לדף ראשי



היום שלאחר היום האחרון של שלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. שמו נובע מהפסוק "אסרו חג בעבותים...". דינים הנוהגים בו: לינה, קצת שמחה, ועוד.


הערות לערך:
שם המעיר: עקיבא כהנא
הערה: מקורו מגמ' בסוכה דף מה ע"ב שמביאה "עשה איסור לחג באכילה ובשתיה, וכותבת שכל מי שעושה כך "מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, וזה דורשים מהפסוק "אסרו חג... עד קרנות המזבח".
המנהג מובא ברמ"א (תכט), שנוהגים להרבות באכילה ושתיה קצת ביום זה.
והערוך השולחן (ס"ק ה)מבאר שכיון ששלמי החג שהובאו ביום האחרון של החג, זמן אכילתם מסתיים רק בסוף היום שאחר החג, יוצא שהיו הרבה קרבנות שהיו אוכלים אותם ביום שאחרי החג, והעניין הוא להמשיך את שמחת החג, מתוך קדושת הקרבנות גם ביום שאחרי.
והשדי חמד (כללים, מערכת א') כתב שהטעם הוא שבני ארץ ישראל עושים אסרו חג כדי להיות מאוחדים עם בני הגולה שבאותו יום יש להם יום טוב שני של גלויות.
מקור ההערה: ידע אישי

שם המעיר: פנחס לייזר
הערה: יצא לי בדיוק ללמוד וללמד את הנושא אתמול והיום ואני מתרשם שיש כאן מהלך מעניין של "הסמלה" או מעבר מ"פשט" ל"דרש"; הרי בפסוק "אסרו חג בעבותים"; חג- משמעו "קרבן החג" וכך מבינים מילה זו כל הפרשנים- והכוונה היא שיש לקשור את הקרבן לפני הקרבתו, כדי שלא יברח וכדי ליצור התכוננות והתכוונות להקרבת הקרבן/קרי להתקרבות לאל. אחרי חורבן הבית, ההתקרבות לאל כבר לא נעשית דרך הקרבת קרבנות, לכן בסוגיה יש מעבר לאמצעים אחרים (4 מינים) וגם הדרשה שצוטטה המוסברת ע"י רש"י ברוח זו וגם רש"י מוסיף כאופציה את הרחבת משמעות ה"האכילה" ליום שלאחר החג. הוגי דעות חסידיים (רבי צדוק הכהן מלובלין, הרבי מאלכסנדר ועוד) מדברים על הצורך "לחבר את החוטים" כדי שמה שהושג בחג, לא יתפורר וגם (בדומה ל"מלווה מלכה") כדי לקחת איתנו מהחג לימי החולין משהו מהקדוש וההתעלות שהושגו במהלך החג ויש כאן טרנספורמציה מ"קרבן" ל"התקרבות" באמצעים אחרים
מקור ההערה: עיון בסוגיה במסכת סוכה מה, ע"ב ואילך

שם המעיר: פנחס
הערה: שאלה: האם השנה (תשע"ד), לבני חו"ל, ששמחת תורה חלה ביום השישי, האם אסרו חג הוא למחרת בשבת, או ביום ראשון שאחרי??
בויקמילון ראיתי שאסרו חג היינו 'יום החול' הראשון שאחרי החג - האם זה אכן כך? ולא בשבת?
שאלה זו נכונה גם לגבי בני א"י כאשר החג מסתיים ביום שישי, למשל אם חג השבועות חל ביום שישי - האם אסרו חג הוא בשבת שלמחרת או ביום ראשון שאחר כך?
[הנפק"מ להלכה - הוא רק לגבי אמירת למנצח ובית יעקב, ולגבי הנוהגים להרבות קצת בסעודה]

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן