יְרחָם בֶּן אֱלִיהוּא בֶּן תּחוּ בֶן צוּף אֶפְרָתִי: (ב) וְלו שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם אַחַת חַנָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פְּנִנָּה וַיְהִי לִפְנִנָּה יְלָדִים וּלְחַנָּה אֵין יְלָדִים: (ג) וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירו מִיָּמִים יָמִימָה לְהִשְׁתַּחֲות וְלִזְבּחַ לה' צְבָאות בְּשִׁלה וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵי עֵלִי חָפְנִי וּפִנְחָס כּהֲנִים לה': (ד) וַיְהִי הַיּום וַיִּזְבַּח אֶלְקָנָה וְנָתַן לִפְנִנָּה אִשְׁתּו וּלְכָל בָּנֶיהָ וּבְנותֶיהָ מָנות: (ה) וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם כִּי אֶת חַנָּה אָהֵב וַה' סָגַר רַחְמָהּ: (ו) וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ כִּי סָגַר ה' בְּעַד רַחְמָהּ: (ז) וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁנָה בְשָׁנָה מִדֵּי עֲלתָהּ בְּבֵית ה' כֵּן תַּכְעִסֶנָּה וַתִּבְכֶּה וְלא תאכַל: (ח) וַיּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ חַנָּה לָמֶה תִבְכִּי וְלָמֶה לא תאכְלִי וְלָמֶה יֵרַע לְבָבֵךְ הֲלוא אָנכִי טוב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים: (ט) וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלה וְאַחֲרֵי שָׁתה וְעֵלִי הַכּהֵן ישֵׁב עַל הַכִּסֵּא עַל מְזוּזַת הֵיכַל ה': (י) וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ וַתִּתְפַּלֵּל עַל ה' וּבָכה תִבְכֶּה: (יא) וַתִּדּר נֶדֶר וַתּאמַר ה' צְבָאות אִם רָאה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לה' כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמורָה לא יַעֲלֶה עַל ראשׁו: (יב) וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה' וְעֵלִי שׁמֵר אֶת פִּיהָ: (יג) וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעות וְקולָהּ לא יִשָּׁמֵעַ וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכּרָה: (יד) וַיּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי עַד מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין הָסִירִי אֶת יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ: (טו) וַתַּעַן חַנָּה וַתּאמֶר לא אֲדנִי אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לא שָׁתִיתִי וָאֶשְׁפּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה': (טז) אַל תִּתֵּן אֶת אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת בְּלִיָּעַל כִּי מֵרב שִׂיחִי וְכַעְסִי דִּבַּרְתִּי עַד הֵנָּה: (יז) וַיַּעַן עֵלִי וַיּאמֶר לְכִי לְשָׁלום וֵאלהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת שֵׁלָתֵךְ אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמּו: (יח) וַתּאמֶר תִּמְצָא שִׁפְחָתְךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וַתֵּלֶךְ הָאִשָּׁה לְדַרְכָּהּ וַתּאכַל וּפָנֶיהָ לא הָיוּ לָהּ עוד: (יט) וַיַּשְׁכִּמוּ בַבּקֶר וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי ה' וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבאוּ אֶל בֵּיתָם הָרָמָתָה וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת חַנָּה אִשְׁתּו וַיִּזְכְּרֶהָ ה': (כ) וַיְהִי לִתְקֻפות הַיָּמִים וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמו שְׁמוּאֵל כִּי מֵה' שְׁאִלְתִּיו: (כא) וַיַּעַל הָאִישׁ אֶלְקָנָה וְכָל בֵּיתו לִזְבּחַ לה' אֶת זֶבַח הַיָּמִים וְאֶת נִדְרו: (כב) וְחַנָּה לא עָלָתָה כִּי אָמְרָה לְאִישָׁהּ עַד יִגָּמֵל הַנַּעַר וַהֲבִאתִיו וְנִרְאָה אֶת פְּנֵי ה' וְיָשַׁב שָׁם עַד עולָם: (כג) וַיּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ עֲשִׂי הַטּוב בְּעֵינַיִךְ שְׁבִי עַד גָּמְלֵךְ אתו אַךְ יָקֵם ה' אֶת דְּבָרו וַתֵּשֶׁב הָאִשָּׁה וַתֵּינֶק אֶת בְּנָהּ עַד גָּמְלָהּ אתו: (כד) וַתַּעֲלֵהוּ עִמָּהּ כַּאֲשֶׁר גְּמָלַתּוּ בְּפָרִים שְׁלשָׁה וְאֵיפָה אַחַת קֶמַח וְנֵבֶל יַיִן וַתְּבִאֵהוּ בֵית ה' שִׁלו וְהַנַּעַר נָעַר: (כה) וַיִּשְׁחֲטוּ אֶת הַפָּר וַיָּבִיאוּ אֶת הַנַּעַר אֶל עֵלִי: (כו) וַתּאמֶר בִּי אֲדנִי חֵי נַפְשְׁךָ אֲדנִי אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה לְהִתְפַּלֵּל אֶל ה': (כז) אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי וַיִּתֵּן ה' לִי אֶת שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּו: (כח) וְגַם אָנכִי הִשְׁאִלְתִּהוּ לה' כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה הוּא שָׁאוּל לה' וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁם לה':

שמואל א פרק ב
(א)וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתּאמַר:
עָלַץ לִבִּי בה' רָמָה קַרְנִי בה' רָחַב פִּי עַל אויְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ: (ב) אֵין קָדושׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלהֵינוּ: (ג) אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבהָה גְבהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם כִּי אֵל דֵּעות ה' <ולא> וְלו נִתְכְּנוּ עֲלִלות: (ד) קֶשֶׁת גִּבּרִים חַתִּים וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל: (ה) שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה: (ו) ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מורִיד שְׁאול וַיָּעַל: (ז) ה' מורִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרומֵם: (ח) מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפּת יָרִים אֶבְיון לְהושִׁיב עִם נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוד יַנְחִלֵם כִּי לה' מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל: (ט) רַגְלֵי <חסידו> חֲסִידָיו יִשְׁמר וּרְשָׁעִים בַּחשֶׁךְ יִדָּמּוּ כִּי לא בְכחַ יִגְבַּר אִישׁ: (י) ה' יֵחַתּוּ <מריבו> מְרִיבָיו <עלו> עָלָיו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם ה' יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ וְיִתֶּן עז לְמַלְכּו וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחו:

…

(יח) וּשְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת פְּנֵי ה' נַעַר חָגוּר אֵפוד בָּד: (יט) וּמְעִיל קָטן תַּעֲשֶׂה לּו אִמּו וְהַעַלְתָה לו מִיָּמִים יָמִימָה בַּעֲלותָהּ אֶת אִישָׁהּ לִזְבּחַ אֶת זֶבַח הַיָּמִים: (כ) וּבֵרַךְ עֵלִי אֶת אֶלְקָנָה וְאֶת אִשְׁתּו וְאָמַר יָשֵׂם ה' לְךָ זֶרַע מִן הָאִשָּׁה הַזּאת תַּחַת הַשְּׁאֵלָה אֲשֶׁר שָׁאַל לה' וְהָלְכוּ לִמְקמו: (כא) כִּי פָקַד ה' אֶת חַנָּה וַתַּהַר וַתֵּלֶד שְׁלשָׁה בָנִים וּשְׁתֵּי בָנות וַיִּגְדַּל הַנַּעַר שְׁמוּאֵל עִם ה':

חז"ל למדו מתפלת חנה דברים הרבה בנוגע לתפילה:

מכאן למתפלל שצריך לכוין לבו;
שיחתוך כשפתיו;
שאסור להגביה קולו בתפלתו;
ששיכור אסור להתפלל.

א"ר אלעזר: מיום שברא הקב"ה את עולמו, לא היה אדם שקראו להקב"ה צבאות, עד שבאתה חנה וקראתו צבאות.
ואמרה חנה לפני הקב"ה:
ריבונו של עולם! מכל צבאי צבאות שבראת בעולמך קשה בעיניך שתתן לי בן אחד?!

חנה בקשה "זרע אנשים" - גברא בגוברין; זרע שמובלע בין אנשים;

לא ארוך ולא גוץ, ולא קטן ולא אלם ולא צחור ולא גיחור ולא חכם ולא טיפש (ברכות ל"א:).

השם חנה הוא מלשון חן כי חוט של חן היה משוך עליה.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן