לדף ראשי



נולד בשנת תרנ"ב (1892) לאביו ר' שניאור, למד בישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה, והפליא בהתמדתו, בתפיסתו המהירה ובחריפותו. בשנת תרע"א (1911) הגיע לסלוצק והמשיך שם בלימודיו. כבר אז, בהיותו בן 19 שנה שימש גם כמלמד. לפני פרוץ המלחמה ב-1914, נשא לאישה את בתו של רבי איסר זלמן מלצר. מאז התחיל להשתתף בהנהלת הישיבה וגם בשיעורים, למרות גילו הצעיר - 22 שנה. מ-תרע"ז היה מגיד שיעורים בקביעות. הוא עזר גם לחותנו, רבה של סלוצק, בהנהלת העדה, בבעיות הקהילה, והצליח בעסקנותו הציבורית.

בימי המהפכה הקומוניסטית סבלה הישיבה מפגעי הזמן, ואחרי כן מעמדתם העוינת של היבסקצים. בראשותו של רבי אהרן עזב חלק ניכר מן התלמידים את סלוצק ועבר לקלצק ע"י גבול רוסיה, שמה חודשה הישיבה ב-1921.

בתקופת קלצק הגיעה הישיבה לשיאה, בכמות ובאיכות. הישיבה התפתחה מהר והייתה למרכז התורה, מן הגדולים בפולין, בתקופת הפריחה של הישיבות בפולין, הייתה שניה במספר תלמידיה לישיבת מיר. בשיטת הלמודים הייתה מקורית ומיוחדת. כשנתיים תרפ"ג-תרפ"ה (1925-1923), כיהן בתור ריש מתיבתא. גם רבי איסר זלמן שהגיע באותה שנה, תרפ"ג, מרוסיה ושהה שם עד שעלה בשנת 1925 לא"י.

כדי להקל על מצבה הכספי של הישיבה ביקר רבי אהרן ב-1933 באנגליה, וב-1936 בארה"ב, שם שהה 11 חדשים. מלבד במגבית, עסק אז רבי אהרן גם בעניינים רוחניים. מתוך תחושת אחריות ציבורית התעניין אז במצב למוד התורה בישיבות המעטות, שהתקיימו אז באמריקה. הוא טכס עצה יחד עם הרב שרגא פייבל מנדלוביץ, מנהלה של ישיבת "תורה ודעת" בברוקלין, נ. י. והציע לו לייסד מעין "כולל" או "בית מדרש עליון", רחוק משאון העיר, בעיירה קטנה. המוסד היה צריך לשים לנגד עיניו לא חנוך רבנים, אלא גדולי תורה מבין התלמידים המצוינים ביותר של ישיבות אחרות. על אלה היה להקדיש את כל עתותיהם ומרצם ללמוד התורה, ותורה בלבד.

הסכומים שאסף בארה"ב ביססו את קיומה של הישיבה, ואפשרו את התפתחותה והגדלת מספר תלמידיה. רבי אהרן היה הכוח המושך לישיבה. לשיעוריו יצאו מוניטין בכל המדינה.

יחד עם זה עסק בעבודה ציבורית, השתתף ביסוד "ועד הישיבות" בווילנה בשנת 1925, ועבד בצוותא עם ה"חפץ חיים", רבי חיים עוזר גרודזנסקי ורבי אלחנן ווסרמן בכל ענייני הכלל, בייחוד באגודת ישראל, בה תפס מקום בראש במועצת גדולי התורה. השתתף בכנסיות גדולות של האגודה ובועידות ארציות של הסתדרות זו בפולין. לעתים קרובות ביקר בוורשה להתייעצויות שונות בעניינים שוטפים.

רבי אהרן הוכיח תמיד, עוד בסלוצק, ערנות לענייני הכלל והתעניינות בכל המתרחש בעולם היהודי. הייתה לו דעה ברורה על בעיות הזמן, ולא היסס אף פעם להביעה. הוא התעלה והיה לאחד המנהיגים הפעילים ומוכרים ביותר ביהדות החרדית בפולין.

רבי אהרן קוטלר התנגד לעליית תלמידיו לארץ ישראל.

זכרונות משה חיגר על לימודיו בישיבת קלצק ויחסיו עם ראשי הישיבה

מרצו והתמסרותו היוצאים מן הכלל באו לידי ביטוי במיוחד בשנות השואה. במלחמת העולם השניה יזם רבי אהרן פעולות הצלה וכן היה פעיל ב"ועד ההצלה" ע"י אגודת הרבנים בארה"ב וקנדה. הוא נמנה עם הקבוצה שנמלטה מאירופה לסין, שם שהה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

באמריקה
ר' אהרן קוטלר הגיע לארה"ב באפריל 1941. ומיד התחיל בעבודת עזרה לתלמידיו שהיו מפוזרים בארצות וחלקי תבל שונים, מסאמארקאנד באוזבקיסטאן עד שנחאי בסין וטיהרן בירת פרס. הוא הרחיב את הפעולה של "ועד ההצלה", והקיף את בני התורה בארצות שונות, שהיו זקוקים לעזרה והצלה.

בינתיים התחילו להגיע לארה"ב קמעא קמעא תלמידי קלצק לשעבר. אז נגש הרב אהרן קוטלר לחדש את הישיבה. למקום מושבה בחר במקום שקט בעיר לייקוואוד ניו-ג'רסי, רחוקה משאון הכרך ניו-יורק, אך די סמוכה לה, כדי לקיים קשר מתאים בין קבוץ יהודי גדול זה לבין הישיבה.

אחרי פסח תש"ג נפתחה הישיבה בלייקוואוד, ששמה נקרא "בית מדרש גבוה באמריקה". גרעינה היו בחורים ואברכים מתלמידי קלצק שרצו להמשיך בלימודיהם.

מטרתו של ר' אהרן הייתה לחדש את הנוסח הישן של סלוצק וקלצק, להחיות את הסגנון של ישיבות ליטא ודרכן בלמוד התורה. הוא שאף להתחיל תקופה חדשה בתנועת הישיבות באמריקה. רצה להרבות לומדים מופלגים, גדולים בתורה, שיאירו את היהדות במשנתם, שישפיעו וידריכו ביראת השם, בלימודיהם ובעצם דוגמתם, שיסללו דרך חדשה בלמוד התורה ובהרבצתה באמריקה.
לייקווד הייתה - לישיבה לראשי ישיבות.



הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: ר' אהרן קוטלר לא עבר לסלוצק לפני נישואיו, חותנו ר' איסר זלמן נסע לסלבודקה בשנת תרע"ד, ולקחו לחתן.

שם המעיר: בתיה קונפורטי (ליפקוביץ)
הערה: אני מעוניינת בפרטים על אימו ,כדי לבדוק אפשרות של

קרבת משפחה בינינו (מוצא הורי מליטא ומבלרוס): מה

היה שם נעוריה של אימו, לפני נשואיה ,

ובאיזו עיירה גדלה.

תודה,
בתיה קונפורטי(ליפקוביץ)



שם המעיר: מרדכי
הערה: שמו של אימו של ר' אהרן היה שרה פעשא לבית ויגודסקי

מקור ההערה: בספר אוסף חידו"ת של ר' אהרן קוטלר

שם המעיר: בתיה קונפורטי- ליפקוביץ)
הערה: מתוך חוברת "אשרי תמימי דרך..." נתיב לזכרון ואבני דרך לאמו"ר הד"ר פנחס שמואל רביץ זצ"ל.[נפטר בט' באב תשמ"ח].
הוצאה עצמית משפחת שלזינגר ירושלים:

1.על ר' משה אהרן רזניק מסופר "כי היה מצאצאי השל"ה וממשפ' הגר"א , בן דודם וש"ב של ר' אהרן קוטלר ור' איצל'ה פטרבורגר(בלזאר).... עמ' 40 בחוברת.

2."זישאלע [ רזניק, לבית סבירסקי,אמו של משה אהרון לעיל, אשתו של אברהם רזניק מווילנא]היתה דודתו של ר' אהרון קוטלר-אחות אמו".
עמ' 39 בחוברת.

לא הייתה לזישאלע הנ"ל אחות בשם שרה פשע. (אתר My Haritage).

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן