לדף ראשי




[א] חנוך בן ירד
חנוך - בן ירד. חנוך הוליד את מתושלח בהיותו 65 שנה, חי 365 שנה, "ואיננו כי לקח אותו אלהים" (בראשית ה' כ"ד). הוא מת מיתה פתאומית, וחי פחות מכל אחד מבני הדורות מאדם ועד נח. בנו מתושלח חי 969 שנה, והאריך ימים יותר מכל אדם על פני האדמה.

אונקלס תרגם:

"וליתוהי ארי [לא] אמית יתה ה'".

ויונתן תרגם:

"והא ליתוהי עם דיירי ארעא ארום אתנגיר וסליק לרקיעא במימר קדם ה' וקרא שמיה מטטרון ספרא רבה".

[ב] ספר חנוך
הספר המיוחס לחנוך הוא ספר אפוקריפי שכתב יהודי בא"י בימי החשמונאים, ונמצא בידינו בלשון כושית. הספר נכתב בתחילה עברית, תורגם ליונית, וממנה לכושית. הספר דומה בתוכנו לספר דניאל.
המחבר הציב את מספר שבעים השנים של ירמיה ודניאל לגבולות שבעים אומות. ארבעת ראשי המלאכים הנקראים בדניאל י' י"ג "השרים הראשונים" נמנים בספר חנוך מ' י"ט בשמותיהם. וכן כינוי המלאכים "עירין" "עיר וקדיש" נקראים בחנוך "שומרים", היינו נוצרי התבל בהקיץ בלי שינה ותנומה.

וכן בחבור "ספר השמים" עם יום הדין "דינא יתיב וספרין פתיחין" והם בספר חנוך וספר היובלים "לוחות השמים" לדין ומשפט, וכן באגדה "שלשה ספרים נפתחין בר"ה וכו'. וכולם מיוסדים על הפסוק, "ימחו מספר החיים ועם צדיקים אל יכתבו" (תהילים ס"ט), ונאמר "ויקשב ה' וישמע ויכתב בספר בספר זכרון לפניו" (מלאכי ג ), והסופר והמזכיר הוא מטטרון "דאתיהבא ליה רשותא למיתב ולמיכתב" (חגיגה ט"ו.), ומטטרון הוא חנוך.

על שער הספר כתוב:

"וזאת הברכה אשר ברך חנוך את הבחירים ואת הצדיקים אשר יהיו ביום צרה בהכחד כל הרשעים מעל הארץ".

פתיחת הספר סיפור חטאת מאתיים מלאכים נפילים שהיו בימי ירד, וחמדו את בנות האדם. בראשם היו שמעזאי ועזאל. בנות האדם ילדו להם ענקים. המלאכים האלה גילו בארץ כשוף ואצטגנינות, ועזאל לימד את בני האדם מלאכת חרב וכלי זיין.

כאשר החלו הענקים לאכול גם בני אדם, עלתה הצעקה, וישלח ה' ארבעת מלאכיו:
מיכאל
גבריאל
רפאל
ואוריאל
לעשות משפט בנפילים.

על מיכאל פקד למסור את שמעזאי וחבריו לקצבי גבעות עד עת קץ עשרה שבועים (שמיטות);
על גבריאל נטל לסכסך בין בני האלהים אשר ילדו להם בנות האדם, איש באחיו, והייתה חרב איש ברעהו;
את רפאל ציווה לאסור את עזאל ולטהר הארץ מרעתו;
ואת אוריאל ציווה להודיע לנח כי מי המבול יבאו לשחת כל בשר.

חנוך אשר לקחו אלוהים מן הארץ, היה שליח מוציא ומביא בין המלאכים השופטים ובין הרפאים הם הנפילים הנשפטים.
ויהי היום ותפקחנה עיני חנוך וירא את מעשי המרכבה, ויקרא ה' אל חנוך וילמדהו את משפט הרפאים, כי בטרם ימותו לשחת ורוחם ידון בארץ, היו לרוחות רעות שדים ומזיקים בין בני האדם. ואל בני האדם ציווהו לגלות אזנם כי יבוא מבול עליהם, והיו ימיהם רק מאה ועשרים שנה.

אח"כ הוליכו המלאכים העליונים את חנוך על פני כל הארץ, וירא גדולות ונצורות בשמים ובארץ. ואוריאל הראה לו את הספר על תקופות מאורי השמים ומערכותיהם, וירא גם את לוחות השמים אשר עליהם נחרתו כל מעשי בני האדם עד הדור האחרון. וככלות כל הדברים האלה השיבו המלאכים את חנוך על הארץ לפני פתח ביתו, למען יודיע את כל הדברים האלה לבנו מתושלח. ויכתוב חנוך את כל החזיונות והמראה אשר ראה בספר, וינבא לבניו את אשר יקרה לזרעם באחרית הימים.
(עיין ילקוט רמז מ"ד; ועיין יעלינעק בית המדרש ח"ד וח"ה; רב פעלים 64; השחר חי"ב 168):



הערות לערך:
שם המעיר: moshe daian
הערה: המילה "שבועים" משמעה יובל לאמור 50 שנה
כי שבועות [החג] הוא ספירת 50 יום
ושבועים [יובל] הוא ספירת 50 שנה

שם המעיר: בלה
הערה: הספר נמצא ברשות נזירים אתיופים מזה אלפי שנים ותורגם מיוונית עתיקה לגעז, השפה האתיופית העתיקה המשמשת היום שפת הקודש של האתיופים, ממנה תורגם לשאר השפות. יש לומר "געז" ולא "כושית", שמשמעותה סתומה, כמו לומר אירופאית.



מקור ההערה: ידע אישי

שם המעיר:
הערה: זה לא חנוך הכושי אלה חנוך החבשי כבן שהתרגום שנמצא הוה בשפת הגעה שפה אתיופית קדומה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן