לדף ראשי



נולד בשנת תקכ"ה בוואדיסלב לאביו רבי צבי הירש, שהיה "מגיד נודד", מוכיח ודרשן גדול, מחבר ספרי הדרוש "עשרה למאה" ו"ארץ הצבי".
למד בצעירותו בישיבות מטרסדוף וניקלשפורג, והושפע במיוחד מהגאון ר' ירמיה ממטרסדורף. שם משפחחתו: בונהארד.

עם שובו מהונגריה נשא לאישה את רבקה בת ר' משה מבנדין, ובביתו ישב שנים אחדות. כאן התקרב לחסידות, והתחיל לנסוע לרבי משה לייב מסאסוב ולרבי ישראל מקוזניץ. בהשפעת המגיד מקוזניץ קבל משרת פקידות בבית העשיר דוב ברגסון, והיה ממונה על סחר העצים והיערות. למד כמה משפות אירופה, ואף לבש בגדים מודרניים, שלא הסירם גם בבואו לחצרות צדיקים. כעבור זמן למד את מקצוע הרוקחות, ואף קיבל תואר "רוקח מוסמך" לאחר שעמד בבחינה בפני ועדת הרופאים בלבוב.

בהשפעת רבי דוד מלילוב התחיל לנסוע לחוזה מלובלין, והיה לתלמידו הקרוב ביותר. כשהיהודי הקדוש פרש מלובלין ובנה את חצרו בפשיסחה, הלך אחריו רבי שמחה בונם. כשנפטר היהודי ירש את מקומו. בימיו גדלה עוד יותר ההתנגדות של רבים מצדיקי הדור לדרך פשיסחה, ואך הודות להתערבותו של הרב מאפטא, זקן צדיקי הדור, שככה המחלוקת.

אלפים מכל שכבות העם נהרו אליו. אף בחוגי המשכילים התייחסו אליו בכבוד רב. רש"ב נפטר בי"ב אלול תקפ"ז (1827).

לאחר פטירתו המשיכו חלק מחסידיו לנסוע לפשיסחה לבנו רבי אברהם משה, אבל הרוב המכריע הלך אחר תלמידו המובהק רבי מנחם מנדיל מקוצק.

עם תלמידי ר' שמחה בונים נמנו בין היתר: רבי יצחק מוורקה, רבי יחזקאל מקוזמיר, רבי יעקב מרדזימין, רבי מרדכי יוסף מאיזביצה, רבי יצחק מאיר אלטער מגור, בעל "חדושי הרי"ם", רבי אברהם מטשכנוב, רבי חנוך הניך מאלכסנדר, רבי מאיר יחיאל ממוגילניצא ואחרים.

תורותיו של רש"ב נמסרו בספרי תלמידיו, ובייחוד ב"רמתים צופים" לרבי שמואל שינאוויר מנאשלסק, "קול שמחה" לרבי אלכסנדר זושה מפלוצק, "חדות שמחה" ועוד.


הרחבה מתוך הספר "דור דעה" מאת יקותיאל אריה קאמעלהאר, ניו יורק תשי"ב





הערות לערך:
שם המעיר: ישראל מלכיאל
הערה: לפני כשנה יצא לאור ספר מאת הרב מאיר רוזן על תורתו של ר' שמחה בונים בשם: the quest for authenticity

שם המעיר: אביעד מרקוביץ
הערה: על הקשר בין רבי ירמיה ורבי שמחה נודע במיוחד על איגרות המכתבים שהיו ביניהם עד מותו של רבי ירמיה בשנת 1797 , אז התכתב רבי שמחה עם בנו , הרב יואב שהיה אב בית הדין בקהילות דויטשקרויץ (צלם) , סאנטוב ואונסדורף , בעל האמרי נועם (מונקאטש 1884).
מקור ההערה: מחקר

שם המעיר: הרב יהודה מנחם בוים
הערה: בס'ד ט' מר-חשון תשע'א

כאחד העוסק עשרות בשנים בביוגרפיה של זקיני הקדוש הרבי רבי בונם זצלל'ה (כשאני דור ששי ממנו), ואשר הוצאתי לאור עד היום ששה כרכים על משנתו ועל מסכת חייו, אתכבד להעיר בזה כמה הערות כדלהלן:
1. בהקשר למקום הולדתו - אין כל רמז וכל מסמך רשמי שיקבע את לידתו בוויידיסלאוו - פולין. (אגב ברשותי עשרות מסמכים מהארכיב הפולני ובהם תעודות לידה, פטירה, נישואין של הרבה אדמורי"ם) ולפי הערכתי, לאחר שעשיתי השוואות ומחקרים, הגעתי למסקנא כי הרבי רבי בונם נולד בגרמניה ! ושפת האם שלו הייתה גרמנית.
2. בהקשר למקום לימודו - הוא אף פעם לא למד אצל הגאון רבי מרדכי בענעט זצ'ל בניקלשבורג, אין לזה סימוכין, הנכון הוא שהוא למד אצל הגאון רבי ירמיה זצ'ל ממאטערסדורף, שהיה ידיד קרוב ביותר עם המגיד רבי צבי הירש זצ'ל מוויידיסלאוו שהיה אביו של רבינו.
3. בהקשר לתלמידיו של הרבי רבי בונם זצ'ל: א) אלו שלא נמנו על תלמידיו ואצלכם הם מופיעים כתלמידיו ואלה הם: רבי יחזקאל מקוזמיר זצ'ל. רבי מאיר יחיאל ממוגלינצע זצ'ל. רבי אברהם מצ'עכינוב זצ'ל.
ב) ואלה שנמנו עם תלמידיו ומשום מה שכחתם למנות את התלמידים כמעט החשובים ביותר ואלו הם: הרבי רבי חנוך העניך זצ'ל תלמידו הקרוב ביותר שהיה גר בפשיסחא ולאחר פטירת רבו עבר לגור בעיר אלכסנדר,ונהיה לאדמו'ר לאחר פטירת החידושי הרי'ם זצ'ל. הוא זה שכתב את חידושי הש'ס שמודפסים בסוף ספר "קול-שמחה", והוא זה שהיה ראש מקור הסיפורים המובאים מרבינו זצ'ל. רבי אלכסנדר זושא מעיר פלאצק זצ'ל, הנקרא רבי זושע פלאצקער, הוא זה שהעתיק מפיו הקדוש של רבינו זצ'ל את התורות שמודפסים בספר "קול-שמחה". אליו כתב הרבי רבי בונם את האגרת הידועה המופיעה בסוף ספר "קול שמחה". הוא היה אב'ד ורב של העיר פלאצק בפולין. רבי שרגא פייבל זצ'ל מעיר גרויעץ בפולין, הנקרא 'רבי פייבעלע גריצער' ראש וראשון האדמורי'ם לחסידות 'אלכסנדר'. רבי יצחק מאיר זצ'ל רוטענבערג-אלתר, ה"חידושי הרי"מ" הרב רבי יעקב ינובסקי זצ'ל, היה אב'ד העיר אלכסנדר, ומחבר ספר "בית-יעקב".

בכבוד רב וביקרא דאורייתא, י.מ.בוים מהדיר ומחבר רוב התורות והספרים מרבינו הקדוש זצללה'ה.

מקור ההערה: מחקר מעמיק וידע אישי

שם המעיר: פרופסור אליהו פרבר הלוי
הערה: ברצוני לציין שסבא רבא שלי.
פנחס פרבר הלוי (שהיה קרוי פנחס ד לחציעא- פנחס מושך או מדליק הנרות) היה גם כן רב בבית הכנסת של של פשיסחא והוא לימד את הילדים הקטנים. כך שמעתי מבני משפחתי, טענה שעברה מפה לאוזן.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן